סמ"ק/הקדמה
יען כי בעונות התורה משתכחת: ויראתי שלא ידעו רבים היטב ביאור המצות המוטלות עלינו כתבתי אלו המצות המוטלות עלינו בזמן הזה בשבעה עמודים כנגד שבעה ימי השבוע: ובקשתי כל איש לקרא בכל יום עמוד אחד למען ייטב לו כי יש הרבה מצות שאין אדם חייב לעשותם עד שיבואו לידו וכשהו' קוראם ומעלה בלבו לעשות מעלה עליו הקב"ה כאילו עשה: וזה השכר גדול לאין קץ וראיי' מדכתיב ויכלו ויעשו בני ישראל גבי פסח וזה נאמר באחד בניסן שנצטוו וקבלו עליהם לעשות והעשייה לא היתה עד י"ד בניסן נמצא שנחשב להם הקבלה למעשה ועוד כדאיתא בספרי וזכרתם ועשיתם מכאן שהזכירה כמעשה גם לפעמים תבא לידו המצוה ולא ידע איך לעשות על כן כל אדם ישים על לבו כי אם לא עכשיו אימתי גם כל איש אשר לא ידע הפירוש יעיין בספר המצו' אשר יסד רבי' משה מקוצי ואם לא ידע ישאל למי שגדול ממנו כי דברי התור' נמשלו למים שאין להתבייש לשאול זה לזה שנאמ' הוי כל צמא לכו למים (ישעיהו נ"ה, א') גם הגדול לא ימנע הקטן מללמד לו לכן בקשתי שישימו ברכה לעשו' כדבר הזה למען נהיה באגודה אחת ובזה יתרצה עבד אל אדוניו: וכל המרבה הרי זה משובח ללמוד בכל יום פירוש משני מצות או ג' והכל לפום צער' אגרא גם בכל שבוע יסדר הפרש' שקורין בבית הכנסת כאשר צוו חכמי' שנים מקרא ואחד תרגו' ומי שאינו יודע לתרג' יקר' הפירושי' ואם אינו יודע ישאל למי שגדול ממנו ואם לא יוכל להשלים ביום א' או ב' יחלקנה לשבע' חלקי' למען לא יכבד עליו: ואע"פ שאדם רגיל ללמוד בלא איסור חומר הברכה הזאת מכל מקום מצוה לכנס תוך הברכה להמשיך לב האחרים ועוד כי שכרו כפול ומכופל שהוא עוש' בשביל עול אדונו המוטל עליו יותר הרב' שאם היה לומד כפלים בלי עול כשהוא פנוי גם קבעתי ברכה לברך בכל יום לאיש אשר יכנס בברית הזאת במצות שלוחי זה: וכל גבאי עיר ועיר יצוו להעתיק אל המצות האלה ולתת השכר מן הקופ' ואח"כ יהיה בידיה' למשמרת וכל אשר ירצ' להעתיק או ללמוד בו ישאלם ויחזירם בו ביום להם ולהם תהיה הצדקה כי יהיו בטורח: ואם יצטרך לשהות השליח בעיר עבור העתקת המצות יתנו לו שכרו מן הקופה ששה פשי"טורני"יס קטנים ליום וארוחה ולינה מן הבעלי בתי' כמשפט שאר אורחי' ואני לא להתגדר עשיתי כי אין גידור בזה כי מעש' הדיוט הוא אך כי עת הצורך הוא פן ישתכחו המצות מפי ישראל: כי אמרו חכמים לא עם הארץ חסיד (פרקי אבות פרק ב') כי לפעמים אדם סבור לעשות מצוה ועושה עבירה כמעשה דר' עקיבא וצריך כל איש להתחזק בזה כי הקב"ה לא יעמיד לנו עוד נביא להשיב אותנו אם לא נשוב מאלינו כמו שאמר הכתוב עד מתי תתחמקין הבת השובבה וגו' (ירמיהו ל"א, כ"ב): כך כתב ושלח באשכנז מורינו רבינו הרב ר' יצחק החסיד בר יוסף מקורביל: וגם כתב עוד (לומר) לנשים המצות הנוהגות להם עשה ולאו ותועיל להן הקריאה והדקדוק בהן כאשר יועיל עסק התלמוד לאנשים כמו שמצינו (בע"ז דף ג') גוי שעוסק בתור' פי' וכן במצות הרי הוא ככהן גדול להחיותו ולגדלו מכל שאר אחיו הגוי' כמו הכהן הגדול שיש לגדלו משאר אחיו הכהנים ומוקמי' בז' מצות: (וזה אשר כתב מורינו על הספר) זה ספר המצות הנוהגות בזמן הזה שהצבתים בז' עמודי' קראתיו שבעה עמודי עולם וידעו הכל כי אני מצוה להם ומזהיר כמו שאני יכול להזהיר לכל איש שיעתיק ספר זה שחברתי שלא יורה ממנו שום הוראה אם לא ידע כבר היטב בבירור שהוא מוגה בכל מקום על פי חכם בקי בדקדוק המצות וההוראות על פי התלמוד וכן אם למדו לפניו כמו כן הרשות בידו: ושלום מאתי יצחק בר יוסף נ"תבע ז"ל: סליק הכתב ששלח בעל הספר יום ראשון מצות התלויות בלב. כנגד דבור אנכי ה' אלהיך. וחיבר עם הלב האזן כדכתיב ואזן מלין תבחן (איוב י"ב, י"א) ובחינה היא על ידי הלב וחיבר עם הלב העין כדכתיב לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם: וחיבר עמו מצות ציצית שהוא תלוי במלבוש ובעין דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וזכירה בלב ואגבה כל מצות מלבוש ומצות בל יראה ובל ימצא: יום שני מצות התלויות בגוף ובזמן כנגד דבור לא יהיה לך שהוא דבור שני: יום שלישי מצות התלויות בלשון בכל זמן ובזמנים קבועים כנגד לא תשא שהוא דבור שלישי ושבוע' היא בלשון וחיבר עמו כשפים שנעשים על ידי שבועות: יום רביעי מצות התלויות בידים כנגד זכור שהוא דבור רביעי וכתיב ביה לא תעשה כל מלאכה ומלאכה היא בידים: וחיבר עמו מצות נשואין כדדרשו חכמים בתולה נשאת ליום הרביעי: יום חמישי מצות התלויות באכילה כנגד כבד שהוא דבור חמישי ועיקר מצות כבוד להאכיל ולהשקות אביו ואמו: וחיבר עמו מצות דינים לפי שבתי דינים קבועים ביום חמישי: יום ששי מצות התלויות בממון כנגד לא תרצח שהוא דבור ששי ורוב רציחות באות על ידי הממון דכתיב נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וסמוך ליה נמלא בתינו שלל (משלי א', י"א): יום שביעי מצות של שבת וכל מצות השייכות למילה כנגד לא תנאף שהוא דבור שביעי:
רמזים
יום ראשון
לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל למעלה ולמטה ובארבע רוחות כדכתיב אנכי ה' אלהיך (שמות כ', ב')
ליחד שמו של הקב"ה כדכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו', ד')
לאהוב השם בכל לב כדכתיב ואהבת את ה' אלהיך (דברים ו', ה')
לירא את הקב"ה כדכתיב את ה' אלהיך תירא (דברים ו', י"ג)
לצדק הדין על כל מאורע כדכתיב וידעת עם לבבך (דברים ח', ה')
לירא מקדש כדכתיב את מקדשי תיראו (ויקרא ט')
לירא אביו ואמו כדכתיב איש אמו ואביו תיראו
לאהוב את חבירו כדכתיב ואהבת לרעך כמוך (שם)
למול ערלת לבבו כדכתיב ומלתם את ערלת לבבכם (דברים י', ט"ז)
להיות תמים כדכתיב תמים תהיה עם ה' (דברים י"ח, י"ג)
להתפלל בכוונה בכל יום כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם (דברים י"א, י"ג)
(שלמו מצות עשה התלוין בלב ואחל לא תעשה התלוין בלב)
שלא לתור אחר לבו כדכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם (במדבר ט"ו, ל"ט)
שלא לגור מדברי נביא השקר כדכתי' בזדון דברו הנביא (דברים י"ח, כ"ב)
שלא להיות צדיק בעיניו כדכתיב אל תאמר בלבבך בהדף (דברים ט', ד')
שלא לפרוש מן התורה כדכתיב רק השמר לך ושמור (דברים ד', ט')
שלא לאהוב את המסית כדכתיב לא תאבה לו (דברים ג')
שלא לשנא את חבירו כדכתיב לא תשנא את אחיך (ויקרא י"ט, י"ז)
שלא לנסות את השם כדכתיב לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו', ט"ז)
שלא לחמוד כדכתיב לא תחמוד (שמות כ"ז)
שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב לא תאמץ לבבך (דברים ט"ו)
שלא ירע לבבך בתתך לו כדכתיב נתן תתן לו ולא ירע (דברים ט"ו, י')
שלא להתגאות כדכתיב פן תאכל ושבעת (דברים ח', י"ב)
שלא לשכח מעשה עמלק כדכתיב לא תשכח (דברים כ"ח)
שלא יהרהר אדם ביום כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע (דברים כ"ג, י')
(נשלמו לאוין התלוי' בלב אחל מצו' התלויו' באזן ועין)
לשמוע לנביא אמת כדכתיב נביא מקרבך מאחיך (דברים י"ח, ט"ו)
שלא לשמוע למסית כדכתיב לא תאבה לו ולא תשמע (דברים כ"ג)
שלא לשמוע למתנב' בשם עכו' כדכתי' לא תשמ' אל דברו (דברים שם)
להסתכל בציצית כדכתיב וראית' אותו (במדבר ט"ו)
שלא לסתכל בעכו"ם כדכתיב אל תפנו אל האלילים (ויקרא י"ט, ד')
שלא לתור אחר העין דכתיב לא תתורו אחרי עיניכם (במדבר ט"ו, ל"ט)
לעשות ציצית כדכתיב ועשו להם ציצית (במדבר ט"ו, ל"ח)
שלא ללבוש כלאים כדכתיב לא תלבש שעטנז (דברים כ"ב, י"א)
שלא ילבש גבר שמלת אשה כדכתיב לא ילבש גבר (דברים כ"ב, ה')
שלא יראה חמץ כדכתיב לא יראה לך חמץ (שמות י"ג, ז')
שלא יראה שאור כדכתיב לא יראה לך שאור (דברים ט"ו)
שלא ימצא שאור כדכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא (שמות י"ב, י"ט)
(ותשלם מלאכת יום ראשון:)
(אחל יום שני מצות הגוף כנגד לא יהיה לך שהוא דבור שני: והא לך מצות התלויות בגוף)
לאבד שם עכו"ם דכתיב ואבדתם את שמם (דברים י"א)
לשבר מצבותם דכתיב ואת מצבותם תשברון (שם ז)
לגדע אשרה דכתיב ואשריהם תגדעון (שם)
לשרוף אשירה דכתיב ואשירהם תשרפון באש: (שם יב)
להשמיד במותם. דכתיב ואת במותם תשמידון: (שם)
לנתוץ מזבחותם דכתיב ואת מזבחותם תתוצון. (שם)
לאבד כלים שנשתמשו בהם לעכו"ם. דכתיב אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם. ודרשינן על כלים שנשתמשו בהן לעכו"ם.
לקדש השם דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל (ויקרא כ"ב, ל"ב)
לדבק בשם דכתיב ובו תדבקון (דברים י"ג)
לגמול חסדים דכתיב והודעת להם את הדרך. (שמות י"ח, כ')
לבקר חולים דכתיב והלכת בדרכיו. (דברים כ"ח)
לקבור מתים דכתיב ואת המעשה אשר יעשון. (שמות י"ח, כ')
לעשות לפנים משורת הדין דכתיב אשר יעשון. (שם)
לכבד אב ואם דכתיב כבד את אביך ואת אמך. (שמות כ', י"ב)
לקום מפני זקן דכתיב מפני שיבה תקום ודרשינן אפילו יניק וחכים או מופלג
להדר פני זקן דכתיב והדרת פני זקן. (ויקרא י"ט, ל"ב)
לשוב בתשובה שלימה דכתיב ושבת עד יי' אלהיך. (דברים ל', ב')
לפרוק משא דכתיב עזוב תעזוב עמו (שמות כ"ג, ה')
לטעון כדכתיב הקם תקים עמו (דברים כ"ב, ד')
לקדש כהן כדכתיב וקדשתו. (ויקרא כ"א)
להיות צנוע דכתיב והיה מחנך קדוש. (דברים כ"ג, ט"ו)
לקיים מוצא שפתיו דכתיב מוצא שפתיך תשמור. (דברים כ"ג, כ"ד)
(אלו עשיין התלוין במחלוקת רבי אליעזר ורבנן)
להטמא לקרובי' כדכתיב לה יטמא. חובה. (ויקרא כ"א)
לעבוד בעבד כנעני דכתיב לעולם בהם תעבודו. (ויקרא כ"ה, מ"ו)
(שלמו העשיין התלויות בגו)
(אחל הלאוין)
שלא לקיי' עכו"ם כדכתיב לא יהיה לך אלהים אחרים. (שמות כ', ג')
שלא לעבוד עכו' בעבודה שהיא בפני' דרך כבוד אפי' שלא כדרכ' דכתיב לא תעבוד יתירא וג' עבודו' כגון זיבוח וקיטו' וניסוך יש בהם סקילה כדאי' במס' סנהדרין. שלא לעבוד עכו"ם דרך כבוד כגון גיפוף ונישוק. פי' ואפי' שאין כעין פנים כדדרשינן מלא תעבדם יתירא
שלא לעבוד עכו"ם כדרכה אפי' דרך בזיון כגון הפוער לפעור כדכתיב איכ' יעבדו הגוים האלה וגומ' (דברים י"ג)
שלא להשתחות לפעור כדכתיב לא תשתחוה יתירא
שלא להעביר מזרעו למולך כדכתי' ומזרעך לא תתן להעביר למולך. (ויקרא י"ח, כ"א)
שלא להנות מציפוי עכו"ם כדכתיב לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך (דברים ז', כ"ה)
שלא לקיים פסל כדכתיב לא יהיה לך פסל
שלא להנות מתקרובת עכו"ם וכן מיין נסך כדכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים י"ג, י"ח)
שלא להלין מת. כדדרשינן מנין למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה שנא' לא תלין נבלתו אבל לכבודו שרי ומכאן נמי אזהרה לב"ד דעיקרא בב"ד משתעי.
שלא להשחית פאת זקן כדכתיב לא תשחית פאת זקנך (ויקרא י"ט, כ"ז)
שלא להקיף פאת הראש כדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם (ויקרא י"ט, כ"ז)
שלא לכתוב קעקע דכתיב וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם (ויקרא י"ט, כ"ח)
שלא לקרח קרחה כדכתיב לא יקרחו קרחה בראשם וגומר (ויקרא כ"א, ה')
שלא לשרט שריטה כדכתיב ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כ"א, ה')
שלא לגדוד שנא' לא תתגודדו וגומר (דברים י"ד)
שלא להתעלם מאבידה דכתיב ומצאתה לא תוכל להתעלם (דברי' כג)
שלא להתעלם מטעינ' ופריקה דכתי' לא תוכל להתעלם (דברים כ"ג)
שלא לעמד על דם ריע דכתיב לא תעמד על דם ריעך (ויקרא י"ט)
שלא להציל מסית דכתיב לא תמל ולא תכסה עליו (דברים י"ג)
שלא להשהות נקביו דכתיב אל תשקצו את נפשותיכם (ויקרא י"א, מ"ג)
שלא לעבור על שבועת ביטוי דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל', ג')
שלא לרצח. דכתיב לא תרצח. (שמות כ')
שלא יראה בך ערות דבר (דברים כ"ג, ט"ו)
שלא להכות חבירו דכתיב ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף. (דברים כ"ה, ג')
שלא לחלל את שם הקב"ה כדכתיב ולא תחללו (ויקרא י"ב)
שלא לענות אלמנה כדכתיב כל אלמנה ויתום לא תענון (שמות כ"ב, כ"א)
שלא לענות יתום דכתיב ויתום לא תענון (שם)
שלא ללחוץ הגר דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו (שם)
שלא יטמא כהן למת דכתיב לא יטמא בעל בעמיו (ויקרא כ"א)
שלא יטמא נזיר למת דכתיב על נפשות מת לא יבא (במדבר ו', ו')
שלא יעבור תער על ראש הנזיר שנאמ' תער לא יעבור על ראשו (שם)
(שלמו עשיין לאוין התלוין בגו בכל עת)
(אחל מצות הלוין בזמן קבוע)
לתקוע בשופר בראש השנה. דכתיב יום תרועה יהיה לכם (ויקרא כ"ג)
לישב בסוכה דכתיב בסכות תשבו ז' ימים (שם)
להשבית חמץ דכתיב ביום הראשון תשביתו (שמות י"ב, ט"ו)
לשמח ברגלים דכתיב ושמחת בחגך. (דברים ט"ז)
(שלמו מ"ע בזמן)
(ואלו מצות בגוף ובזמן מדרבנן)
להתאבל על ירושלים ארבעה תעניות כתובים בדברי קבלה בזכרי' צום הרביעי צום החמישי, צום השביעי, צום העשירי וגומר
להתאבל על קרובים ודין שמועה קרובה או רחוקה וכל דיני אבל
לבדוק חמץ אור לארבעה עשר.
שלא להתייחד עם נשים
שלא להתייחד עם עובדי עכו"ם.
שלא תיילד אש' בנה של עובדי עכו"ם
(ותכל מלאכת יום שני:)
(אחל יום שלישי מצות התלויות בפה כנגד לא תשא שהוא דבור שלישי שהוא בפה וחבר עמו מעשה כשפים שרובן על ידי דיבור והשבעות)
לקדש בכור דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליי' אלהיך (דברים ט"ז)
לעבר שנים דכתיב שמור את חדש האביב. (שם)
לקרא קריאת שמע שחרית וערבית דכתיב בשכבך ובקומך (דברים ו', ז')
ללמוד תורה לעצמו דכתי' ולמדתם אותם ושמרתם לעשות. (דברים ה', א')
ללמד לבניו דכתיב ולמדת' אותם את בניכם (דברים י"א, י"ט)
להפר נדרים דכתיב ואישה יפירנו (במדבר ל')
לשבע בשמו. דכתיב ובשמו תשבע (דברים ו')
לברך על המזון דכתיב ואכלת ושבע' וברכת את יי' אלהיך (דברים ח', י')
להזכיר יציאת מצרים דכתיב למען תזכור את יום צאתך (דברים ט"ז, ג')
להורות דכתיב ולהורות את בני ישראל (ויקרא י', י"א)
להוכיח את עמיתו דכתיב הוכח. (ויקרא י"ט)
לכהן לברך את ישראל דכתיב כה תברכו (במדבר ו')
(שלמו העשיין התלוים בפה)
(ואלו הן הלאוין)
שלא להתנבאות בשם עכו"ם דכתיב ושם אלהים אחרי' לא תזכירו (שמות כ"ג, י"ג)
שלא להתנבאות לשקר דכתיב אך הנביא אשר יזיד (דברים י"ח, כ')
שלא להמית יחיד דכתיב כי יסיתך אחיך בן אמך (דברים י"ג, ז')
שלא ללמד זכות על המסית דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו (שם)
שלא לשחוק מללמד חוב' על המסי' דכתיב ולא תכס' עליו (שם)
שלא להדיח רבי' דכתיב לא ישמע על פיך. (שמות כ"ג, י"ג) ובכלל לאו זה שלא ידור בשם עכו"ם ולא יקיים בשם עכו"ם
שלא לשאול באוב דכתי' לא ימצ' בך מעבי' בנו ובתו באש וסמיך ליה וחוב' חבר ושואל אוב וידעוני (דברים י"ח, י')
שלא לשאול בידעוני דכתי' ושואל אוב וידעוני.
שלא להונות חבירו דכתיב לא תונו איש את עמיתו (ויקרא כ"ה, י"ז)
שלא לקלל חבירו בשם דכתיב אלהים לא תקלל ונשיא בעמך וגו' (שמות כ"ב, כ"ז)
שלא לילך רכיל דכתי' לא תלך רכיל (ויקרא י"ט, ט"ז) ובכלל לאו זה אזהר' לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה:
שלא לברך השם כדכתיב אלהים לא תקלל (שמות כ"ב, כ"ז)
שלא להלבין פני חבירו דכתיב לא תשא עליו חטא (ויקרא י"ט, י"ז)
שלא לקלל עצמו בשם דכתיב רק השמר לך ושמור נפשך מאד (דברים ד', ט')
שלא לשבע בשם לשקר דכתיב לא תשבעו בשמי לשקר (ויקרא י"ט, י"ב)
שלא לשבע בשמו לשוא דכתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא (שמות כ', ז')
שלא לנקום דכתיב לא תקום.
שלא לנטור דכתיב לא תטור (ויקרא י"ט)
שלא לערער אחר הכהונה. דכתיב ולא יהיה כקרח (במדבר ט"ז) ובכלל לאו זה שלא יהיה אדם בעל מחלוקת
שלא יורה אדם שתוי יין כדכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהורו' (ויקרא י')
שלא לקבל עכו"ם באלוה באמירה דכתיב ויאמרו אלה אלהיך ישראל. (שמות ל"ב, ד')
שלא לחון עובדי עכו"ם דכתיב לא תחנם. (דברים ז')
שלא לעונן דכתיב לא תעוננו. (ויקרא י"ט)
שלא לנחש דכתיב לא תנחשו. (ויקרא י"ט)
שלא לכשף דכתיב לא ימצא בך מעונן מנחש ומכשף. (דברים י"ח, י')
שלא להיות בעל אוב דכתיב אל תפנו אל האובות. (ויקרא י"ט, ל"א)
שלא להיות בעל ידעוני דכתיב ואל הידעונים. (שם)
שלא לחבר חבר כדכתיב וחובר חבר. (דברים י"ח, י"א)
שלא לשאול אל המתים דכתיב ודורש אל המתים. (שם)
שלא לקסו' כדכתי' לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים. (שם)
(שלמו העשיין והלאוין בפה בכל עת)
(ואלו מצות התלוין בפה ובזמן)
להגיד לבנו ליל חמשה עשר בניסן יציאת מצרי' דכתיב והגדת לבניך ביום ההוא וגו' (שמות י"ג, ח')
לספור שבעה שבועות דכתיב מהחל חרמש בקמה וגו' (דברים ט"ז, ט')
להלל בימים הקבועי' דכתיב הוא תהלתך. (דברים י')
לזכור מעשה עמלק דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק. (דברים כ"ה, י"ז)
(ואלו מצות מתלוין בזמן דרבנן:)
לקרא מגילה בזמנה.
לקרא בתורה בזמנה בכל שבתות ומועדים.
לברך על כל המצות ועל כל הניסים והמאורעות
לברך על המזון.
(הלכות שאר ברכות שאינם בסעודה ברכות הריח, ברכות הבקשות וההודאות, ותכל מלאכת יום שלישי)
והא לך יום רביעי. כנגד זכור שהוא דבור רביעי. וכתיב לא תעשה כל מלאכה וחבר עמהן מצות נשואין לפי שאמרו בתו' נשאת ליום רביעי)
לעשות מעקה לגגך. כדכתיב ועשית מעקה לגגך (דברים כ"ב, ח')
לקשור תפילין כדכתיב וקשרתם לאות על ידך (דברים ו', ח')
לכתוב מזוזה כדכתיב וכתבתם על מזוזות (שם)
לכתוב ספר תורה דכתיב ועתה כתבו לכם. (דברים ל"א, י"ט)
לכסות דם עוף בעפר דכתיב כי יצוד ציד חיה או עוף וגומר וכסהו בעפר. (ויקרא י"ז, י"ג)
למול בנו דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו. (בראשית כ"א, ד')
למול יליד בית דכתיב המול יליד ביתך (בראשית ז')
למול מקנת כסף דכתיב המול לכם כל זכר לדורותיכ' יליד בית ומקנ' כסף. (שם)
(שלמו העשיין התלוין ביד)
(ואלו הלאוין)
שלא למחוק א' משמותיו של הקב"ה דכתיב ואבדתם את שמם וגו' וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם (דברים י"ב, ד')
שלא לעשות עכו"ם דכתיב לא תעשה לך פסל. (שמות כ', ד')
שלא לעשות צלם דכתיב לא תעשו לכם. (ויקרא כ"ו, א')
שלא לעשות מצבה דכתיב לא תקום לך מצבה. (שם)
שלא להרכיב אילן דכתיב שדך לא תזרע כלאים: (ויקרא י"ט, י"ט)
שלא להרביע בהמה דכתיב בהמתך לא תרביע (שם)
שלא לסרס שום דבר דכתי' ובארצכ' לא תעשו (ויקרא כ"ב, כ"ד)
שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד כדכתיב אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. (שם)
שלא לזרוע כרם כלאים דכתיב לא תזרע כרמך כלאים. (דברים כ"ב, ט')
שלא לחסום שור בדישו דכתיב לא תחסום שור בדישו. (דברים כ"ה, ד')
שלא לעשות מלאכ' בשני מינים דכתי' לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. (דברים כ"ב, י')
שלא להניח מכשולות דכתיב לא תשים דמים ביתך. (שם)
שלא להושיט איסורא דכתיב לפני עור לא תתן מכשול. (ויקרא י"ט, י"ד)
שלא לעשות במתכנת שמן המשחה דכתי' ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. (שמות ל"א, י"א)
שלא לעשות במתכנת הקטר' דכתיב במתכונת' לא תעשו לכם. (שם)
שלא להשחית עץ מאכל דכתיב לא תשחית עצה. (דברים כ', כ')
שלא לבשל בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. (דברים י"ד, כ"א)
שלא להוסיף על המצות דכתיב לא תוסף עליו. (דברים י"ג)
שלא לגרוע דכתיב לא תגרע ממנו.
שלא להקים סמל דכתי' ופסל ומצבה לא תקימו לכם. (ויקרא כ"ו, א')
שלא לתת אבן משכית דכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם. (שם)
(שלמו מצות התלוין ביד דאורייתא)
(וזו היא נטילת ידים דרבנן)
נטילת ידים צונו הקב"ה לשמוע דברי חכמים. וסמכו דבריהם בפסוק לא תסור מן הדבר. (דברים י"ז)
(ואלו מצות התלוין בנישואין:)
לישא אנוסתו דכתיב ולו תהיה לאשה. (דברים כ"ב)
לקדש האשה דכתיב כי יקח איש אשה. (דברים כ"ב, י"ג)
לגרש האשה דכתיב ומצא בה ערות דבר ושלחה. (שם)
לחלוץ ליבמתו דכתיב וחלצה נעלו מעל רגלו. (דברים כ"ה)
(שלמו העשיין התלוים בנישואין)
(ואלו הלאוין)
שלא להשיא בתו לזקן דכתיב לא תחלל בתך להזנותה. (ויקרא י"ט, כ"ט)
שלא לגרש אנוסתו דכתיב לא יוכל לשלחה כל ימיו. (דברים כ"ב)
שלא תנשא יבמה לשוק דכתיב ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. (דברים כ"ה, ה')
שלא יחזיר המגרש אשתו משניש' לאחר דכתיב לא יוכל בעלה הראשון (דברים כ"ב)
שלא יקח כהן זונה דכתיב אשה זונה וחללה לא יקחו. (ויקרא כ"א, ז')
שלא יקח כהן חללה דכתי' וחללה לא יקחו. שם וכן שלא יקח כהן גרוש' דכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו.
(שלמו מצות נישואין דאוריתא)
(ואלו נישואין דרבנן)
הלכות מיאון וקטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה:
(ואלו מצות התלוים בזמן ביד:)
ליטול לולב דכתיב ולקחתם לכם. (ויקרא כ"ג)
(נשלמו העשה התלוי ביד ובזמן)
(ואלו הלאוין)
שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח דכתיב ביו' הראשון נקרא קודם כל מלאכת עבודה לא תעשו (ויקרא כ"ג, ל"ה)
(שלמו הלאוין התלויות בזמן וביד דאוריתא)
(ואלו דרבנן)
שלא לעשות מלאכה בחול המועד.
שלא לעשו' מלאכה בארב' עשר בניסן מחצי היום ולמעלה.
