פתיחת התפריט הראשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ה, למהדורה המעומדת)


קורבן עולה ויורד - חטאת המכפרת על עברות שונות, וערכה משתנה ("עולה ויורד") על פי יכולתו הכלכלית של המקריב

א וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה קללה בשבועה שהשביע אותו אדם אחר שיבוא להעיד לטובתו וְהוּא עֵד יכול להעיד בפני בית דין, אך לא עדות שלמה כי הוא: אוֹ רָאָה רק ראה את המעשה אך לא הבין את המשמעות שלו אוֹ יָדָע שסיפרו לו על המעשה אך הוא לא ראה אותו בעיניו, אִם לוֹא יַגִּיד סירב להעיד וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ יענש בידי שמיים על שעבר על השבועה. ב אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ כגון בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא, וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ והוא שכח שהוא טמא וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם ונכנס למקדש או אכל קודשים. ג אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם באדם טמא לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ או באופן כללי, יגע בדבר טמא כלשהו, וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע גילה זאת אחר כך וְאָשֵׁם ובינתיים הספיק לחטוא בכך שנכנס למקדש או אכל קודשים. ד אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לעשות דבר רע או טוב (לעצמו או לאחרים), לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה, וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ והוא שכח ועבר על שבועתו, וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה. ה וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה, וְהִתְוַדָּה, אֲשֶׁר על אשר חָטָא עָלֶיהָ. ו וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ קרבן החטאת (לא מדובר כאן על קרבן אשם, שמובא להלן החל מפסוק יד) לַיהוָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה כִּבְשָׂה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים, לְחַטָּאת, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ על חטאו. ז וְאִם לֹא תַגִּיע יָדוֹ דֵּי שֶׂה מספיק לקנות שה (שֶׂה הוא צאצא של כבשים או עיזים), וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהוָה, אֶחָד לְחַטָּאת לכפר על חטאו וְאֶחָד לְעֹלָה להתרצות לפני ה'. ח וְהֵבִיא אֹתָם אֶל הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה, וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל ואל יפריד לגמרי את הראש מהגוף. ט וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ, וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ, חַטָּאת הוּא. י וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט כפי שצריך לעשות עולה (לעיל א, יד-יז), וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ. {ס}

יא וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה, וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה איפה היא כ-39.6 ליטר סֹלֶת לְחַטָּאת, לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה, כִּי חַטָּאת היא מובאת בגלל חטא, ולא כמו מנחת נדבה (לכן לא ראוי שתהיה משובחת על ידי השמן והלבונה) הִיא. יב וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן, וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה מְלוֹא קֻמְצוֹ אֶת אַזְכָּרָתָה, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה, חַטָּאת הִוא. יג וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה, וְנִסְלַח לוֹ, וְהָיְתָה לַכֹּהֵן לאכילה כַּמִּנְחָה. {ס}

אשמות - אשם מעילות, אשם תלוי, ואשם גזילות

יד וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: טו נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל הנאה אסורה מקורבנות המוקדשים להיות מוקרבים על המזבח, או מקודשי בדק הבית (נכסי בית המקדש המיועדים לתיקוני המקדש) וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה, וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ זה הקרבן הראשון בפרק שנקרא אשם (בניגוד לפסוק ו) לַיהוָה, אַיִל כבש זכר תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לפי הערכה שלך (שנעשית בפועל על ידי הכוהנים - להלן כז, יב) כֶּסֶף שְׁקָלִים האַיִל יהיה שווה לפחות שני שקלי כסף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לְאָשָׁם. טז וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא חיסר מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם, וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ חמישית מערכו כולל התוספת, כלומר ישלם 125% יוֹסֵף עָלָיו, וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן, וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם, וְנִסְלַח לוֹ. {פ}

יז וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה, וְלֹא יָדַע והוא מסופק אם חטא או לא וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ. יח וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם, אֶל הַכֹּהֵן, וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע ומדובר במקרה שהוא אכן לא ידע אם חטא או לא, וְנִסְלַח לוֹ. יט אָשָׁם זה קרבן אשם, למרות שמדובר בספק אם חטא או לא הוּא, אָשֹׁם אָשַׁם לַיהוָה. {פ}

כ וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כא נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה, וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בחברו בְּפִקָּדוֹן בדבר שניתן לו לשמור עליו (והוא שיקר וטען שלא) אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד ממון שניתן בידו להשתמש בו (למשל הלוואה) והוא משקר ואומר שלא קיבל אוֹ בְגָזֵל בממון שלקח בכוח אוֹ עָשַׁק לא שילם ממון שחייב לשלם אֶת עֲמִיתוֹ. כב אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר על השקר שאמר - עַל אַחַת מִכֹּל באחד המקרים שלעיל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם, לַחֲטֹא בָהֵנָּה. כג וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם והבין שחטא, וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל, אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק, אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ, אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא. כד אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר, וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ את עצמו, את הסכום ששיקר לגביו וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו, לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ שייך לו יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ. כה וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַיהוָה, אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן. כו וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה, וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מכל החטאות שעשוי האדם לחטוא בהן לְאַשְׁמָה בָהּ. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ראו גם