פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קס

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קס | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

חיוב מזונות היבמה וקבורתה, ודין נכסיה וירושתה
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף אעריכה

יבמה, שלשה חדשים (הראשונים), נזונת משל בעלה ומעשה ידיה ליבם; מכאן ואילך אינה נזונת לא משל בעל ולא משל יבם. עמד בדין לאחר שלשה חדשים (ריב"ש סימן ק"ד) ותבעתו ליבם או לחלץ לפני בית דין, ונתרצה ליבם וארעו אנס, שחלה או שהצרך לברח מחמת ממון או מחמת מרדין, חיב במזונותיה בלא שבועה:

סעיף בעריכה

הניחה מעברת, הרי זו נזונת עד שתלד. ילדה ולד של קימא, הרי זו נזונת כל ימי אלמנותה, כשאר כל הנשים:

סעיף געריכה

נפלה לפני יבם קטן, אין לה מזונות עד שיגדל.

הגה: ילדה ספק נפל, שדינה לחלץ ולא להתיבם, כמו שנתבאר לעיל סימן קנ"ו, נוטלת כתבתה מיד (הג"מ). יש אומרים הא דאינה נזונת משל יבם קטן, הינו מנכסיו, ואפלו נדוניא שהכניסה לבעלה והחזיק בה; אבל לא החזיק בנדוניא שלה, כגון שעדין מנחת ביד שליש, נזונת מנדוניתה, כל שכן במקום שהיא אומרת שיתנו הנכסים לידה והיא רוצה לקים הקרן עד שיגדל הנער ולזון מן הרוח, שנותנין המעות לידה (שם בשם הרי"ף):

סעיף דעריכה

מעשה ידיה שלה לעולם, אפלו היא נזנת. ודוקא לאחר שלשה חדשים (ד"ע):

סעיף העריכה

נפלו לה נכסים בעודה שומרת יבם, מוכרת ונותנת, וקים, שאין ליבם בהם כלום עד שיכנס. ואפלו עשה בה מאמר. והוא הדין אם נשארת אלמנה מן הארוסין, ונפלו לה בעודה ארוסה, שמוכרת ונותנת, וקים, דלא עדיף יבם מבעל:

סעיף ועריכה

אין ליבם פרות בנכסי מלוג של שומרת יבם. ובנכסי צאן ברזל שהכניסה לאחיו, אין לו בפרותיהם אלא מחצה. ויש מי שכתב, שגם בהם אין לו פרות כלל, עד שיכנס.

הגה: והראשון עקר. ויש אומרים דאפלו נכסי מלוג שנפלו לה בעודה תחת בעלה דינן כנכסי צאן ברזל, ויחלקו בפרות (הרמב"ן והר"ן פרק האשה). וכן יחלקו בירשתה, אם מתה. ובמקום שהפרות שלה, כך יכולה למכר בקרקע כפי חלקה בפרות:

סעיף זעריכה

מתה כשהיא שומרת יבם, יורשיה יורשין נכסי מלוג שלה וחצי נכסי צאן ברזל. וכן אם נתן לה היבם מתנה, יורשיה יורשין אותה (מהר"ם פדוואה סימן י"ז). ויורשי הבעל יורשים עקר כתבה ותוספת וחצי נכסי צאן ברזל, ויורשי הבעל חיבים בקבורתה.

הגה: ויש אומרים דכל נכסי צאן ברזל שלה הם בחזקת יורשי הבעל, כמו הכתבה (ר"ת והרא"ש), ואין מוציאין מידם אם הם מחזקים (כ"כ הר"ן בתשובה). וכל זה במקום ובזמן שאין כופין לחלץ, אבל במקום ובזמן שכופין לחלץ, אם כן לא היתה ראויה להתיבם, יש אומרים דאין הנכסים בחזקת יבם, ולכך אם מתה אינה יורשה; ולכך, במדינות שכופין לחלץ, אינו יורשה לדעת זה (מהרי"ק שרש צ"א). ולענין מי נקרא יורשי הבעל, צריך עיון, כי יש אומרים שהיבם הוא יורש אף על גב דאביהם עדין חי, והוא קודם בירשת הבעל לכל יוצאי ירכו (מהרי"ו סימן מ"א והר"ן פרק האשה ומהר"ם פדוואה סימן י"ז). ויש אומרים דהאב יורש, דמיד שמתה היבמה פקעה זקת יבמים, ונפלה הירשה לפני הקודם בירשת הבעל (מהרי"ק שרש צ"א). ואף על פי שהסברא נותנת כסברא האחרונה, וכן משמע קצת לשון "יורשי הבעל", אבל סוגית הגמרא והירושלמי פרק האשה שנפלו משמע שהיבם יורש השומרת יבם, ואם כן אין לאב חלק בירשתה, וכסברא הראשונה. ואם היבמים רבים, עין לקמן סי' קס"ה:

סעיף חעריכה

ראובן שמת, ולו שתי נשים ונשארו זקוקות ליבם, ומתה אחת מהן, אין ליבם שום טענה בנכסים, לפי שהשניה בפניו.

הגה: ספק שומרת יבם שמתה, אין יורשי הבעל יורשין אותה, דהם ספק ויורשיה ודאי (ב"י בשם הרשב"ץ), ואין ספק מוציא מידי ודאי כדלקמן סימן קס"ג: