סדום ועמורה

פתיח - אירוח המלאכים

ההבטחה

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם.
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו,
וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה.
וַיֹּאמַר:
אֲדֹנָי! אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ בלשון יחיד, הוא מדבר אל נציג המלאכים המייצג את הקב"ה, וכך ראו זאת גם חז"ל אַל נָא תַעֲבֹר שוב - לשון יחיד מֵעַל עַבְדֶּךָ ושוב בלשון יחיד. העבד שלך, ה'.!
יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ.
וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם - אַחַר תַּעֲבֹרוּ,
כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם!
וַיֹּאמְרוּ: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ!

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה, וַיֹּאמֶר:
מַהֲרִי! שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי! וַעֲשִׂי עֻגוֹת!

וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם,
וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר,
- וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.

וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם,
וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ,
וַיֹּאכֵלוּ...
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ?
וַיֹּאמֶר: הִנֵּה! בָאֹהֶל.

וַיֹּאמֶר שוב בלשון יחיד:
שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה פרופסור משה סולר אוהב להציג זאת כפעולה על ידי שעון שמש וחריץ המסמל את המעבר של שנה שלמה,
וְהִנֵּה: בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ!!
וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.

הצחוק

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים.
וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:
אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה? וַאדֹנִי זָקֵן!!

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם:
לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר: הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד? וַאֲנִי זָקַנְתִּי!!
הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר?
לַמּוֹעֵד - אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה! וּלְשָׂרָה - בֵן.

וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר: לֹא צָחַקְתִּי!! כִּי יָרֵאָה
וַיֹּאמֶר: לֹא! כִּי צָחָקְתְּ!

ההיפרדות ודין סדום

וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם,
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.
וַיהֹוָה אָמָר:
הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?
וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם!
וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ!
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו
וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט
לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.
וַיֹּאמֶר יְהוָה:
זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד.
אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה: הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה?
וְאִם לֹא? אֵדָעָה.

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה,
וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה.

הויכוח

וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר:
הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?
אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר?
הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם - לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ?
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע!
וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע? חָלִלָה לָּךְ!
הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!
וַיֹּאמֶר יְהוָה:
אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר,
וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם.

וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר:
הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר... וָאֵפֶר...
אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם - חֲמִשָּׁה?
הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר?!
וַיֹּאמֶר:
לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה.

וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר:
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים?
וַיֹּאמֶר:
לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.

וַיֹּאמֶר:
אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה?
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים?
וַיֹּאמֶר:
לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.

וַיֹּאמֶר:
הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי:
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים?
וַיֹּאמֶר:
לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.

וַיֹּאמֶר:
אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם.
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה?
וַיֹּאמֶר:
לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.

וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם,
וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.

ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/יח

תוכן עניינים