ביאור:ירמיהו ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

מהדורות נוספות של ירמיהו: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא


א   הָעִזוּ הכינו מעוז, מבצר בְּנֵי בִניָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלַ‍ִם וּבִתְקוֹעַ שם עיר תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת השיאו משואה, כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל. ב הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי דימיתי את בַּת צִיּוֹן. ג אֵלֶיהָ יָבֹאוּ רֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם, תָּקְעוּ הקימו עָלֶיהָ אֹהָלִים סָבִיב, רָעוּ אִישׁ אֶת יָדוֹ מקומו. ד "קַדְּשׁוּ פסוק זה והבא הם דברי האויב עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם. אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. ה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַלָּיְלָה וְנַשְׁחִיתָה אַרְמְנוֹתֶיהָ". {ס}
ו כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: "כִּרְתוּ עֵצָה את עצי ירושלים וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם סֹלְלָה, הִיא הָעִיר הָפְקַד שניתנה עליה פקודה להשמידה, כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ. ז כְּהָקִיר כמו שנובעים מים ממקור המים (בור) בַּיִר מֵימֶיהָ - כֵּן הֵקֵרָה ירושלים הנביעה החוצה רָעָתָהּ, חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ, עַל פָּנַי למול פני תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּה. ח הִוָּסְרִי למדי מוסר יְרוּשָׁלַ‍ִם פֶּן תֵּקַע תינתק ותמאס נַפְשִׁי מִמֵּךְ. פֶּן אֲשִׂימֵךְ שְׁמָמָה, אֶרֶץ פן אשימך- לוֹא נוֹשָׁבָה". {פ}
ט כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת: "עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן האויבים יקחו גם את השאריות כמו שהעניים עושים לשאריות הגפן שהושארו להם שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, הָשֵׁב יָדְךָ זו קריאה לאויב - החזר ידך לאסוף עוד ועוד כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת". י עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה? וְיִשְׁמָעוּ - הִנֵּה עֲרֵלָה כאילו חסומה בעור אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב. הִנֵּה דְבַר יְהוָה הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה, לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ. יא וְאֵת דברי ירמיהו על עצמו חֲמַת יְהוָה מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי ניסיתי לשווא הָכִיל. שְׁפֹךְ את חמתך, ה' עַל עוֹלָל בַּחוּץ וְעַל סוֹד קבוצת בַּחוּרִים יַחְדָּו, כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ, זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים. יב "וְנָסַבּוּ הועברו בָתֵּיהֶם לַאֲחֵרִים, שָׂדוֹת וְנָשִׁים שדות ונשים הועברו לאחרים יַחְדָּו. כִּי אַטֶּה אֶת יָדִי עַל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ", נְאֻם יְהוָה. יג כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע רודף כסף, וּמִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלּוֹ עֹשֶׂה שָּׁקֶר. יד וַיְרַפְּאוּ הכהנים והנביאים אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה כאילו היה שבר קל לֵאמֹר: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם" - וְאֵין אבל באמת אין שָׁלוֹם. טו הֹבִישׁוּ היה ראוי שיתביישו - כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ. גַּם אבל בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ גַּם הַכְלִים  מלשון כלימה, בושה לֹא יָדָעוּ. לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים, בְּעֵת פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה. {ס}
טז כֹּה אָמַר יְהוָה: "עִמְדוּ עַל דְּרָכִים וּרְאוּ וְשַׁאֲלוּ: לִנְתִבוֹת עוֹלָם לדרכים הקדומות שהיו מעולם 'אֵי זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב?' וּלְכוּ בָהּ וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם. וַיֹּאמְרוּ: 'לֹא נֵלֵךְ'. יז וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם צֹפִים המתריעים בשופרות על בוא אויב - הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר. וַיֹּאמְרוּ: 'לֹא נַקְשִׁיב'. יח לָכֵן שִׁמְעוּ הַגּוֹיִם וּדְעִי עֵדָה כינוי לעדת השופטים אֶת אֲשֶׁר בָּם. יט שִׁמְעִי הָאָרֶץ - הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל הָעָם הַזֶּה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם הרעה היא הפרי שגדל עקב מחשבתם הרעה, כִּי עַל דְּבָרַי לֹא הִקְשִׁיבוּ וְתוֹרָתִי - וַיִּמְאֲסוּ בָהּ. כ לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא שם מקום תָבוֹא? וְקָנֶה ולמה לי קנה- הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק? עֹלוֹתֵיכֶם - לֹא לְרָצוֹן וְזִבְחֵיכֶם - לֹא עָרְבוּ נעמו לִי". {ס}
כא לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה: "הִנְנִי נֹתֵן אֶל הָעָם הַזֶּה מִכְשֹׁלִים וְכָשְׁלוּ בָם, אָבוֹת וּבָנִים יַחְדָּו, שָׁכֵן וְרֵעוֹ - (יאבדו) וְאָבָדוּ". {פ}
כב כֹּה אָמַר יְהוָה: "הִנֵּה עַם בָּא מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וְגוֹי גָּדוֹל יֵעוֹר יתעורר מִיַּרְכְּתֵי מקצה אָרֶץ. כג קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ, אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ, קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה ירעיש וְעַל סוּסִים יִרְכָּבוּ, עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה - עָלַיִךְ בַּת צִיּוֹן". כד שָׁמַעְנוּ אֶת שָׁמְעוֹ - רָפוּ חלשו יָדֵינוּ, צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ, חִיל כַּיּוֹלֵדָה פחד כמו שיש ליולדת. כה אַל (תצאי) תֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ אַל (תלכי) תֵּלֵכוּ, כִּי חֶרֶב לְאֹיֵב מָגוֹר פחד מִסָּבִיב. כו בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר, אֵבֶל יָחִיד כאבל ההורים על בנם היחיד שמת עֲשִׂי לָךְ, מִסְפַּד תַּמְרוּרִים, כִּי פִתְאֹם יָבֹא הַשֹּׁדֵד עָלֵינוּ. כז בָּחוֹן אדם שמסתכל ובוחן, אלו דברי אלהים לירמיהו נְתַתִּיךָ בְעַמִּי, מִבְצָר עומד במבצר ומסתכל ובוחן את האנשים למטה - וְתֵדַע וּבָחַנְתָּ אֶת דַּרְכָּם. כח כֻּלָּם סָרֵי סוֹרְרִים הכי סוררים מבין כל הסורררים, הֹלְכֵי רָכִיל, נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל הם כמו מתכות זולות, לא כמו זהב וכסף, כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה. כט נָחַר מַפֻּחַ הוציא אוויר המפוח, כלי איתו הנפח מגביר את האש (מאשתם)מֵאֵשׁ מרוב עוצמת האש - תַּם עֹפָרֶת נגמרה, נמסה העופרת, לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים המתכות הרעות לֹא נִתָּקוּ נפרדו מהמתכת הטובה. ל 'כֶּסֶף נִמְאָס' קָרְאוּ לָהֶם כִּי מָאַס יְהוָה בָּהֶם. {פ}