מפרשי רש"י על ויקרא יט ד
רש"י
"אל תפנו אל האלילים" - לעבדם (ת"כ) אלילים לשון אל כלא הוא חשוב
"ואלהי מסכה" - תחילתן אלילים הם ואם אתה פונה אחריהם סופך לעשותן אלהות
"לא תעשו לכם" - לא תעשו לאחרים ולא אחרים לכם וא"ת לא תעשו לעצמכם אבל אחרים עושין לכם הרי כבר נאמר (שמות כ) לא יהיה לך לא שלך ולא של אחרים
רש"י מנוקד ומעוצב
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם – לְעָבְדָם. אֱלִילִים – לְשׁוֹן אַל, כְּלֹא הוּא חָשׁוּב.
וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה – תְּחִלָּתָן אֱלִילִים הֵם; וְאִם אַתָּה פּוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם, סוֹפְךָ לַעֲשׂוֹתָן אֱלֹהוּת.
לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם – לֹא תַּעֲשׂוּ לַאֲחֵרִים, וְלֹא אֲחֵרִים לָכֶם. וְאִם תֹּאמַר: לֹא תַּעֲשׂוּ לְעַצְמְכֶם, אֲבָל אֲחֵרִים עוֹשִׁין לָכֶם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה לְּךָ" (שמות כ,ב), לֹא שֶׁלְּךָ וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים.
מפרשי רש"י
[יב] אל תפנו אל האלילים [לעבדם]. פירוש - 'לעובדם', דאין פירושו שאל יסתכל בהם, דאם כן הוי ליה למכתב 'אל תביטו אל האלילים', אלא כך הפירוש, 'אל תפנו לעבדם', שאל יתור מחשבתו אחר עבודת האלילים לעבוד להם. ולכך קאמר קרא "אל תפנו אל האלילים", שפונה אחריהם, והיינו 'לעבדם':
[יג] אם אתה פונה אחריהם. דאם לא כן, פתח ב"אלילים", וסיים ב"אלקי מסכה", אלא לומר וכו' (כ"ה ברא"ם):
[יד] לא תעשו לאחרים וכו'. ופירוש הכתוב לפי פשוטו, כלומר שיש כאן אזהרה על העושה, ואזהרה למי שנעשה לו, כדכתיב "לכם", וממילא העושה עבודה זרה לאחר עובר העושה משום "לא תעשו", ועובר מי שנעשה לו משום "לא לכם". ואין לומר דוקא תרתי בעינן, שיהיה עושה לו, אבל אחרים שעשו לו אין כאן אזהרה, דהא כתיב (שמות כ', ג') "לא יהיה לך", אפילו לא עשאו - הזהיר עליו. אך קשיא, השתא נמי דכתיב "לא תעשו לכם", דמשמע לא תעשו לאחרים ואחרים לא לכם, קשיא, הרי כבר נאמר "לא יהיה לך", דמשמע אפילו אחרים עושין לו עובר משום "לא יהיה לך", ואי משום דיהיה עובר בשני לאוין, אם כן שמא "לא תעשו לכם" הוא כמשמעו, ואשמועינן דמי שעושה לעצמו הוא עובר בשני לאוין, ולעולם אין הכתוב הזה מחולק לשנים לומר לא תעשו לאחרים ולא אחרים לכם, מיהא יש לתרץ, דאם פירושו 'לא תעשו לאחרים' ו'לא אחרים לכם', אין קשיא הא כבר כתוב "לא יהיה לך", דכל פרשה שנאמרה ונשנית - לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה (סוטה סוף ג.):
אמנם בתורת כהנים מוכח דעיקר דיוק מדכתיב "ואלקי מסכה לא תעשו לכם", והוי ליה למכתב 'לא תעשו לכם אלקי מסכה', אבל מדכתיב (לא תעשה לך פסל) "ואלקי מסכה לא תעשו לכם" דרשינן ואלקי מסכה לא תעשו לאחרים, וגם אחרים לא יעשו לכם. והכי מוכח בפירוש בתורת כהנים, דאיתא התם; יכול יעשו לכם אחרים, תלמוד לומר "לא לכם". יכול הם יעשו לאחרים, תלמוד לומר "לא תעשו". מכאן אמרו העושה עבודה זרה לעצמו עובר משום שנים. רבי יוסי אמר משום שלשה, אף משום "לא יהיה לך", עד כאן. משמע בהדיא דלא מכח "לא יהיה לך" דרשו כך, רק מכח גוף המקרא. והיינו מדכתיב "ואלקי מסכה לא תעשו לכם", ולא כתיב 'לא תעשו לכם אלקי מסכה'. ולפיכך לא דרשו מידי גבי "לא תעשה לך פסל" (שמות כ', ד') לא תעשה לאחרים ולא אחרים לך, משום דמהתם לא דייקי מידי כלל, כמו שאמרנו למעלה. ועיין בפרשת יתרו: