פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית לב - מעומד

...סוף פרשיית לבן - מחניים

וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו, וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם,
וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ.
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ... וַיִּפְגְּעוּ בוֹ ופגשו אותו מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם ראה אותם, את המלאכים:
מַחֲנֵה אֱלֹהִים של מלאכי אלוהים - זֶה הוא המקום הזה!
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא: מַחֲנָיִם שני מחנות, של המלאכים ושלו, או: הגלעד הנמצא בקרבת מקום וגם מקום זה. {פ}
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המפגש עם עשיו

הכנות

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים שליחים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר - שְׂדֵה בחבל ארץ אֱדוֹם.
וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו:
כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב:
עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר והתעקבתי עַד עָתָּה.
וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה,
וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי שאני בא כדי - לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ".
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר:
בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ, אֶל עֵשָׂו,
וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ!
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ,
וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים - לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
וַיֹּאמֶר:
אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת - וְהִכָּהוּ?
וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר - לִפְלֵיטָה!


דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:
אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם! וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק!
יְהוָה - הָאֹמֵר אֵלַי לעיל בעת הבריחה מלבן: שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ - וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ!.
קָטֹנְתִּי אינני ראוי לקבל מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת הבטחותיך שהתקיימו אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ עם עבדך,
כִּי בְמַקְלִי כל רכושי היה מקל עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה! וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת?
הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים!
וְאַתָּה אָמַרְתָּ: הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב!
וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו:
עִזִּים - מָאתַיִם וּתְיָשִׁים זכר העז העומד להפריה - עֶשְׂרִים, רְחֵלִים נקבת הכבש - מָאתַיִם וְאֵילִים הזכר בכבשים - עֶשְׂרִים.
גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים, פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה, אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם כינוי לזכר החמור, או בני החמור עֲשָׂרָה.
וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו:
עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר.
וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר:
כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וִשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר: לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ, וּלְמִיאֵלֶּה לְפָנֶיךָ?
וְאָמַרְתָּ:
לְעַבְדְּךָ! לְיַעֲקֹב! ...מִנְחָה הִוא, שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ!
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי, גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי, גַּם אֶת כָּל הַהֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים לֵאמֹר:
כַּדָּבָר הַזֶּה הנאמר לראשון תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ:
וַאֲמַרְתֶּם ותמיד תדגישו:
גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ...
כִּי אָמַר:
אֲכַפְּרָה פָנָיו אכסה את כעסו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי,
וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי יסלח לי!

ליל הפגישה והמאבק עם מלאך האל

וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו, וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.
וַיָּקָם בַּלַּיְלָה - הוּא, וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו,
וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק מקום שהמים רדודים ואפשר לחצות בו את נחל יבוק.
וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל, וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ.
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ מעבר הנהר, וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר!
וַיַּרְא המלאך כִּי לֹא יָכֹל לוֹ לנצח את יעקב, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ,
וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.
וַיֹּאמֶר: שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר!!
וַיֹּאמֶר: לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ! כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי?
וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה שְּׁמֶךָ?
וַיֹּאמֶר: יַעֲקֹב!

וַיֹּאמֶר:

לֹא יַעֲקֹב - יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם: יִשְׂרָאֵל.
- כִּי שָׂרִיתָ מלשון שׂרָרָה, שילטון, או: מלחמה עִם אֱלֹהִים עם מלאך האל, שליחו של האל וְעִם אֲנָשִׁים כמו עשיו ולבן - וַתּוּכָל ויכולת לעמוד כנגדם, או: מלשון כילוי, ניצחת אותם לבסוף!
וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ?
וַיֹּאמֶר: לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי? ...
וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל
- כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים - וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי!

עין ערך גיד הנשה בוויקיפדיה

וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל אל מעבר לנחל יבוק, וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.
במאמר מוסגר עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה הנשכח, או: המוסת ממקומו אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ - עַד הַיּוֹם הַזֶּה,
כִּי נָגַע המלאך בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב - בְּגִיד הַנָּשֶׁה.