ביאור:ויקרא כ
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ויקרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז (מהדורות נוספות של ויקרא כ, למהדורה המעומדת)
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ב
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר: אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן כאן לא מדובר בשריפת הילדים ממש, אלא בטקס מסוים הקשור באש
להרחבה מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לאליל המכונה מולך - מוֹת יוּמָת, עַם תושבי הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן.
ג
וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי כעסי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ, לְמַעַן התוצאה תהיה כך שזה יטמא טַמֵּא המקדש מיטמא מעבירות חמורות (ראה לעיל טז, טז) אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי.
ד
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ.
ה
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם.
ו
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם, וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
ז וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. ט כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ - מוֹת יוּמָת, אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, דָּמָיו בּוֹ הוא זה שגרם שיישפך דמו. י וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף חזרה על פרק יח (חז"ל מסבירים ששם הובאו הדברים לאזהרה וכאן לחייב עונש) אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר כלומר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. יא וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה, מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, דְּמֵיהֶם בָּם. יב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ, מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, תֶּבֶל דבר עירבוב שהוא תועבה עָשׂוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. יג וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם, מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. יד וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח נשא אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ, זִמָּה הִוא, בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן את השניה משתיהן, כי הראשונה נחשבת לאישתו, וְלֹא תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכְכֶם. טו וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה, מוֹת יוּמָת, וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ. טז וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ, וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה, מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם. יז וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ, בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ, וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה כלומר, תשכב איתו לרצונה אֶת עֶרְוָתוֹ, חֶסֶד חרפה הוּא, וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם, עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה, עֲוֹנוֹ יִשָּׂא. יח וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה נידה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ, אֶת מְקֹרָהּ מקור דמיה הֶעֱרָה גילה וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם. יט וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה, כִּי אם אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ. כ וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ, עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה, חֶטְאָם יִשָּׂאוּ, עֲרִירִים ללא ילדים (ואם היו להם - הילדים ימותו). לפי רש"י עונש כרת שהוזכר לעיל מספר פעמים, כאן פורש שמשמעותו היא ערירות) יָמֻתוּ. כא וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו, נִדָּה תועבה הִוא, עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה, עֲרִירִים יִהְיוּ.
כב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לָשֶׁבֶת בָּהּ. כג וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ ומאסתי בָּם. כד וָאֹמַר לָכֶם: אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים. כה וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר, וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא הבחנתי בשבילכם מיתר החיות, כך שרק אלו יחשבו לטמאים בשבילכם. כו וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה, וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי.
כז
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם באחד מהם (לטענתו) רוח של אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי - מוֹת יוּמָתוּ, בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|