(ותכל מלאכ' יום רביעי)
(אחל במצות יו' חמישי שהוא באכילה כנגד כבד שהוא דיבור חמישי שעיק' מצות כיבוד להאכיל והשקות את אביו ואת אמו וחבר עמהם מצות דינין לפי שבתי דינין קבועין בחמישי ואלו הן באכילה.)
לשחוט דכתיב וזבחת כאשר צויתיך (דברים י"ב, כ"א)
להגעיל כלים דכתי' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש. (במדבר ל"א, כ"ג)
להטביל כלים דכתיב כל אשר לא יבא באש תעבירו במים. (שם)
(שלמו העשיין מאכילה)
(ואלו הלאוין)
שלא לאכול אבר מן החי דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. (בראשית ט')
שלא לאכול טריפה דכתיב טריפה לא תאכלו (שמות כ"ב, ל')
שלא לאכול נבילה דכתיב לא תאכלו כל נבילה. (דברים י"ד, כ"א)
שלא לאכול גיד הנש' כדכתיב על כן לא יאכלו וגו' (בראשית ל"ב)
שלא לאכול חלב דכתיב כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. (ויקרא ז', כ"ג)
שלא לאכול דם דכתיב כל דם לא תאכלו. (שם)
שלא לאכול בהמה טמאה דכתיב אך את זה לא תאכלו. (ויקרא י"א, ד')
שלא לאכול עוף טמא דכתיב ואת אלה תשקצו מן העוף. (שם)
שלא לאכול חגבים טמאים דכתיב את אלה תאכלו מכל וגו'. (שם)
שלא לאכול שרץ העוף דכתיב כל שרץ העוף (ויקרא י"א, כ')
שלא לאכול שרץ הארץ דכתיב וכל השרץ השורץ על הארץ. (שם)
שלא לאכול דג טמא דכתי' וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים לא תאכלו. ועובר עליו בעש' דכתי' את זה תאכלו. (שם)
שלא לאכול שרץ המים דכתיב אל תשקצו נפשותיכם בכל השרץ. (שם)
שלא לאכול בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. (דברים י"ד, כ"א)
דין ביטול דבר יבש ודין בריה שנתערבה.
שלא לאכול ערלה דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלי' לא יאכל. (ויקרא י"ט, כ"ג)
שלא לאכול כלאי הכרם דכתיב פן תקדש המלא' (דברים כ"ב, ט') ודרשינן פן תקדש תוקד אש וכיון דבת שריפה היא פשיטא דאסור באכילה.
שלא לאכול לחם חדש קודם שהתירה העומר דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו'. (ויקרא כ"ב)
שלא לאכול על דם דכתיב לא תאכלו על דם. (ויקרא י"ט, ט"ז)
(שלמו העשיין ולאוין התלוין במאכל בכל עת)
(ואלו עשיין התלוים במאכל בזמן קבוע)
לאכול מצה בליל ט"ו בניסן כדכתיב בערב תאכלו מצות. (שמות י"ב, י"ח)
לאכול מרור בליל ט"ו בניסן בזמן שהפסח היה קיים מצותו דאוריתא דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו. (שם)
שלא לאכול ביום הכפורים דכתיב וכל הנפש אשר לא תעונה. (ויקרא כ"ג, כ"ט) ודרשינן אזהרה מג"ש.
שלא לאכול חמץ בפסח דכתיב כל מחמצת לא תאכלו. (שמות י"ב)
(שלמו עשיין ולאוין התלוים באכילה בכל עת ובזמן דאוריתא)
(ואלו דרבנן)
שלא לאכול שלקות של עובדי עכו"ם וכן בישול עובדי עכו"ם. שלא לאכול חלב שחלבו עובדי עכו"ם ואין ישראל רואהו שלא לאכול גבינו' של עובדי עכו"ם. שלא לשתו' יין וחומץ של עובדי עכו"ם הכל בכלל זה.
(שלמו המצות התלוין באכילה ושתיה דאורייתא ודרבנן)
(ואלו מצות עשה התלוים בדין)
לשפוט צדק כדכתיב בצדק תשפוט עמיתך. (ויקרא י"ט)
לפסוק הדין על פי הרוב כדכתיב אחרי רבים להטות. (שמות כ"ג, ב')
להתרחק מדבר שקר דכתיב מדבר שקר תרחק. (שם)
(שלמו העשוין מן הדינין)
(ואלו הלאוין)
שלא להכיר פנים כדכתיב לא תכירו פנים במשפט. (ויקרא י"ט)
שלא להדר פני גדול כדכתיב ולא תהדר פני גדול. (ויקרא י"ט)
שלא להדר פני דל כדכתיב ודל לא תהדר בריבו. (שמות כ"ג, ג')
שלא ליקח שוחד דכתיב ולא תקח שוחד (דברים ט"ז)
שלא להטות משפט כדכתיב לא תטה משפט (שם)
שלא לגור מפני איש דכתי' לא תגורו מפני איש (דברים א', י"ז)
שלא לשמוע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו דכתיב לא תשא שמע שוא. (שמות כ"ג). ובכלל זה שלא יקבל לשון הרע.
