ביאור:שמות כ יד

שמות כ יד: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות כ יד.

וכל העם רואים את הקולות

איך אפשר לראות קולות?

1. בפרשת 'ראה' פירוש המלה ראה הוא: הבן, ולא בהכרח ראה בחוש הראייה. פירוש זה שכיח בתורה ובשפה העברית, ואין כל צורך לייחס גישה מדעית לדברים כה פשוטים וברורים. השפה העברית גדושה בדימויים המעשירים אותה הרבה מעל שפות אחרות אף שיש בהן יותר מלים, אך פחות מובנים ופחות צירופים, וודאי שפחות עושר-שפה. המלה ראה היא דוגמא אחת. עם זאת, כל מידע מדעי תורם אם לא להבנת כוונת הכתוב במקרה ספציפי זה, הרי להבנת הסוגיה המדעית שאף היא בת חשיבות רבה (ד"ר אברהם בן עזרא, bezra @ inter.net.il; וכיוצא בזה כתב ספורנו על הפסוק: " "התבוננו בעניין הקולות, שלא יוכלו לסובלם" ").

2. ייתכן שהם ראו את הדברים שגרמו לקולות - את הברד והאבנים, וכמו שכתוב גם ב (שמות ט כג): "וה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד", (שמות ט כח): "קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד"(רשב"ם) .

3. " "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה, מייד נתגשם אותו הדיבור, והיה בו כל-כך ממשות עד שהיו רואין באויר כל האותיות פורחות..." " (כלי יקר) .

4. " "כל ההרגשות מתחברות אל מקום אחד" " (אבן עזרא) .

יש גם בימינו אנשים שרואים קולות - פשוטו כמשמעו. התופעה נקראת סינסתזיה - שיתוף-חושים. בערך לאחד מכל 2000 איש יש שיתוף-חושים. יש סוגים שונים של אנשים בעלי שיתוף-חושים, ולחלק מהם - קולות גורמים לראות צבעים. למשל: צליל של פסנתר הוא כתום, צליל של גיטרה הוא אדום, וקול של בני אדם הוא ירוק ועוד.

לפי אחד ההסברים לתופעה, יש במוח מרכזים שונים שאחראים לעבד מידע שמגיע מכל אחד מהחושים: יש מרכז שאחראי למידע חזותי, מרכז שאחראי למידע קולי וכו'. יש גם מרכז משותף, שאחראי לרכז את המידע מכל החושים (למשל: כשאנו אוכלים מרק פירות ומנסים לזהות את אחד מהפירות שנמצא בו - אנחנו משתמשים בשילוב של המידע על המראה שלו והמידע על הטעם שלו; השילוב מתבצע במרכז המשותף). אצל רוב האנשים, המידע במוח זורם בעיקר בכיוון אחד - ממרכזי המידע של החושים אל המרכז המשותף. אבל אצל האנשים בעלי שיתוף-חושים המידע זורם באופן מוגבר גם בכיוון השני - מהמרכז המשותף אל מרכזי החושים. לכן כשהם שומעים קולות - המידע הקולי מגיע דרך המרכז המשותף גם למרכז המידע החזותי, וגורם להם לראות צבעים.

ייתכן שמעמד הר-סיני השפיע באופן כלשהו על המוח של בני ישראל, כך שהמידע התחיל לזרום אצלם באופן מוגבר בכל הערוצים, וכך הם ראו את הקולות.

וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק

בני ישראל כבר שמעו את עשרת הדברות, והנה הם רואים ושומעים "קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן".
בני ישראל ראו ויראו בפחד. הם חשבו שההר עומד לקרוס או להתגלגל עליהם ולקבור אותם, והם נעו לאחור. מזל שהקרובים להר לא התחילו במנוסת בהלה, והיה נוצר הרג המוני.

אלוהים רצה להרשים את בני ישראל בכוחו. למעשה לא היתה סיבה לזה, הן בני ישראל ראו את מכות מצרים, ואת חציית הים בחרבה. התוספת של רעש ועשן על ההר לא מוסיפה הרבה לכוחו של אלוהים בתרבות העם. 'אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: "אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם“' (בבלי, מסכת שבת – דף פח, עמוד א)

אנו רואים נסיגה של העם מאלוהים. התרחקות. שמירת מרחק:

ייתכן שזה סימן של כבוד והערצה. בני ישראל מעלים את אלוהים לרמת כבוד גבוהה ביותר.
אולם ייתכן שזה הפוך, הם נרתעים ומתרחקים. הם חושבים שרק צרות יבואו מאלוהים. הם רוצים לברוח ממנו ולא לשמוע או לקיים את דרישותיו, וכך הם מסבירים למשה: " דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה, וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן נָמוּת" (ביאור:שמות כ טו).

מקורות ופירושים נוספים

אחרי עשרת הדברות

בני ישראל התרחקו תוך כדי שמיעת עשרת הדיברות

" ""וכל העם רואים" - מלמד שלא היה בהם אחד סומא ומנין שלא היה בהם אלם ת"ל ויענו כל העם ומנין שלא היה בהם חרש ת"ל נעשה ונשמע (מכילתא) "רואים את הקולות" - רואין את הנשמע שאי אפשר לראות במקום אחר (שם) "את הקולות" - היוצאין מפי הגבורה "וינעו" - (שם) אין נוע אלא זיע "ויעמדו מרחוק" - (שם) היו נרתעין לאחוריהם י"ב מיל כאורך מחניהם ומלאכי השרת באין ומסייעין אותן להחזירן שנא' (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון ידודון" " ( רש"י )

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:וכל העם רואים את הקולות

מקורות

על-פי מאמר של ד"ר אברהם בן עזרא; אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.