שולחן ערוך אבן העזר קס
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קס | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
סעיף א עריכה
יבמה, שלשה חדשים (הראשונים), נזונת משל בעלה ומעשה ידיה ליבם; מכאן ואילך אינה נזונת לא משל בעל ולא משל יבם. עמד בדין לאחר שלשה חדשים (ריב"ש סימן ק"ד) ותבעתו ליבם או לחלוץ לפני בית דין, ונתרצה ליבם וארעו אונס, שחלה או שהצרך לברח מחמת ממון או מחמת מרדין, חייב במזונותיה בלא שבועה:
סעיף ב עריכה
הניחה מעוברת, הרי זו נזונת עד שתלד. ילדה ולד של קימא, הרי זו נזונת כל ימי אלמנותה, כשאר כל הנשים:
סעיף ג עריכה
נפלה לפני יבם קטן, אין לה מזונות עד שיגדל.
- הגה: ילדה ספק נפל, שדינה לחלוץ ולא להתיבם, כמו שנתבאר לעיל סימן קנ"ו, נוטלת כתובתה מיד (הג"מ). יש אומרים הא דאינה נזונת משל יבם קטן, הינו מנכסיו, ואפילו נדוניא שהכניסה לבעלה והחזיק בה; אבל לא החזיק בנדוניא שלה, כגון שעדין מונחת ביד שליש, נזונת מנדוניתה, כל שכן במקום שהיא אומרת שיתנו הנכסים לידה והיא רוצה לקיים הקרן עד שיגדל הנער ולזון מן הרווח, שנותנין המעות לידה (שם בשם הרי"ף):
סעיף ד עריכה
מעשה ידיה שלה לעולם, אפילו היא נזנת. ודוקא לאחר שלשה חדשים (ד"ע):
סעיף ה עריכה
נפלו לה נכסים בעודה שומרת יבם, מוכרת ונותנת, וקיים, שאין ליבם בהם כלום עד שיכנוס. ואפילו עשה בה מאמר. והוא הדין אם נשארת אלמנה מן הארוסין, ונפלו לה בעודה ארוסה, שמוכרת ונותנת, וקיים, דלא עדיף יבם מבעל:
סעיף ו עריכה
אין ליבם פרות בנכסי מלוג של שומרת יבם. ובנכסי צאן ברזל שהכניסה לאחיו, אין לו בפרותיהם אלא מחצה. ויש מי שכתב, שגם בהם אין לו פרות כלל, עד שיכנוס.
- הגה: והראשון עיקר. ויש אומרים דאפילו נכסי מלוג שנפלו לה בעודה תחת בעלה דינן כנכסי צאן ברזל, ויחלקו בפרות (הרמב"ן והר"ן פרק האשה). וכן יחלקו בירשתה, אם מתה. ובמקום שהפרות שלה, כך יכולה למכר בקרקע כפי חלקה בפרות:
סעיף ז עריכה
מתה כשהיא שומרת יבם, יורשיה יורשין נכסי מלוג שלה וחצי נכסי צאן ברזל. וכן אם נתן לה היבם מתנה, יורשיה יורשין אותה (מהר"ם פדוואה סימן י"ז). ויורשי הבעל יורשים עיקר כתובה ותוספת וחצי נכסי צאן ברזל, ויורשי הבעל חיבים בקבורתה.
- הגה: ויש אומרים דכל נכסי צאן ברזל שלה הם בחזקת יורשי הבעל, כמו הכתובה (ר"ת והרא"ש), ואין מוציאין מידם אם הם מוחזקים (כ"כ הר"ן בתשובה). וכל זה במקום ובזמן שאין כופין לחלוץ, אבל במקום ובזמן שכופין לחלוץ, אם כן לא היתה ראויה להתיבם, יש אומרים דאין הנכסים בחזקת יבם, ולכך אם מתה אינה יורשה; ולכך, במדינות שכופין לחלץ, אינו יורשה לדעת זה (מהרי"ק שרש צ"א). ולענין מי נקרא יורשי הבעל, צריך עיון, כי יש אומרים שהיבם הוא יורש אף על גב דאביהם עדין חי, והוא קודם בירושת הבעל לכל יוצאי ירכו (מהרי"ו סימן מ"א והר"ן פרק האשה ומהר"ם פדוואה סימן י"ז). ויש אומרים דהאב יורש, דמיד שמתה היבמה פקעה זיקת יבמים, ונפלה הירושה לפני הקודם בירושת הבעל (מהרי"ק שרש צ"א). ואף על פי שהסברא נותנת כסברא האחרונה, וכן משמע קצת לשון "יורשי הבעל", אבל סוגית הגמרא והירושלמי פרק האשה שנפלו משמע שהיבם יורש השומרת יבם, ואם כן אין לאב חלק בירושתה, וכסברא הראשונה. ואם היבמים רבים, עין לקמן סי' קס"ה:
סעיף ח עריכה
ראובן שמת, ולו שתי נשים ונשארו זקוקות ליבם, ומתה אחת מהן, אין ליבם שום טענה בנכסים, לפי שהשניה בפניו.
- הגה: ספק שומרת יבם שמתה, אין יורשי הבעל יורשין אותה, דהם ספק ויורשיה ודאי (ב"י בשם הרשב"ץ), ואין ספק מוציא מידי ודאי כדלקמן סימן קס"ג: