רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת יתרו

פרשת יתרו

פרק יח

(א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (זבחים קט"ז ע"א).
יִתְרוֹ – שֶׁבַע שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, חוֹבָב, חֶבֶר, קֵנִי, פּוּטִיאֵל. "יֶתֶר" עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה" (להלן פסוק כא). "יִתְרוֹ" לִכְשֶׁנִּתְגַּיֵּר וְקִיֵּם הַמִּצְוֹת הוֹסִיפוֹ לוֹ אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ. "חוֹבָב" שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה (שמות רבה כז,ח). וְחוֹבָב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד,יא): "מִבְּנֵי חוֹבָב חוֹתֵן מֹשֶׁה". וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְעוּאֵל אָבִיו שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה, וּמַהוּ אוֹמֵר "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן" (לעיל ב,יח)? שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין לַאֲבִי אֲבִיהֶן "אַבָּא". בְּסִפְרֵי (בהעלותך ע"ח).
חֹתֵן מֹשֶׁה – כַּאן הָיָה יִתְרוֹ מִתְכַּבֵּד בְּמֹשֶׁה: "אֲנִי חוֹתֵן הַמֶּלֶךְ!" וּלְשֶׁעָבַר הָיָה מֹשֶׁה תוֹלֶה הַגְּדֻלָּה בְּחָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל ד,יח): "וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ".
לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.
אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם בִּירִידַת הַמָּן וּבַבְּאֵר וּבַעֲמָלֵק.
כִּי הוֹצִיא ה'... – זוֹ גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם.

(ב) אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ – כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדְיָן "לֵךְ שֻׁב מִצְרַיִם... וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו..." (לעיל ד,יט-כ), וְיָצָא אַהֲרֹן לִקְרָאתוֹ "וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים" (לעיל ד,כז), אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ: זוֹ הִיא אִשְׁתִּי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּמִדְיָן, וְאֵלּוּ בָנַי. אָמַר לוֹ: וְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרַיִם. אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים, וְאַתָּה בָא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם?! אָמַר לָהּ: לְכִי לְבֵית אָבִיךְ. נָטְלָה שְׁנֵי בָנֶיהָ וְהָלְכָה לָהּ.

(ד) וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה – כְּשֶׁגִּלּוּ דָּתָן וַאֲבִירָם עַל דְּבַר הַמִּצְרִי, וּבִקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת מֹשֶׁה, נַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ (שמות רבה א,לא).

(ה) אֶל הַמִּדְבָּר – אַף אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר הָיוּ! אֶלָּא בְשִׁבְחוֹ שֶׁל יִתְרוֹ דִּבֶּר הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם וּנְדָבוֹ לִבּוֹ לָצֵאת אֶל הַמִּדְבָּר, מְקוֹם תֹּהוּ, לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה.

(ו) וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה – עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.
אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ... – אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִינִי, צֵא בְּגִין אִשְׁתְּךָ. וְאִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִין אִשְׁתְּךָ, צֵא בְּגִין שְׁנֵי בָּנֶיהָ.

(ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה – כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבֵּד יִתְרוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֹשֶׁה, יָצָא אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא. וּמִי הוּא שֶׁרָאָה אֶת אֵלּוּ יוֹצְאִין וְלֹא יָצָא?
וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ – אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הִשְׁתַּחֲוָה לְמִי; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אִישׁ לְרֵעֵהוּ", מִי הַקָּרוּי "אִישׁ"? זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב,ג): "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה".

(ח) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחוֹתְנוֹ – לִמְשׁוֹךְ אֶת לִבּוֹ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה.
אֵת כָּל הַתְּלָאָה – שֶׁעַל הַיָּם וְשֶׁל עֲמָלֵק.
הַתְּלָאָה – לַמֶ"ד אַלֶ"ף מִן הַיְסוֹד שֶׁל תֵּיבָה, וְהַתָּי"ו הוּא תִּקּוּן וִיסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ לִפְרָקִים. וְכֵן: תְּרוּמָה, תְּנוּפָה, תְּקוּמָה, תְּנוּאָה.

(ט) וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ – וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵצֵר עַל אִבּוּד מִצְרָיִם. הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לֹא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְאַפֵּיהּ^[1] (סנהדרין צ"ד ע"א).
עַל כָּל הַטּוֹבָה – טוֹבַת הַמָּן וְהַבְּאֵר וְהַתּוֹרָה. וְעַל כֻּלָּן אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם – עַד עַכְשָׁיו לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרוֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ מְסֻגֶּרֶת, וְאֵלּוּ יָצְאוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא.

