ביאור:פסוקים המתנגדים להאנשת הא-ל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



"ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו כי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ" (מלכים א', יח', 27).

כאן אנו מוצאים דעה תנכי"ת ברורה המתנגדת להאנשת אלהים, זאת בניגוד לדעת יחזקאל קויפמן ב"תולדות האמונה הישראלית" שלו, שם הוא טען, שאין למצוא דעה כזאת בתנ"ך. אמנם הדיברה "לא תעשה לך פסל" (שמות, כ', 3) אינה מהווה בסיס לך, שהרי כאן המשמע הוא פסל ממש, אך לא כך הוא בפסוקינו וכן גם לא בפסוקים - "לא איש אל ויכזב" (במדבר, כג', 19) ו - "כי אל אנכי ולא איש" (הושע, יא', 9), אף על פי שבהם אפשר לומר אולי, שאין אליהים איש במובן המצומצם, שאינו מכזב כאיש ושהוא קדוש ויכול להנחם על הרעה, אלא שאין מקרא יוצא מדי פשוטו, על כן גם פסוקים אלה מהווים הוכחה לכך, שדעת המקרא מתרחקת מהאנשת האל. וביחס לשלושת האנשים הבאים לאברהם, כאשר אחד מהם הוא "אדני", למשל - הרי שקודם כל קטע זה הוא מוקדם יותר, ושנית - הרמב"ם ב"מורה נבוכים" מפרשו כחלום.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t09a18_2