ביאור:ירמיהו לח
קיצור דרך: a1138
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו לח)
| ירמיהו מושלך לבור (בתמונה העליונה) ומועלה מהבור (בתמונה התחתונה). תחריט משנת 1698 |
א וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן מַתָּן וּגְדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר וְיוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ וּפַשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה, אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר לעיל ירמיהו כא ט אֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר: {ס} ב "כֹּה אָמַר יְהוָה: הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וְהַיֹּצֵא אֶל הַכַּשְׂדִּים (יחיה) וְחָיָה, וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל וָחָי. {ס} ג כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנָּתֹן תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל וּלְכָדָהּ".
ד
וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא מרפה, מחליש אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת וְאֵת יְדֵי כָל הָעָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. כִּי הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם לָעָם הַזֶּה, כִּי אִם לְרָעָה.
ה
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: "הִנֵּה הוּא בְּיֶדְכֶם, כִּי אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר אפילו מלך לא יוכל לדבר איתכם, אני לא יכול להגיד לכם מה לעשות בנידון.
ו
וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ, וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ בור המים של מלכיהו בֶן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים. וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט, וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט.
{ס}
ז
וַיִּשְׁמַע עֶבֶד־מֶלֶךְ כך שמו הַכּוּשִׁי מארץ כוש, אִישׁ סָרִיס פקיד, וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, כִּי נָתְנוּ אֶת יִרְמְיָהוּ אֶל הַבּוֹר, וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב באותה שעה ישב בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן.
ח
וַיֵּצֵא עֶבֶד־מֶלֶךְ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר:
ט
"אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֵת אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֶל הַבּוֹר, וַיָּמָת תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הָרָעָב, כִּי אֵין הַלֶּחֶם עוֹד בָּעִיר".
י
וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֵת עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר: "קַח בְּיָדְךָ מִזֶּה מכאן שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים וְהַעֲלִיתָ אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן הַבּוֹר בְּטֶרֶם יָמוּת".
יא
וַיִּקַּח עֶבֶד־מֶלֶךְ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ, וַיָּבֹא בֵית הַמֶּלֶךְ אֶל תַּחַת הָאוֹצָר אל מקום הנמצא מתחת למחסן האוצרות, וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלוֹיֵ (הסחבות) סְחָבוֹת וּבְלוֹיֵ מְלָחִים בגדים שחוקים, וַיְשַׁלְּחֵם אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל הַבּוֹר בַּחֲבָלִים.
יב
וַיֹּאמֶר עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל יִרְמְיָהוּ: "שִׂים נָא בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ בתי השחי שלך (כדי שלא יפצע מהחבלים) מִתַּחַת לַחֲבָלִים". וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ כֵּן.
יג
וַיִּמְשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים, וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן הַבּוֹר. וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.
{ס}
יד
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ, וַיִּקַּח אֶת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו אֶל מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי אחת הכניסות אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יִרְמְיָהוּ: "שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר, אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר".
טו
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ: "כִּי אַגִּיד לְךָ - הֲלוֹא הָמֵת תְּמִיתֵנִי, וְכִי אִיעָצְךָ - לֹא תִשְׁמַע אֵלָי".
טז
וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר: "חַי יְהוָה (את) אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת נפשותינו אִם אֲמִיתֶךָ וְאִם אֶתֶּנְךָ בְּיַד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ".
{ס}
יז
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אִם יָצֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל - וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ, וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ.
יח
וְאִם לֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל - וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ, וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם".
{ס}
יט
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ: "אֲנִי דֹאֵג אֶת חושש מ- הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נָפְלוּ הסגירו את עצמם אֶל הַכַּשְׂדִּים, פֶּן יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם הכשדים בידם של היהודים (שיש בהם ממתנגדי צדקיהו) וְהִתְעַלְּלוּ בִי".
{פ}
כ
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ: "לֹא יִתֵּנוּ. שְׁמַע נָא בְּקוֹל יְהוָה לַאֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ, וְיִיטַב לְךָ וּתְחִי נַפְשֶׁךָ.
כא
וְאִם מָאֵן אַתָּה לָצֵאת, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִרְאַנִי יְהוָה:
כב
וְהִנֵּה כָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה מוּצָאוֹת בשעה שימסרו אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, וְהֵנָּה אֹמְרוֹת: "הִסִּיתוּךָ היסיתו את צדקיהו וְיָכְלוּ לְךָ והצליחו בכך אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ כגון יועציו, ונביאי שקר. הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ שקעת במקומך, לא החלטת, אלא העדפת להמשיך בהתעקשותך להשאר במצור נָסֹגוּ אָחוֹר ובך רגליך נסוגו לאחור, הוכנעת.
כג
וְאֶת וכן הראני ה' את כָּל נָשֶׁיךָ וְאֶת בָּנֶיךָ מוֹצִאִים אֶל הַכַּשְׂדִּים, וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדָם, כִּי בְיַד מֶלֶךְ בָּבֶל תִּתָּפֵשׂ. וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת תִּשְׂרֹף תגרום לשריפתה בָּאֵשׁ".
{פ}
כד
וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל יִרְמְיָהוּ: "אִישׁ אַל יֵדַע בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלֹא תָמוּת.
כה
וְכִי יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים כִּי דִבַּרְתִּי אִתָּךְ, וּבָאוּ אֵלֶיךָ וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: 'הַגִּידָה נָּא לָנוּ מַה דִּבַּרְתָּ אֶל הַמֶּלֶךְ? אַל תְּכַחֵד מִמֶּנּוּ, וְלֹא נְמִיתֶךָ. וּמַה דִּבֶּר אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ'?
כו
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 'מַפִּיל אֲנִי תְחִנָּתִי התחננתי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהוֹנָתָן לבית הסוהר שבבית יהונתן (לעיל לז, טו) לָמוּת שָׁם' ".
{פ}
כז
וַיָּבֹאוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל יִרְמְיָהוּ, וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ, וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ. וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ שתקו בעיינינו כִּי לֹא נִשְׁמַע הַדָּבָר גילו מה דיבר עם המלך.
{פ}
כח
וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עַד יוֹם אֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָ͏ִם.
{ס}
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָ͏ִם...
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וּגְדַלְיָהוּ בֶּן פַּשְׁחוּר וְיוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ" (פסוק א) - בולות (טבעות חותם) ועליהם שמות שניהם נימצאו בחפירות בעיר דוד במרחק כמה מטרים אחת מהשניה (אך בהפרש של שלוש שנים). ניתן לקרא על הממצאים באומדיה, באתר מחלקה ראשונה ובYnet. על שרים אלו וכן על דמויות נוספות מהתנ"ך שנמצאו להם איזכורים במקורות נוספים אפשר לקרא בוויקיפדיה.
- "אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר" (פסוק ה) - אף אחד לא רצה שאשמת הריגת הנביא תהיה עליו. גם בהמשך, לא הרגו אותו באופן ישיר, אלא, כמו שעשו אחי יוסף, השליכו אותו לבור, כדי שימות מאליו. הבור היה עמוק ולכן לא זרקו אותו, כדי שלא ימות מיד, אלא שילשלו אותו עם חבלים: "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים".
- בפסוק האחרון יש פסקה באמצע הפסוק. לאחר שנכתב כאן "וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה", החצי השני של הפסוק ("וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלָ͏ִם") רומז על חיבור להמשך: "וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן... וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה" (פרק הבא, פסוקים יג-יד). תחילת הפרק הבא נצרכת כדי להשלים את הרקע מבחינה כרונולוגית.
