ביאור:בראשית ו - מעומד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית ו) | בביאור הרגיל ללא עימוד |

---

סוף פרשת בראשית, המשך 'ספר תולדות אדם' - מן הפרק הקודם בחלוקה הנוצרית

המשך ספר תולדות אדם

בני האלהים, שנות חיים קצובים, והנפילים

וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם.

וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ.

וַיֹּאמֶר יְהוָה:

לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם לנצח, כלומר: "רוח" הנשימה - החיים, לא יימשכו כל עוד העולם קיים, אלא יקצבו לתקופה קצרה יותר, בְּשַׁגַּם בשל גם, כלומר: שהרי גם הוּא בָשָׂר כמו שאר בעלי החיים, ואין הוא אל,

וְהָיוּ יָמָיו: מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

הַנְּפִלִים הענקים, על פי הכתוב פרשית המרגלים, ספר במדבר: וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק, מִן הַנְּפִלִים, וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם,

...וְגַם אַחֲרֵי כֵן - אֲשֶׁר בימים אשר יָבֹאוּ היו באים בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם -

הֵמָּה הנפילים הם הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם לפי חז"ל: עולם בו יש שמות ידועים (כלומר עולם המלאכים) בבלי, הוציאו לו . {פ}

המבול

החלטה על המבול

וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם.

וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.

וַיֹּאמֶר יְהוָה:

אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה, עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם,

כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם.

וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה. {פ}

תולדות נח - המשך רשימת ספר תולדות אדם ופתיח לבניית התיבה

פרשת נח
סיכום הפרשה ומאמרים

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ:

במאמר מוסגר: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים עִם האלוהים, בדרכי ה' ר' הערה משמאל הִתְהַלֶּךְ נֹחַ.

וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים: אֶת שֵׁם, אֶת חָם וְאֶת יָפֶת.

את הLהים - ביטוי חוזר בתחילת ספר תולדות אדם, לגבי חנוך

וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כל מקום אליו פנה Lהים, ראה "שחת" - קלקול, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ ביטוי מושאל: בכל מקום היה חָמָס מעשי חמס, פגיעה בזולת.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה, כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר במקרא בדרך כלל ביטוי זה מושאל להתנהגות מינית חריגה ואלימה. וחז"ל הרחיבו את הביטוי "כל בשר" אף להתנהגות מינית חריגה של בעלי החיים שהביא להכחדתם אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ. {ס}

הסיבה למבול והוראות בניית התיבה

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ:

קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי בא לפני הכסא בו אני יושב למשפט! - כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם בגללם, בגלל "כָּל בָּשָׂר", וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ עִם האדמה, או ביטוי שמשמעותו מכלה אותם מן הארץ. משחק מלים עם ההשחתה של "כל בשר" - בני האדם, או כל בעלי החיים.

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר ארזים,

• קִנִּים תאים או מדורים (כמו קן ציפור), או: בנה אותה מצמח הקנה תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה,
• וְכָפַרְתָּ תכסה, תצפה, תאטום אֹתָהּ מִבַּיִת מבפנים וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר כופר הוא חימר או אספלט וכך בארמית ובערבית כיום (וְכָפַרְתָּ בַּכֹּפֶר הוא לשון נופל על לשון) ומקורו בצליל המריחה (כשנהגית בכ"ף רכה, ורי"ש מתגלגלת).

וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ:

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אמה כאורך אמת יד אדם, כחצי מטר אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ.

צֹהַר חלון קטן תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה תסיים את דפנותיה מִלְמַעְלָה הגג יהיה בצורת משולש קטום כאשר החלק השטוח יהיה ברוחב אמה,

וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים,

תַּחְתִּיִּם מרתפים, או שקי ציפה שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים כפול ומשולש, כלומר: בת שלש קומות, או שלש שכבות מגן תַּעֲשֶׂהָ.

וַאֲנִי? הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל!

- מַיִם עַל הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.

כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ - יִגְוָע!

וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי הבטחתי להציל אותך אִתָּךְ:

וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה: אַתָּה וּבָנֶיךָ, וְאִשְׁתְּךָ, וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ.

וּמִכָּל הָחַי, מִכָּל בָּשָׂר? שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.

מֵהָעוֹף - לְמִינֵהוּ, וּמִן הַבְּהֵמָה - לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה - לְמִינֵהוּ,

שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת!

וְאַתָּה? קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה.

וַיַּעַשׂ נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים, - כֵּן עָשָׂה.

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ערך בוויקיפדיה: המבול

ערך בוויקיפדיה: תיבת נח