ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/לה

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית לה) | בביאור הרגיל ללא עימוד |

---

משכם לבית אל ומות רבקה

{{{1}}}

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב:
קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם,
וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ שהתגלה לך בחלום, לעיל פרק כח בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ".

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ:
הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אלילים, אולי משלל העיר שכם אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם.
וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל,
וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי,
וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי.

וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם,
וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם.

וַיִּסָּעוּ, וַיְהִי חִתַּת פחד, מצליל נקישות השיניים אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם,
וְלֹא רָדְפוּ בניגוד לחששו של יעקב אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב.

וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, הִוא בֵּית אֵל, הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ.
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם "אֵל בֵּית אֵל" ציטוט מתוך דברי ה' ליעקב המובאים לעיל לא, יג ופירושם: האל הנגלה אליך בבית-אל. וראו מאמר וידנפלד על הפפירוס הכוהני (דמוטי), והאל בעל שלש שמות אלו,
- כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו.

וַתָּמָת דְּבֹרָה שהוזכרה לעיל (סוף כד) מֵינֶקֶת רִבְקָה,
וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן,
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ: "אַלּוֹן בָּכוּת". {פ}

מותה של רחל, גוסטב פרדיננד מץ, 1847

ברכת נוספת והצבת המצבה

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בנוסף על ההתגלות הקודמת (לעיל), בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ.
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים:
שִׁמְךָ 'יַעֲקֹב'?
- לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד 'יַעֲקֹב', כִּי אִם 'יִשְׂרָאֵל' יִהְיֶה שְׁמֶךָ!

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ: יִשְׂרָאֵל.
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים:
אֲנִי אֵל שַׁדַּי!
פְּרֵה וּרְבֵה!
גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ!
וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק?
- לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ.

וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ.

וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ,
מַצֶּבֶת אָבֶן,
וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ, וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן.

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים:
'בֵּית אֵל'.

הולדת בנימין ומות אמו רחל

{{רן| וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה, וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ.

וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ, וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת:

אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן!

וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה... וַתִּקְרָא שְׁמוֹ: 'בֶּן אוֹנִי', וְאָבִיו קָרָא לוֹ: בִנְיָמִין.

וַתָּמָת רָחֵל, וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ, הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם.

ראובן עם בלהה

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל, וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא... וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל {פ}

סיכום - בני ישראל

קבר רחל - עין ערך בויקיפדיה

וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר:

• בְּנֵי לֵאָה: בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן.
• בְּנֵי רָחֵל: יוֹסֵף וּבִנְיָמִן.
• וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל: דָּן וְנַפְתָּלִי.
• וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה: גָּד וְאָשֵׁר. אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם.

חברון

וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע, הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק.

וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק, מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה. וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.