שלא להעיד קרוב כדכתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. (דברים כ"ד, ט"ז)
שלא להעיד עדות שקר כדכתיב לא תענה ברעך עד שקר. (שמות כ"ג)
שלא להעיד רשע כדכתיב אל תשת ידך עם רשע להיו' עד חמס. (שמות כ"ו)
שלא לחוס על המחויב דכתיב וקצותה את כפה וכתיב לא תחוס עינך. (דברים כ"ד)
שלא לכבוש עדותו דכתיב אם לא יגיד ונשא עונו. (ויקרא ה')
(ותכל מלאכת יום חמישי:)
(יום ששי מצות עשה התלויות בממון כנגד דבור לא תרצח שהוא דבור ששי ולפי שרוב רציחות באות ע"י ממון כדכתיב נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וסמיך לי' נמלא בתינו שלל: (משלי א', י"א)
לתת נבילה לגר כדכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. (דברים י"ד, כ"א)
לשמט כספים דכתיב שמוט כל בעל משה ידו. (דברים ט"ו, ב')
לתת בכור לכהן כדכתיב וכל פטר רחם וגומר. (במדבר י"ח, ט"ו)
לפדות פטר חמור דכתיב ופטר חמור תפדה וגו'. (שם)
לערוף פטר חמור דכתיב ואם לא תפדה וערפתו. (שם)
לפדות בכור אדם דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. (שם)
להפריש חלה דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. (במדבר ט"ו, כ')
להשיב גזל דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל (ויקרא ה', כ"ג)
לתת צדקה דכתיב נתן תתן לו. (דברים ט"ו, י') וצריך לתנה לו בסתר:
להלות לעני שאין לו.
לפדות כרם או נטע רבעי דכתיב קדש הלולים לה'. (ויקרא י"ט, כ"ד)
לשלח הקן דכתיב שלח תשלח את האם. (דברים כ"ב, ז')
להשיב אבידה כדכתיב והשבות לו. (שם)
לתת שכר שכיר כדכתיב ביומו תתן שכרו. (דברים כ"ד, ט"ו)
(שלמו העשיין התלוים בממון)
(ואלו הלאוין)
שלא לתת מום בבכור דכתיב כל מום לא יהיה בו. (דברים ט"ו) ואסור לגרום
שלא לעבוד בבכור דכתיב ולא תעבוד בבכור שורך. (שם)
שלא לגוז בכור צאן דכתיב ולא תגוז. (שם)
שלא לקפוץ יד כדכתיב לא תקפוץ ידך מאחיך האביון. (שם)
שלא למנוע מלהלוות עבור מטה דכתיב השמר לך פן וגומר קרבה וגומר. (שם)
שלא לתבוע חוב שעבר' עליו שמט'. דכתיב לא תגוש. (שם)
שלא להלות ברבית ושלא ללות ברבית שלא להלות ברבית דכתיב את כספך לא תתן וגו' שלא ילוה ברבית דכתיב לא תשיך לאחיך וסופר ועד עוברי' משום דכתיב לא תשימון עליו נשך (ויקרא כ"א) שלא להיות כנושה דכתיב לא תהיה לו כנושה. (דברים ט"ו)
שלא להלין שכר שכיר דכתיב לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. (ויקרא י"ט, י"ג) ומיום ראשון ואילך אין בו כי אם עשה.
שלא לגנוב ממון דכתיב לא תגנובו. (שם)
שלא לגנוב נפש בין גדול בין קטן בין זכר בין נקיבה דכתיב וגונב איש ומכרו. (שמות כ"א, ט"ז)
שלא לעשות עול במדה המשקל ובמשורה. עול במדה שלא ימדוד בחבל בימות החמה ובימות גשמים עול במשקל שלא יטמין במלח עול במשורי' שלא ירתיח. דכתיב לא תעשו עול. (ויקרא י"ח)
שלא למכור נפש וכן שלא למכור עברי באבן הלקח.
שלא למשכן בעל חוב כדכתיב והאיש אשר אתה נושה בו וגו'. (דברים כ"ד, י"א)
שלא לעכב משכון דכתיב השב תשיב לו. (שם)
שלא לשכן אלמנה דכתיב לא תחבול בגד אלמנה. (שם)
שלא לחבול ריחים דכתיב לא יחבול ריחים. (שם)
שלא לחבול רכב דכתיב לא יחבול ריחים ורכב. (שם)
שלא לגזול זהו גזל וזהו עושק ויש בו שני לאוין דכתיב לא תעשוק ולא תגזול. (ויקרא י"ט)
שלא להונות חבירו בממון דכתיב אל תונו איש את אחיו. (ויקרא כ"ה, י"ד)
שלא לתת הפועל לתוך כליו דכתיב ואל כליך לא תתן. (דברים כ"ג, כ"ה)
שלא להניף חרמש דכתיב וחרמש לא תניף על קתת רעיך. (שם)
שלא לקח האם על הבנים דכתי' לא תקח האם על הבנים. (דברים כ"ב, ו')
שלא לעשות מדה גדולה וקטנה כדכתיב לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן איפה ואיפה גדולה וקטנה (דברים כ"ה, י"ד)
שלא למנוע שאר זו מזונ' וכסות ועונה כדכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. (שמות כ"א, י')
שלא להתעלם מאבידה כדכתיב לא תוכל להתעלם. (דברים כ"ב, ג')
(שלמו מצות התלויות בממון דאוריתא)
(ואלו מצות דרבנן התלויות בממון)
להדליק נר של שבת בשמן טוב.
להדליק נר של חנוכה הלכה כרב. וכרבי יוחנן.
(ותכל מלאכת יום ששי אחל יום שביעי במצות שבתות וימים טובים וגם כל מצות התלויות במילה כנגד לא תנאף שהיה דבור שביעי והא לך מצות עשה של שבת)
לעשות קידוש בשבת כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו. (שמות כ', ח'). זכרהו על היין וכן להתענג בשבת בכלל זה
(לאוין מן התורה)
שלא לעשות מלאכה בשבת דכתיב לא תעשה כל מלאכה שם שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דכתיב אל יצא איש ממקומו (שמות י"ז) ובכלל זה תחומין ואליבא דרבי עקיבא שלא להבעיר אש בשבת דכתיב לא תבערו אש בכל משבותיכם. (שמות ל"ה, ג')
עירובין שלמה תקן לערב עירובין.
להבדיל במוצאי שבת וימים טובים.
