ביאור:ירמיהו ל

קיצור דרך: a1130

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו ל)  :: מבואר לפי פשוטו, ומעומד

---

ירמיהו כותב בספר נבואה על שיבת ציון

א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר, ב כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כְּתָב לְךָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אֶל סֵפֶר. ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת 1. מצבם הקודם 2. השבייה, הגלות 3. ישיבה, מנוחה עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אָמַר יְהוָה, וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם, וִירֵשׁוּהָ. {פ}

ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל יְהוּדָה: ה כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ, פַּחַד קולות של פחד (במלחמה בה בבל תפסיד לאויביה) וְאֵין שָׁלוֹם. ו שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר האם זכרים יכולים ללדת? מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה כאישה בשעה שהיא יולדת, וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן חיוורות (גוון ירקרק, מרוב פחד)? ז הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא, מֵאַיִן כָּמֹהוּ מהכין יגיע יום שכמותו, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. ח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק, וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ יעבידו את ישראל עוֹד זָרִים. ט וְעָבְדוּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם. {ס}

י וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם יְהֹוָה, וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק מהארץ הרחוקה בה אתה נמצא וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם, וְשָׁב יַעֲקֹב, וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. יא כִּי אִתְּךָ אֲנִי, נְאֻם יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֶךָ. כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם. אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה. וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט אמנם אתן לכם ייסורים, כפי שמגיע לכם וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ אך לא אכלה אתכם. {פ}

ציון סבלה בגלל חטאיה, והגיע תורם של אויביה להענש

יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ אסונך קשה מאוד, נַחְלָה חולה מַכָּתֵךְ. יג אֵין דָּן דִּינֵךְ אין מי שידון את דינך לְמָזוֹר לרפואה, רְפֻאוֹת תְּעָלָה מבריאות אֵין לָךְ. יד כָּל מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ. כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ, מוּסַר עונש אַכְזָרִי עַל רֹב עֲוֺנֵךְ, עָצְמוּ על אשר רבו חַטֹּאתָיִךְ. טו מַה תִּזְעַק עַל שִׁבְרֵךְ, אָנוּשׁ ועל כך שקשה מאוד מַכְאֹבֵךְ? עַל רֹב עֲוֺנֵךְ עָצְמוּ ובגלל שרבו חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ. טז לָכֵן אף על פי כן, למרות שאת ראויה לעונש, גם אויביך יענשו כָּל אֹכְלַיִךְ - יֵאָכֵלוּ, וְכָל צָרַיִךְ - כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ. וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ שודדיך - לִמְשִׁסָּה, וְכָל בֹּזְזַיִךְ - אֶתֵּן לָבַז. יז כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ, נְאֻם יְהוָה, כִּי "נִדָּחָה מגורשת" קָרְאוּ לָךְ, "צִיּוֹן הִיא, דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ". {ס}

הקמתה מחדש של ציון ומלכות יהודה

יח כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת כמו בפסוק ג אָהֳלֵי יַעֲקוֹב, וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם, וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ על תל חורבותיה, וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ לפי תוכניתו יֵשֵׁב. יט וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה קולות שמחה, של הקרבת קורבן תודה וְקוֹל מְשַׂחֲקִים מנגנים ורוקדים, וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ ,וְהִכְבַּדְתִּים אגדיל אתם וְלֹא יִצְעָרוּ לא יהיו דלים. כ וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם כמו בימי קדם, וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן תהיה יציבה, וּפָקַדְתִּי אעניש עַל כָּל לכל לֹחֲצָיו. כא וְהָיָה אַדִּירוֹ מלכו (יצמח) מִמֶּנּוּ, וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא; וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי, כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ שנתן את ליבו בערבון, כלומר: אשר העז לָגֶשֶׁת אֵלַי אדם מהשורה לא יעז להמליך את עצמו, אלא אם כן ה' יחליט לקרבו למלכות, נְאֻם יְהוָה. כב וִהְיִיתֶם לִי לְעָם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. {ס}

באחרית הימים תראו ותבינו את נקמת ה' ברשעים

כג הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה חֵמָה בכעס יָצְאָה, סַעַר מִתְגּוֹרֵר רועד - עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל. כד לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן אַף יְהוָה עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ תוכלו להבין זאת - מדוע הגיעו עונשים אלו. כה בָּעֵת הַהִיא, נְאֻם יְהוָה, אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת שבטי יִשְׂרָאֵל, וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה ... וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (ו-ז) - כמו בלידה: מתוך הכאב נוצרים חיים.
• פסוקים כג-כד זהים כמעט לחלוטין לפרק כג, פסוקים יט-כ: "הִנֵּה סַעֲרַת ה', חֵמָה יָצְאָה, וְסַעַר מִתְחוֹלֵל - עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל. לֹא יָשׁוּב אַף ה' עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ; בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ בִּינָה".