פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בצל אל ובצלם אלהים, חכם לב, קריאה בשם

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" (שמות, לה', 30).

ידוע המדרש האומר, כי לאחר שתיקנו בעניין האם המשכן קודם לכלים או להפך בא אמר משה לבצלאל - שמא בצל אל היית? פסוק אחר המזכיר זאת הוא - "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית, א', 27). בצל ובצלם, אל ואלהים. האם זה אותו הדבר או שיש כאן שוני מבדיל?

נאמר תחילה, כי היהדות יש לה יחס אמביוולנטי לאמנות הפלסטית (בעיקר) - מצד אחד, האיסור - "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" (שמות, כ', 3), ומצד שני, דמויות הכרובים שהיו בקודש, או אף האריות שהיו במקדש שלמה. אם כך, לא רק שהאמנות הפלסטית נכנסת בסופו של דבר, אלא אף שהיא נכנסת בדלת הקדמית ולא האחורית - אל המקום המקודש ביותר. וכך גם בשאר האמנויות - שירה ומוסיקה היו מבוצעות על-ידי הלוויים. וריקוד - לבד מן ההשערה, כי היה מתבצע בסביבות המקדש בזמן החגים, ידוע גם כי אחת לשנה היו יוצאות בנות ישראל למחולות בכרמים (ראה - שופטים, כא', 19) - וזאת היה ביום המקודש ביותר, ביום כיפורים!

אך נראה שבכל זאת אין דין צל כדין צלם, שהרי כתוב אחר אומר במפורש - "אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי" (ישעיה, סו', 1), וכן כתוב אחר אומר - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה', 8), בתוכם דייקא, הווה אומר - בלבם, כמו שאומר כתוב אחר - "נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה" (ירמיה, לא', 32).

ומעניין לעניים - בצלאל נקרא 'חכם לב' וכבר הראתי פעם כי החכמה מקושרת ללב. וכך גם במקום נוסף, שם ההתמקדות היא יותר בענייני משפט - "ונתת לעבדך לב שומע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע" (מלכים א', ג', 9) - מבקש שלמה.

ועוד עניין כאן - כתוב - "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" (שמות, לא', 6) ונראה כי הפסוק משובש, כי אם האדם הוא כבר חכם לב אין צורך עוד לתת בלבו חכמה. אך ניתן לומר כמה דברים: ראשית, כי כמו שאין מוקדם ומאוחר בתורה בכלל כך גם אין כאן, וכך גם - שחכם הלב נקרא כך על שום סופו, או שמתחילתו ה' נתן בו חכמה, ואפשר לומר גם כן - שהוא היה חכם לב מעט וה' הוסיף לו עוד חכמה לרוב לביצוע המשימה העומדת על הפרק, ועוד כהנה וכהנה דברים אולי אפשר לומר.

ועניין אחרון - הפסוק כאן מציין קריאה בשם. וכך גם במשה נאמר - "ואתה אמרת ידעתיך בשם" (שמות, לג', 12). ושמות אלה נכתבים ב'ספר' שבידי ה'. (ואגב, כך גם אצל אחשוורוש, שמייצג גם את ה' לפעמים, הוא קורא בספר הזכרונות ומוצא שם את שמו של מרדכי ואת פועלו ומשלם לו שכר - וניתן ללמוד מכך על דרכו של ה').

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0235_1