(י) אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם – אֻמָּה קָשָׁה.
וּמִיַּד פַּרְעֹה – מֶלֶךְ קָשֶׁה.
מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("מִתְּחוֹת מַרְוַת מִצְרָאֵי"): לְשׁוֹן רִדּוּי וּמָרוּת, הַיָּד שֶׁהָיוּ מַכְבִּידִים עֲלֵיהֶם הִיא הָעֲבוֹדָה.

(יא) עַתָּה יָדַעְתִּי – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר.
מִכָּל הָאֱלֹהִים – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ.
כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("אֲרֵי בְּפִתְגָמָא דְּחַשִּׁיבוּ מִצְרָאֵי לִמְדָּן יָת יִשְׂרָאֵל בֵּיהּ דָּנִינּוּן"): בְּמַיִם דִּמּוּ לְאַבְּדָם וְהֵם נֶאֶבְדוּ בְּמָיִם.
אֲשֶׁר זָדוּ – אֲשֶׁר הִרְשִׁיעוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְשׁוֹן "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד" (בראשית כה,כט): בַּקְּדֵרָה אֲשֶׁר בִּשְּׁלוּ בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ (סוטה י"א ע"א).

(יב) עֹלָה – כְּמַשְׁמָעָהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ כָּלִיל.
זְבָחִים – שְׁלָמִים.
וַיָּבֹא אַהֲרֹן... – וּמֹשֶׁה הֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא הוּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ וְגָרַם לוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד? אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם.
לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – מִכַּאן שֶׁהַנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדָּה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְסֻבִּין בָּהּ, כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (ברכות ס"ד ע"א).

(יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת – מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה, כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי. וּמַהוּ "מִמָּחֳרָת"? לְמָחֳרַת רִדְתּוֹ מִן הָהָר. וְעַל כָּרְחֲךָ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלָּא מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי קוֹדֶם מַתָּן תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי..." (להלן פסוק טז). וּמִשֶּׁנִּתְּנָה תוֹרָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא יָשַׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם, שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז יָרַד וְשִׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת, וּלְמָחָר עָלָה בְּהַשְׁכָּמָה וְשָׁהָה שְׁמוֹנִים יוֹם וְיָרַד בְּיוֹם הַכּפּוּרִים. וְאֵין פָּרָשָׁה זוֹ כְתוּבָה כְּסֵדֶר, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "וַיְהִי מִמָּחֳרָת" עַד שָׁנָה שְׁנִיָּה. אַף לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, שִׁלּוּחוֹ אֶל אַרְצוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא עַד שָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר כַּאן "וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חוֹתְנוֹ" (להלן פסוק כז), וּמָצִינוּ בְּמַסַּע הַדְּגָלִים שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה "נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם... אַל נָא תַּעֲזוֹב אוֹתָנוּ" (במדבר י,כט-לא). וְאִם זֶה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, מִשֶּׁשְּׁלָחוֹ וְהָלַךְ הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁחָזַר? וְאִם תֹּאמַר: שָׁם לֹא נֶאֱמַר "יִתְרוֹ" אֶלָּא "חוֹבָב", וּבְנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ הָיָה? הוּא חוֹבָב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (שופטים ד,יא): "מִבְּנֵי חוֹבָב חוֹתֵן מֹשֶׁה" (עבודה זרה כ"ד ע"א; זבחים קט"ז ע"א).
וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה... וַיַּעֲמֹד הָעָם – יוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ וְכֻלָּן עוֹמְדִים. וְהֻקְשָׁה הַדָּבָר לְיִתְרוֹ שֶׁהָיָה מְזַלְזֵל בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוֹכִיחוֹ עַל כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ" וְכֻלָּם נִצָּבִים.
מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? אֶלָּא כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וּכְאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית א,ה): "וַיְהִי עֶרֶב..." (שבת י' ע"א).

(טו) כִּי יָבֹא – כְּמוֹ "כִּי בָא", לְשׁוֹן הוֹוֶה.
לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְמִתְבַּע אוּלְפָן", לִשְׁאוֹל תַּלְמוּד מִפִּי הַגְּבוּרָה.

(טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי – מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַדָּבָר – בָּא אֵלָי.

(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה – דֶּרֶךְ כָּבוֹד קוֹרְאוֹ הַכָּתוּב: חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.

(יח) נָבֹל תִּבֹּל – כְּתַרְגּוּמוֹ ("מִלְאָה תִלְאֵי"). וּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן כְּמִישָׁה, פלישטרי"ר [fleistrir = לכמוש, לנבול] בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ: "וְהֶעָלֶה נָבֵל" (ירמיהו ח,יג), "כִּנְבוֹל עָלֶה מִגֶּפֶן..." (ישעיהו לד,ד), שֶׁהוּא כָּמוּשׁ עַל יְדֵי חַמָּה וְעַל יְדֵי קֶרַח, וְכֹחוֹ תָּשׁ וְנִלְאֶה.
גַּם אַתָּה – לְרַבּוֹת אַהֲרֹן וְחוּר וְשִׁבְעִים זְקֵנִים.
כִּי כָבֵד מִמְּךָ – כָּבְדּוֹ רַב יוֹתֵר מִכּוֹחֲךָ.

(יט) אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ – בָּעֵצָה. אָמַר לוֹ: צֵא הִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה.
הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים – שָׁלִיחַ וּמֵלִיץ בֵּינוֹתָם לַמָּקוֹם, וְשׁוֹאֵל מִשְׁפָּטִים מֵאִתּוֹ.
אֶת הַדְּבָרִים – דִּבְרֵי רִיבוֹתָם.

(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה – בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ.
אַנְשֵׁי חַיִל – עֲשִׁירִים, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַחֲנִיף וּלְהַכִּיר פָּנִים.
אַנְשֵׁי אֱמֶת – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה, שֶׁהֵם כְּדַאי לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי כֵן יִהְיוּ דִבְרֵיהֶם נִשְׁמָעִין.
שֹׂנְאֵי בָצַע – שֶׁשּׂוֹנְאִין אֶת מָמוֹנָם בַּדִּין, כְּהַהִיא דְּאָמְרִינָן: כָּל דַּיָּנָא דְּמַפְּקִין מָמוֹנָא מִנֵּיהּ בְּדִינָא, לַאו דַּיָּנָא הוּא (בבא בתרא נ"ח ע"ב).
שָׂרֵי אֲלָפִים – הֵם הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׂרִים לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף.
שָׂרֵי מֵאוֹת – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים הָיוּ.
שָׂרֵי חֲמִשִּׁים – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף.
וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת – שִׁשִּׁים אֶלֶף (סנהדרין י"ח ע"א).

(כב) וְשָׁפְטוּ – "וִידִינוּן" (אונקלוס), לְשׁוֹן צִוּוּי.
וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ – דָּבָר זֶה לְהָקֵל מֵעָלֶיךָ.
וְהָקֵל – כְּמוֹ: "וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (לעיל ח,יא), "וְהַכּוֹת אֶת מוֹאָב" (מל"ב ג,כד), לְשׁוֹן הוֹוֶה.

(כג) וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמוֹד – הִמָּלֵךְ בִּגְבוּרָה: אִם מְצַוֶּה אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, תּוּכַל עֲמוֹד. וְאִם יְעַכֵּב עַל יָדְךָ לֹא תוּכַל לַעֲמוֹד.
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים זְקֵנִים הַנִּלְוִים עַתָּה עִמָּךְ.

(כו) וְשָׁפְטוּ – "וְדָיְנִין יָת עַמָּא" (אונקלוס).
יְבִיאוּן – "מֵיתַן".
יִשְׁפּוּטוּ הֵם – כְּמוֹ "יִשְׁפּוֹטוּ". וְכֵן (רות ב,ח): "לֹא תַעֲבוּרִי", כְּמוֹ 'לֹא תַעֲבוֹרִי'. וְתַרְגּוּמוֹ: "דָּיְנִין אִנּוּן". מִקְרָאוֹת הָעֶלְיוֹנִים (לעיל פסוק כב) הָיוּ לְשׁוֹן צִוּוּי, לְכָךְ מְתֻרְגָּמִין "וִידִינוּן", "יַיְתוֹן", "יְדִינוּן"; וּמִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה.

(כז) וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ – לְגַיֵּר בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

פרק יט

(א) בַּיּוֹם הַזֶּה – בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ (שבת פ"ו ע"ב). לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא בַּיּוֹם הַהוּא, מַהוּ בַּיּוֹם הַזֶּה? שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה חֲדָשִׁים עָלֶיךָ, כְּאִלּוּ הַיּוֹם נְתָנָם (פסדר"כ בחודש השלישי, אות יב).

(ב) וַיִּסְּעוּ מֵרְפִידִים – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לַחֲזֹר וּלְפָרֵשׁ מֵהֵיכָן נָסְעוּ? וַהֲלֹא כְּבָר כָּתַב שֶׁבִּרְפִידִים הָיוּ חוֹנִים, בְּיָדוּעַ שֶׁמִּשָּׁם נָסְעוּ! אֶלָּא לְהַקִּישׁ נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים לְבִיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי: מַה בִּיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי בִּתְשׁוּבָה, אַף נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים בִּתְשׁוּבָה.
וַיִּחַן שָׂם יִשְׂרָאֵל – כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד; אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנָיוֹת בְּתַרְעֹמֶת וּבְמַחֲלֹקֶת.
נֶגֶד הָהָר – לְמִזְרָחוֹ. וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נֶגֶד, פָּנִים לַמִּזְרָח.

