ביאור:ירמיהו לג

קיצור דרך: a1133

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו לג)  :: מבואר לפי פשוטו, ומעומד

---

המשך לנבואה על ידי שיבת ציון, עם דגש על המשכיות של הכהונה והמלוכה

א וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית, וְהוּא עוֹדֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר: ב כֹּה אָמַר יְהוָה עֹשָׂהּ מבצעה של התוכנית (מה שקורה כעת בירושלים), יְהוָה יוֹצֵר אוֹתָהּ לַהֲכִינָהּ, יְהוָה שְׁמוֹ. ג קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ, וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלוֹת וּבְצֻרוֹת נצורות, שמורות, סודות לֹא יְדַעְתָּם. {ס}
ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת וְעַל בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה, הַנְּתֻצִים אֶל העומדים להנתץ על ידי הַסֹּלְלוֹת וְאֶל הֶחָרֶב הכשדים (שיטפסו על הסוללות כדי להכנס לירושלים ולהרוג את יושביה): ה בָּאִים יושבי הבתים באים לְהִלָּחֵם אֶת הַכַּשְׂדִּים וּלְמַלְאָם אֶת ובכך גורמים שהבתים יתמלאו ב- פִּגְרֵי הָאָדָם אֲשֶׁר הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי, וַאֲשֶׁר הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהָעִיר הַזֹּאת עַל כָּל רָעָתָם. ו הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה רפואה, בשר בריא הגדל במקום בו היה פצע וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים, וְגִלֵּיתִי אראה לָהֶם עֲתֶרֶת ריבוי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. ז וַהֲשִׁבֹתִי אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל, וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה. ח וְטִהַרְתִּים מִכָּל עֲוֺנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי, וְסָלַחְתִּי (לכול) לְכָל עֲוֺנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי. ט וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשׂוֹן לשבח משמח, לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אֹתָם וּפָחֲדוּ וְרָגְזוּ ירעדו מפחד עַל כָּל הַטּוֹבָה וְעַל כָּל הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ. {ס}
י כֹּה אָמַר יְהוָה: עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה, בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם הַנְשַׁמּוֹת השוממות מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה, יא קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים "הוֹדוּ אֶת יְהוָה צְבָאוֹת, כִּי טוֹב יְהוָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", מְבִאִים וקולם של המוליכים קורבן תּוֹדָה בֵּית יְהוָה. כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר יְהוָה. {ס}
יב כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, הֶחָרֵב מֵאֵין אָדָם וְעַד ומאין (השווה לפסוק י) בְּהֵמָה, וּבְכָל עָרָיו, נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן. יג בְּעָרֵי הָהָר, בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם וּבְעָרֵי יְהוּדָה, עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה הצאן יספר באופן מאורגן (כי יהיה רב), אָמַר יְהוָה. {ס}

יד הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל בֵּית יְהוּדָה. טו בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה בן צדיק, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. טז בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וִירוּשָׁלַ͏ִם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח. וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ יכנו אותה: "יְהוָה צִדְקֵנוּ ימלוך עלינו בצדק בעיר זאת". {ס}
יז כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל. יח וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי, מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח, כָּל הַיָּמִים. {ס}
יט וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמוֹר: כ כֹּה אָמַר יְהוָה: אִם תָּפֵרוּ תוכלו להפר אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם שכרתתי עם היום, שיגיע תמיד וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה, וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת ותוכלו לבטל את היות יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם, כא גַּם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ, וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי. כב אֲשֶׁר כפי ש- לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם - כֵּן אַרְבֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי. {ס}
כג וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר: כד הֲלוֹא רָאִיתָ מָה הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר: "שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת המלוכה הכהונה אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה בָּהֶם - וַיִּמְאָסֵם", וְאֶת עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיוֹת עוֹד גּוֹי לִפְנֵיהֶם בכך שיאמרו שהעם חדל מלהיות גוי העומד לפני המלכים והכוהנים, כלומר: אינם מונהגים על ידיהם (כי המלוכה והכהונה נלקחה בגלל שה' מאס בהם). {ס}          כה כֹּה אָמַר יְהוָה: אִם לֹא יוֹמָם וָלָיְלָה בְרִיתִי תתקיים הברית שכרתתי עם היום והלילה להגיע בקביעות (כמו בפסוק כ), חֻקּוֹת ואם את חוקי שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי יהיה אפשר לבטל, כאילו לא שמתי אותם, כו גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל על זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק יצחק (כמו בתהלים קה ט) וְיַעֲקֹב. כִּי (אשוב) אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• קוֹל אֹמְרִים "הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת, כִּי טוֹב ה', כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (פסוק יא) - תפילה\שירה נפוצה, המופיעה בסגונן קרוב בעיקר בספר תהלים, אך גם בספר עזרא ובדברי הימים

• "אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח, וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ: ה' צִדְקֵנוּ" (טו-טז) - מזכיר פסוקים דומים בבפרק כג: "וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק. וּמָלַךְ מֶלֶךְ, וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וְזֶה שְּׁמוֹ אֲ‍שֶׁר יִקְרְאוֹ: יְהוָה צִדְקֵנוּ".