ביאור:בראשית כה - מעומד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית כה) | בביאור הרגיל ללא עימוד |

---

החלוקה הנוצרית לפרקים כאן תואמת את החלוקה העברית

פרשת חיי שרה
סיכום הפרשה ומאמרים

בני קטורה, ירושת יצחק ושילוח בני הפילגשים

בהמשך לתולדות נחור, ולמות שרה מסכם את תולדותיו הוא ומדגיש את העברת הבכורה לבנו מאשתו, ויחד עם זאת את הוגנותו לפלגשים ובניהם

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה.

וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן, וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ.

וְיָקְשָׁן - יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן,

וּבְנֵי דְדָן הָיוּ: אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים.

וּבְנֵי מִדְיָן: עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה...

כָּל אֵלֶּה - בְּנֵי קְטוּרָה.

וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק.

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים הגר וקטורה אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת,

וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה מזרחה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם.

מות אברהם

וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי: מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים.

וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ שבע ימים, שהשיג בימי חייו את כל חפצו, וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.

וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא.

הַשָּׂדֶה - אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת? שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ.

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ,

וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם באיזור בְּאֵר לַחַי רֹאִי. {פ}

תולדות ישמעאל

וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם:

בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל - נְבָיֹת ,וְקֵדָר, וְאַדְבְּאֵל, וּמִבְשָׂם.

וּמִשְׁמָע, וְדוּמָה, וּמַשָּׂא.

חֲדַד וְתֵימָא, יְטוּר, נָפִישׁ וָקֵדְמָה.

אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם, בְּחַצְרֵיהֶם שגרו בישובים בלי חומה מסביב וּבְטִירֹתָם ישובים מוקפים בחומה,

שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם - לְאֻמֹּתָם.

וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל, מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.

וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי ממזרח ל מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה בדרך המובילה לארצם של האַשּׁוּרִם (לעיל פסוק ג),

עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל שכן. {פ}

תולדות יצחק

פרשת תולדות
סיכום הפרשה ומאמרים

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם:

אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.

וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם, אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה.

רבקה והתאומים

וַיֶּעְתַּר התפלל, ביקש, אולי מלשון בקשת עושר או כסף יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ בנוגע לאשתו, ומלשון תוכיחה וויכוח. ומילולית פירושו: בעוד אשתו רואה אותו. וחז"ל פירשוהו: במקביל לאשתו אשר גם היא התפללה כִּי עֲקָרָה הִוא,

וַיֵּעָתֶר קיבל את תפילתו - משחק מלים עם עתירת יצחק לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.

וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר: אִם כֵּן אם יש לי כזה סבל? לָמָּה זֶּה אָנֹכִי בהריון?! וַתֵּלֶךְ למקום התפילה, אולי לבית אל לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה.

וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ:

שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ,

וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ אחד העמים יגבור על השני, וְרַב הגדול, החשוב, המרובה, או לפי המשכו: המבוגר יַעֲבֹד צָעִיר.

וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, וְהִנֵּה תוֹמִם תאומים בְּבִטְנָהּ.

וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת כמעיל עשוי מעור בהמה שֵׂעָר, וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו מלשון "עשוי", שהיה שערו מוכן כמו של מבוגר.

וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב מלשון 'עקב', וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם. וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד לצוד חיות ועופות אִישׁ שָׂדֶה, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יושר ושלום יֹשֵׁב אֹהָלִים רועה צאן. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בשר חיות שצד לו עשיו בְּפִיו, וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב.

הבכורה

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד תבשיל של ירקות או קיטניות, וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב: הַלְעִיטֵנִי נָא תאכיל אותי בבקשה מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, כִּי עָיֵף אָנֹכִי!

במאמר מוסגר עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ את שם העם שיצא ממנו אֱדוֹם על שם 'הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה' (וגם על שם שעֵשָׂו היה אדמוני).

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם עכשיו אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי?

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת ברעב הזה, כביכול, וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה?!

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם?

- וַיִּשָּׁבַע לוֹ, - וַיִּמְכֹּר ובכך שנשבע, מכר את הבכורה, או: ובהמשך אכן עמד בדיבורו ומכר, או: ומיד אחרי השבועה מכר... אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב.

וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים,

וַיֹּאכַל עשיו וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ, וַיִּבֶז ובכך בז והוזיל את ערכו, או: בכל עת הבכורה היתה בזויה ופחותת חשיבות בעיני עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה. {פ}