ביאור:ירמיהו יא

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו יא)


קריאה לעם לשמור על הברית שה' כרת עם ישראל בהוציאם ממצרים

א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר: ב שִׁמְעוּ פניה גם לכל יתר נביאי האמת אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וְדִבַּרְתָּם אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם. ג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת. ד אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִכּוּר הַבַּרְזֶל בה סבלתם כאילו הייתם בתוך תנור לוהט בו ממיסים ברזל, לֵאמֹר: שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. ה לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּוֹם הַזֶּה", וָאַעַן וָאֹמַר: "אָמֵן יְהוָה". {ס}

ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: קְרָא אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר: שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם. ז כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, הַשְׁכֵּם וְהָעֵד, לֵאמֹר "שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי". ח וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע. וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הכוונה לקללות הַבְּרִית הַזֹּאת אֲשֶׁר שיענשו על דברים ש- צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ. {ס}

העם מרד בה' ופנה לע"ז. גם תפילות הנביא כבר לא יעזרו להם

ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי: נִמְצָא נתגלה, התפרסם קֶשֶׁר מרד במלכות (של ה') בְּאִישׁ יְהוּדָה וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם. י שָׁבוּ עַל עֲוֺנֹת אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי, וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם. הֵפֵרוּ בֵית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם. {ס}

יא לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה, וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם. יב וְהָלְכוּ עָרֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם וְזָעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים לָהֶם, וְהוֹשֵׁעַ לֹא יוֹשִׁיעוּ לָהֶם בְּעֵת רָעָתָם. יג כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ רבים כמספר ערי יהודה הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה, וּמִסְפַּר חֻצוֹת וכמספר רחובות יְרוּשָׁלַ͏ִם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת כינוי גנאי לאליל בָּעַל, מלשון בושה, מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל. {ס}

יד וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה, וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה, כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ בְּעֵת קָרְאָם אֵלַי בְּעַד על, לגבי רָעָתָם. {ס}

העם עולה למקדש אך חוטא. יכרת וישרף כמו עץ

טו מֶה לִידִידִי ה' שואל את ישראל: מה אתם עושים בְּבֵיתִי במקדש? עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה בשעה שאתם עושים מזימות הָרַבִּים החטאים הרבים וּבְשַׂר קֹדֶשׁ ובהקרבת קורבנות יַעַבְרוּ אתם חושבים שהחטאים יעברו מֵעָלָיִךְ? כִּי רָעָתֵכִי כשאת עושה את מעשיך הרעים אָז תַּעֲלֹזִי את שמחה. טז זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר - קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ. לְקוֹל הֲמוּלָּה (אבל כעת) במקביל לתרועות המלחמה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו ישברו ענפיו. יז וַיהוָה צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה, בִּגְלַל רָעַת בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם, לְהַכְעִסֵנִי, לְקַטֵּר לַבָּעַל. {ס}

ירמיהו מתפלל לה' להצילו מאנשי ענתות הזוממים להרוג אותו

יח וַיהוָה הוֹדִיעַנִי וָאֵדָעָה, אָז הִרְאִיתַנִי מַעַלְלֵיהֶם של אנשי ענתות, עירו של ירמיהו. יט וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף מאולף, ממושמע, רגוע יוּבַל לִטְבוֹחַ שמובילים אותו לשחיטה, וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת: 'נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ יחד עם פירותיו (נהרוג את הנביא יחד עם נבואותיו), וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים, וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד'. כ וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם, כִּי אֵלֶיךָ רק אליך, שיודע את מחשבותם. אינני יכול לפנות למישהו אחר, כי זה עדיין רק בגדר מחשבות גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי. {ס}
כא לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשְׁךָ לֵאמֹר 'לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא ואז לא תָמוּת בְּיָדֵנוּ' - {ס}
כב לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיהֶם - הַבַּחוּרִים יָמֻתוּ בַחֶרֶב, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם ילדיכם הקטנים שלא יצאו לקרב יָמֻתוּ בָּרָעָב. כג וּשְׁאֵרִית לֹא תִהְיֶה לָהֶם, כִּי אָבִיא רָעָה אֶל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, שְׁנַת פְּקֻדָּתָם". {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ראו גם

  ערך מילוני בוויקימילון: דלית