פתיחת התפריט הראשי

ביאור:ויקרא ב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא ב, למהדורה המעומדת)


Boswellia sacra - Köhler–s Medizinal-Pflanzen-022.jpg
העץ לבונה ממנו מייצרים את הבושם לבונה
קורבן מנחה

א וְנֶפֶשׁ איש או אישה כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה מתנה (קורבן זה הוא הראשון מכמה סוגי קרבנות המובאים מן התבואה) לַיהֹוָה, סֹלֶת קמח משובח יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ, וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה בושם צמחי. ב וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מלוא ידו הקמוצה (קומץ הוא הכמות שתופסים על ידי ארבעת האצבעות, מהבוהן עד הקמיצה. מכיל לפחות כנפח שני זיתים) מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל עם כָּל לְבֹנָתָהּ, וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הקומץ של סולת, שמן, ולבונה (נקראים כך כי הם מזכירים את מביא המינחה לטובה לפני ה') הַמִּזְבֵּחָה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה. ג וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה, לְאַהֲרֹן תהיה למאכל לאהרון וּלְבָנָיו, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהֹוָה. {ס}

ד וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה מַאֲפֵה תַנּוּר, סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת הנאפת לחלות דקות (שלא תפחו, החמיצו - ראה להלן פסוק יא) בְּלוּלֹת מעורבבות, הסולת עם השמן לפני אפייה בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת או שהסולת נאפת לחלות דקות מאוד (במקרה שזה מה שהבטיח בשעת נידרו) מְשֻׁחִים מרוחים לאחר האפיה בַּשָּׁמֶן. {ס}

ה וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה. ו פָּתוֹת שבור אֹתָהּ פִּתִּים לפרורים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן, מִנְחָה הִוא. {ס}

ז וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת סיר עמוק קָרְבָּנֶךָ, סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה. ח וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה מהארבע לעיל (סולת, מאפה תנור, במחבת, או מרחשת), לַיהוָה, וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ. ט וְהֵרִים הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה. י וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהוָה. יא כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ אסור שיהיה בה בצק שתפח, כִּי כָל שְׂאֹר בצק שנחמץ (המשמש לזרז חימוץ של עיסה אחרת) וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָה. יב קָרְבַּן רֵאשִׁית של דברים הבאים מראשית פרי האדמה (מנחת העומר - פסוקים יד-טו, שתי הלחם - להלן כג, טז-יז, או ביכורים - שמות כג יט) תַּקְרִיבוּ אֹתָם יהיה מותר לכך להקריב את החמץ והשאור (הם מקורבים לה', אך לא נשרפים על המזבח אלא נאכלים על ידי הכוהנים) לַיהוָה, וְאֶל אבל אל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ. יג וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית תחסיר מֶלַח בְּרִית המלח מסמל ברית שקיימת לעד (כי מלח הוא מאכל שלא מתקלקל, אלא אף להיפך, משמר מזון) אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח. {ס}

יד וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים מנחת העומר הנקצרת במוצאי יום טוב ראשון של פסח ומונפת למוחרת (להלן כג, ט-יא) לַיהֹוָה, אָבִיב שעורה בשלה קָלוּי בָּאֵשׁ, גֶּרֶשׂ גריסים כַּרְמֶל של פירות טריים תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ. טו וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה, מִנְחָה הִוא וכך היא תהפך להיות מינחה. טז וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל עִם כָּל לְבֹנָתָהּ, אִשֶּׁה לַיהוָה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ראו גם