פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של חבקוק ג | למהדורת הביאור הרגילה)


ָה אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי
מצלול: המומי טטטי -טכה טטיטי
ואילו אצלנו: 'ְה. ראו [[ביאור:ָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי
מצלול: המומי טטאטי טטכה טטיטי
הפסוקים הבאים מתחילים בקריאה חוזרת ונשנית בשם ה' או בביטוי אלהי, ואחריה דיבור ישיר אליו ושטיחת תפילות בפניו:
הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי.
פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי, פֹּרֵק - וְאֵין מַצִּיל.
'ְה|ָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי
מצלול: המומי טטאטי טטכה טטיטי
הפסוקים הבאים מתחילים בקריאה חוזרת ונשנית בשם ה' או בביטוי אלהי, ואחריה דיבור ישיר אליו ושטיחת תפילות בפניו:
הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי.
פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי, פֹּרֵק - וְאֵין מַצִּיל.
'ְה]]

תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא, עַל שִׁגְיֹנוֹת מדובר בכלי נגינה, או באזכור מנגינה ידועה ר' בהערות הצד:

יְהוָה! שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ! יָרֵאתִי!!
יְהוָה! פָּעָלְךָ: בְּקֶרֶב שָׁנִים - חַיֵּיהוּ! בְּקֶרֶב שָׁנִים - תּוֹדִיעַ!
בְּרֹגֶז - רַחֵם תִּזְכּוֹר!

פרופסור ישראל קנוהל מביא פסוק זה לחיזוק גישתו וטענתו שקיים רובד קדום שבו יציאת מצרים היתה ארוע בצפון הארץ אולי באזור הבשן, ושהחרמון הוא הר סיני הקדום. ראו מלחמת ישראל-מצרים הקדומה: פרק עלום בהסטוריה המקראית

אֱלוֹהַ - מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ - מֵהַר פָּארָן
סֶלָה,
כִּסָּה שָׁמַיִם - הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ - מָלְאָה הָאָרֶץ!
וְנֹגַהּ קרינת אור, מילה נפוצה בתנ"ך במשמעות זו - כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם 'קרני' אור, הנראים באבק או בעיניים מצומצמות מִיָּדוֹ אשר על ידו, כלומר: הנוצר ממנו - לוֹ לאל, כלומר: האור הוא בעצם שלו, וְשָׁם - חֶבְיוֹן מקום מסתור עֻזֹּה העוז שלו, כלומר עצמתו נראית שם. לפי פשוטם של דברים מדובר בתיאור עצמת השמש, כעוצמתו של האל.
לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר דיבור, כלומר קול הרעם. דבר הוא כפי הנראה גם מחלת חורף שממנה יש לפחד, וְיֵצֵא רֶשֶׁף אל הדבר הכנעני לְרַגְלָיו.
עָמַד השמש נראית כעומדת במקומה - וַיְמֹדֶד הלך בצעדים איטיים על מנת למדוד, ביטוי נפוץ בתנ"ך במשמעות זו אֶרֶץ, רָאָה - וַיַּתֵּר ספר כמה הם, מלשון מיתר, כלומר: מדידה בעזרת חבל גּוֹיִם,
וַיִּתְפֹּצְצוּ מכוח עוצמת החום שלו (או של השמש בהמשך המשל) הַרְרֵי עַד, שַׁחוּ ירדו - מלשון שוחה (-בור) והשתחוויה (כיפוף וירידה) - גִּבְעוֹת עוֹלָם גבעות שהיו אמורות להשאר כך לנצח, או שמאז ומתמיד היו כאן, הֲלִיכוֹת הדרכים, הכבישים. (ובאיוב הוקבל ל"ארחות") עוֹלָם הנשארים לנצח, כלומר: גם המבנה הטבעי של הארץ הקיים מאז ומעולם, ומקומות שאנשים יכולים ללכת בהם בהתאם - לוֹ הם שלו, או: בגללו.
תַּחַת אָוֶן ברעידת אדמה, מלשון שאון ורעש - רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן, יִרְגְּזוּן ירעדו או יתנפנפו - גם הוא ביטוי נפוץ בתנ"ך על רעידת אדמה - יְרִיעוֹת עורות המשמשים לקירות האוהל אֶרֶץ מִדְיָן.

{ס}

הֲבִנְהָרִים - חָרָה יְהוָה?
אִם בַּנְּהָרִים - אַפֶּךָ? אִם בַּיָּם - עֶבְרָתֶךָ?
כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה!
עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר
סֶלָה,
נְהָרוֹת - תְּבַקַּע אָרֶץ.
רָאוּךָ? יָחִילוּ הָרִים! זֶרֶם מַיִם עָבָר!
נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא!
שֶׁמֶשׁ - יָרֵחַ כמו ירח, שאורו חלש עָמַד זְבֻלָה האור שלה, כלומר: בעת הסערה המתוארת השמים הוחשכו!
לְאוֹר חִצֶּיךָ לאור הברקים יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ לאור בְּרַק הזריקה המהירה של חֲנִיתֶךָ.
בְּזַעַם - תִּצְעַד תדרוך על, כינוי למכת הברד אָרֶץ, בְּאַף בכעס, ומקורו מצליל נשיפות האף שאנו נושפים בעת כעס - תָּדוּשׁ דיש הוא הפעולה החקלאית של מחיצת גרגרי התבואה גּוֹיִם.
יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ! לְיֵשַׁע להושיע אֶת מְשִׁיחֶךָ המלך!
מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע! עָרוֹת הרסת את המבנים שלהם, מלשון "לערות" לגלות (את הקרקע) - יְסוֹד עַד צַוָּאר את כל המבנה: מלמטה עד למעלה!!
סֶלָה. {פ}
נָקַבְתָּ בְמַטָּיו - רֹאשׁ, פְּרָזָו - יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי,
עֲלִיצֻתָם ההתלוצצות שלהם, כלומר שמחת הניצחון שלהם - כְּמוֹ לֶאֱכֹל אבדה במהירות ונעלמה, כמו שאנו בולעים מאכל, עָנִי קריאות הקרב שלהם, בטוי הנמצא בכמה מקומות - בַּמִּסְתָּר במארב, כלומר: הרגת את האויב בעזרת מארב, או: האויב נאלץ להסתתר!
דָּרַכְתָּ בַיָּם הצלחת להעביר בים, או (ב): הטבעת בים - סוּסֶיךָ את הסוסים של צבאך, או (ב) את סוסי האויב, שהם בעצם בידך, חֹמֶר ואת החמורים - מַיִם רַבִּים בזרם מים גדול, תיאור של שיטפון, אולי שיטפון מדברי, או גל צונמי!
שָׁמַעְתִּי חבקוק מספר את חוויתו מהסערה, או: תשובת האל ושבועתו, במענה לתפילת חבקוק - וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, לְקוֹל - צָלֲלוּ נפלו, או: צלצלו - כלומר כאבו שְׂפָתַי,
יָבוֹא רָקָב תחושת קיפאון, מלשון רקבון או חלודה, ביטוי נפוץ במשמעות זו בתנ"ך בַּעֲצָמַי בעצמות שלי, כלומר לא אוכל לנוע, וְתַחְתַּי ופלג גופי התחתון - אֶרְגָּז ירעד,
אֲשֶׁר אם, כלומר: כל אלו היו לשון שבועה והבטחה שזאת יקרה לנשבע אם אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה, לַעֲלוֹת להשיב מלחמה, ביטוי נפוץ בתנ"ך - לְעַם יְגוּדֶנּוּ הנלחם בנו, מלשון הקמת גדודים, התכנסות לקראת מלחמה נגדנו.
כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים,
כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת שדות התבואה - לֹא עָשָׂה אֹכֶל,
גָּזַר מִמִּכְלָה מהמכלאה, כלומר: מתוך הדיר צֹאן, וְאֵין בָּקָר - בָּרְפָתִים.
וַאֲנִי - בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה, אָגִילָה - בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי הישועה שלי, כלומר: האל המציל אותי.
יְהוִה - אֲדֹנָי! חֵילִי!
וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת הקופצות למרחקים, ולהיפך מ"רקב בעצמותי", וְעַל בָּמוֹתַי על במות האויבים, המזבחות בהם זובחים לקראת ולאחר הצלחת הקרב יַדְרִכֵנִי יאפשר לי לדרוך עליהם, ולרמוס אותם - ביטוי נפוץ בתנ"ך, לַמְנַצֵּחַ להיות מפקד צבאי, או לרדות באויב - בִּנְגִינוֹתָי במקום הבכי שלי. - נגינה מלשון נוּגֶה, ואולי מקורו מצליל הגּ'נגּ'ון בפריטה נוגה על כלי מיתר.