ביאור:בראשית יד - מעומד


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית יד) | בביאור הרגיל ללא עימוד |



מלחמת ארבעת מלכי העמק נגד מלכי הממלכה

וַיְהִי בִּימֵי: אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר, כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם עילם נמצאת באיזור שפך הפרת והחידקל ושלטה על האיזור מערבה לה הנקרא מאוחר יותר פרס, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם יתכן שמדובר כאן בלוחמים יווניים, או בני האיים, או: שם עיר באיזור בבל או פרס.
עָשׂוּ מִלְחָמָה: אֶת עם חמשת המלכים של הערים הקטנות בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה, שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע - הִיא צֹעַר.
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים מלשון שדות, או מלשון סיד, הוּא יָם הַמֶּלַח בעת נאום משה, אך בעת הקרב היה אזור אדמת טין.
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מסע הקרב של ממלכת עילם בראשות כדרלעומר

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ החמישה אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר, וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה ובשנה ה-13 (או: אחרי 13 שנים) שָׁנָה מָרָדוּ.
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ -
וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים לפי נאום משה: יושבי מואב ועמון בפי המואבים: אימים, ובפי העמונים: זמזומים, וראו תחילת נאום משה בספר דברים - בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת הַזּוּזִים אולי הזמזומים - שבט רפאים יושבי עמון הקדומים - בְּהָם שם מקום, וְאֵת הָאֵימִים לפי נאומי משה: הם הרפאים יושבי מואב, ור' לעיל - בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם,
וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם - שֵׂעִיר בהר שלהם: הר החרי, (הנקרא כעת הר שעיר), או: שם מקום: 'הררם-שעיר' עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר על יד המדבר, או: במדבר.
וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט - הִוא קָדֵשׁ, וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי, וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר.
 
"בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר" - בולען בים המלח, לפי אחד מפירושי אורי מילר

כשלון המרד

וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע - הִוא צֹעַר,
וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים...
אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר.
- אַרְבָּעָה מְלָכִים אֶת הַחֲמִשָּׁה.
וְעֵמֶק הַשִׂדִּים: בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר בוצי, ונראה שמסופר כאן על התבוססות צבאות העמק בבוץ. לפי אורי מילר: אולי התחבאו בבורות, ואולי נפערו תחתם בולענים
וַיָּנֻסוּ ללא קרב? חמשת המלכים, וביניהם: מֶלֶךְ סְדֹם וַעֲמֹרָה וַיִּפְּלוּ שָׁמָּה, וְהַנִּשְׁאָרִים שלא נתפסו הֶרָה אל ההרים נָּסוּ.
וַיִּקְחוּ ארבעת המלכים כשלל אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת כָּל אָכְלָם, וַיֵּלֵכוּ.

שבי לוט והתערבות אברם והאמורים

 
מלחמת ארבעת המלכים (בצהוב) בחמשת המלכים (בסגול, כולם באיזור דרום-מזרח ים המלח). צויר על גבי תמונת לויין של נאסא (להגדלה, לחץ על התמונה)
וַיִּקְחוּ בשבי אֶת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם וַיֵּלֵכוּ, וְהוּא יֹשֵׁב בִּסְדֹם.
וַיָּבֹא הַפָּלִיט מישהו שנמלט מהקרב וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי מבני עבר (י, כא), וכנראה אברהם שמר על זהותו כבן עבר,
וְהוּא אברם שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי - אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם.
וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו בן אחיו, שהיה לו כאחיו, וַיָּרֶק הוציא למלחמה אֶת חֲנִיכָיו תלמידיו יְלִידֵי בֵיתוֹ: שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת,
וַיִּרְדֹּף עַד דָּן!
וַיֵּחָלֵק התפצל כדי להתקיפם מכמה כיוונים עֲלֵיהֶם לַיְלָה בלילה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם,
וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל מצפון - ובערבית שימאל: צפון לְדַמָּשֶׂק!
וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ,
וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ - הֵשִׁיב,
וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם.

חלוקת השלל

וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ.
וּמַלְכִּי צֶדֶק ובאותו זמן שמלך סדום בא לאברהם כדי לקבל חזרה את רכושו, מלכי צדק (שאיננו אחד מחמשת המלכים שאברהם הציל, אלא פשוט מלך חשוב באיזור) בא לקבל את פני אברהם מֶלֶךְ שָׁלֵם ירושלים הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן. - וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.
וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר:
בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה בורא, מקים, ודומה לו: מכונן שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן הפיל, מלשון גנות וגנאי, או: גרם להם להידרש להגנה והתגוננות צָרֶיךָ אויביך, הצרים עליך במצור, או: המְצֵרִים לך וגורמים לך צער או צרה, או: המחייבים אותך להתכנס במקום צר בְּיָדֶךָ, וַיִּתֶּן לוֹ אברהם נתן למלכי-צדק מַעֲשֵׂר עשירית מִכֹּל מן השלל - וכפי שלהלן יתברר: זוהי חובתו כלפי האל.
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם: תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ את השבויים! וְהָרְכֻשׁ? - קַח לָךְ.
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם:
הֲרִימֹתִי נתתי - מלשון תרומה, הרמה טקסית של הניתן לאל יָדִי חלקי, וראה בפרשת ויגש: ארבע ידות לבעל השדה ויד חמישית לכהן המצרי, וחז"ל פרשוהו: נשבעתי על ידי טקס הרמת היד אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ חוזר על ביטויו של מלכיצדק אך מדגיש שמדובר בקב"ה. ומשמעות אמירתו: הנתינה למלכיצדק היתה לפי חוקי הכהנים, מתוך רכושך אתה. לי אין כל חלק בשלל, שלא על פי הדין.
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל?! וְאִם אֶקַּח החושב אתה שאקח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ?!
וְלֹא תֹאמַר: 'אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם'!
בִּלְעָדַי לא אלי, והוא ביטוי בעברית קדומה: בל עדַי. כלומר: אני לא אקבל דבר, ואין לי זכות לדבר, אבל!
רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים הלוחמים הנבחרים (ור' יגאל ידין: תורת המלחמה בארצות המקרא) אשר מגיע להם לפי חוקי המלחמה לאכול מהשלל וְחֵלֶק והשלל שמגיע לפי החוק אל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי, עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא? - הֵם הנערים והאנשים, כלומר: הלוחמים והאמורים יִקְחוּ חֶלְקָם החלוקה שלהם - כלומר: הם יקבלו את מה שמגיע להם בזכות ולפי החוק. {ס}