(שלמו מצות עשיין ולאוין דאורייתא ודרבנן)
(ואלו מצות התלויות באבר המילה)
לפרות דכתיב פרו ורבו. (בראשית ב')
לשמח אשתו דכתי' ושמח את אשו אשר לקח. (דברים כ"ב)
ליבם יבמתו אם הוא אח מן האב דכתיב יבמ' יבא עליה ויבמ' (דברים כ"ה, ה')
לפרוש מאשתו סמוך לוסת' כדי עונ' דכתיב והזרתם את בני ישראל. (ויקרא ט"ז)
לפרוש מנדה שראת' באמצע תשמיש באבר מת אם אמרה לו נטמאתי ימתין עד שימות אברו ויפרוש והוא עש הבא מכלל ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. (ויקרא י"ח, י"ט)
למול עצמו דכתי' וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרת' וגו' (בראשית י"ז, י"ד)
(שלמו העשיין התלוין באבר המילה)
(ואלו האלוין)
שלא לבא על הגוי' דכתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. (דברים ז', ג')
שלא לבעול שפחה וכן כל העריות דכתיב לא יהיה קדש. (דברים כ"ב)
שלא להשחית זרע דכתיב לא תנאף. (שמות כ', י"ג). ודרשינן לא תהנה לנאף כמו אות' המנאפי' ביד וברגל
שלא לבא אל אשה נדה דכתיב ואל אשה בדנת טומאת' לא תקרב לגלו' ערותה. (ויקרא י"ח, י"ט)
דיני מקוה
שלא לבא אל ממזרת דכתיב לא יבא ממזר בקהל ה' (דברים כ"ג, ג') והוא הדין לממזרת
שלא לבא אל אנוסת אביו אליבא דרבי יהודה דמפיק ליה מלא יגלה כנף אביו. (שם)
שלא יבא פצוע דכא על בת ישראל דכתיב לא יבא פצוע דכא (שם)
שלא יבא כרו' שפכה על בת ישראל דכתיב לא יבאו וגומר וכרות שפכה וגומר. (שם)
שלא לבא על אחותו דכתיב ערות אחותך בת אביך או בת אמך לא תגלה. (ויקרא י"ח, ט')
שלא לבא על אחות אביו דכתי' ערו' אחות אביך לא תגלה. (שם)
שלא לבא על אחות אשתו דכתיב ואשה אל אחותה לא לקח לצרור כל אלו בכרת. (שם)
שלא לבא על אשת אחיו דכתיב ערו' אשת אחיך לא תגלה שם בין מן האב בין מן האם אך לא אמר הכתוב ערירים יהיו אלא באשת אח מן האב.
שלא לבא על אשת אחי אביו דכתיב ערות אשת אחי אביך לא תגלה. (ויקרא י"ח, י"ד)
שלא לבא על אשת איש דכתיב ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך. שם. אם היא נשוא' בחנק ואם היא ארוס' בסקיל'.
שלא לבא על בת אשתו דכתיב ערות אשה ובתה שם והיא בסקילה
שלא לבא על בת בן אשתו דכתיב את בת בנה. (שם)
שלא לבא על בת בת אשתו דכתיב את בת בתה לא תקח לגלות ערותה. שם והיא בשריפה
שלא לבא על בתו דכתיב ערות בת בתך (ויקרא י"ח, י') וילפינן מבת אשתו מה בת אשתו עשה הכתוב בתה כבת בנה ובת בתה אף בתו אסור' כבת בנו ובת בתו.
שלא לבא על בת בנו דכתיב ערות בת בנך. (ויקרא שם)
שלא לבא על בת בתו דכתיב או בת בתך לא תגלה. (שם)
שלא לבא על חמותו דכתי' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה (ויקרא כ"ו). ולאחר מיתה פלוגתא דרבי ישמעאל סבר בשריפה ורבי עקיבא סבר שאין בה אלא איסור מן התורה לבד
שלא לבא על אם חמיו ואם חמותו ולא כתיב בהדיא אלא ילפינן מבת אשתו מה בת אשתו שלשה דורות אף באלו שלשה דורות.
שלא לבא על אמו כדכתיב ערות אמך לא תגלה. (ויקרא י"ח, ז')
שלא לבא על כלתו דכתיב ערות כלתך לא תגלה. (שם)
שלא לבא על בהמה דכתיב ואיש כי יתן שכבתו בבהמה. (ויקרא כ', ט"ו)
שלא להיות נרבע לבהמה כדכתיב ואשה לא תעמד לפני בהמה. וקרא יח. ובאיש נמי כתיב כל שוכב עם בהמה (שמות כ"ב, י"ח). אם אינו ענין לשוכב דהא כתיב ואיש כי יתן שכבתו (ויקרא כ', ט"ו) תנהו ענין לנשכב כל אלו בסקילה.
(שלמו העשיין והלאוין התלוין באבר המילה דאורית')
(ואלו דרבנן)
שלא לבא על אם אמו
שלא לבא על אם אביו.
שלא לבא על אשת אבי אביו
שלא לבא על כלת בנו כל אלו בלא הפסק. ואלו יש להם הפסק אם אבי אמו. אם אבי אביו אשת אבי אביו אשת אבי אמו. אשת אחי האם אשת אחיו. בין מן האב. בין מן האם. כלת בתו. כל אלו יש להם הפסק ואלו שנחלקו הגדולי' אם יש להם הפסק דכל תיקו לקולא או אם אין להם הפסק דכל תיקו באיסור. לחומרא. שלישי שבבנו שלישי שבבתו. שלישי שבבן אשתו שלישי שבבת אשתו. רביעי שבחמיו רביעי שבחמותו. רבינו תם ורבינו חננאל פסוק לקולא. וגדולים אחרים פסקו לחומרא. אשת חמיו גזרו דורות אחרונים.
כלו הרמזים: שבח לעושה חזיזים.