(ג) וּמֹשֶׁה עָלָה – בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. וְכָל עֲלִיּוֹתָיו בְּהַשְׁכָּמָה הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר" (במדבר לד,ד).
כֹּה תֹּאמַר – בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה וְכַסֵּדֶר הַזֶּה.
לְבֵית יַעֲקֹב – אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶן בְּלָשׁוֹן רַכָּה.
וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – עֳנָשִׁים וְדִקְדּוּקִין פֵּרֵשׁ לַזְּכָרִים, דְּבָרִים הַקָּשִׁין כְּגִידִין (שבת פ"ז ע"א).

(ד) אַתֶּם רְאִיתֶם – לֹא מָסֹרֶת הִיא בְּיֶדְכֶם, [לֹא בִּדְבָרִים אֲנִי מְשַׁגֵּר לָכֶם, לֹא בְּעֵדִים אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם], אֶלָּא אַתֶּם רְאִיתֶם.
אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרַיִם – עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת הָיוּ חַיָּבִין לִי קֹדֶם שֶׁנִּזְדַּוְּגוּ לָכֶם, וְלֹא נִפְרַעְתִּי מֵהֶם אֶלָּא עַל יֶדְכֶם.
וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם – זֶה יוֹם שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְרַעַמְסֵס, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִין בְּכָל אֶרֶץ גֹּשֶׁן, וּלְשָׁעָה קַלָּה, כְּשֶׁבָּאוּ לִסַּע וְלָצֵאת, נִקְבְּצוּ כֻּלָּם לְרַעַמְסֵס. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "וָאֶשָּׂא" – כְּמוֹ "וָאַסִּיעַ אֶתְכֶם", "וְנַטֵּילִית יָתְכוֹן", תִּקֵּן אֶת הַדָּבָר דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְמַעְלָה.
עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים – כְּנֶשֶׁר הַנּוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו. שֶׁכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, לְפִי שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁפּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם; אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה – אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן הָאָדָם, שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹף אַחֵר פּוֹרֵחַ עַל גַּבָּיו. לְכָךְ נוֹתְנוֹ עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר: מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בִּבְנִי. אַף אֲנִי עָשִׂיתִי כֵּן, "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" וְגוֹמֵר (שמות יד,יט), "וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם" וְגוֹמֵר (שם,כ); וְהָיוּ מִצְרִים זוֹרְקִים חִצִּים וְאַבְנֵי בַּלִּיסְטְרָאוֹת, וְהֶעָנָן מְקַבְּלָם.
וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי – כְּתַרְגּוּמוֹ [וְקָרֵיבִית יָתְכוֹן לְפוּלְחָנִי].

(ה) וְעַתָּה – אִם עַתָּה תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וְאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת.
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי – שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה.
סְגֻלָּה – אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים": כְּלִי יָקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם; כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת. וְלֹא תֹּאמְרוּ: אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם, וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת? כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם.

(ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים – שָׂרִים, כְּמָה דְּאַת אָמַר: "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" (שמ"ב ח,יח).
אֵלֶּה הַדְּבָרִים – לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.

(ח) וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם וְגוֹמֵר – בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי (שבת פ"ז ע"א); שֶׁהֲרֵי בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה. וְכִי צָרִיךְ הָיָה מֹשֶׁה לְהָשִׁיב? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר: הוֹאִיל וְיוֹדֵעַ מִי שֶׁשְּׁלָחַנִי, אֵינִי צָרִיךְ לְהָשִׁיב.

(ט) בְּעַב הֶעָנָן – בְּמַעֲבֵה הֶעָנָן, וְזֶהוּ עֲרָפֶל.
וְגַם בְּךָ – גַּם בַּנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ.
וַיַּגֵּד מֹשֶׁה וְגוֹמֵר – בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁהוּא רְבִיעִי לַחֹדֶשׁ.
אֶת דִּבְרֵי הָעָם וְגוֹמֵר – תְּשׁוּבָה עַל דָּבָר זֶה: שָׁמַעְתִּי מֵהֶם שֶׁרְצוֹנָם לִשְׁמֹעַ מִמְּךָ. אֵינוֹ דּוֹמֶה הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי שָׁלִיחַ לַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַמֶּלֶךְ; רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ.

(י) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה – אִם כֵּן, שֶׁמַּזְקִיקִין לְדַבֵּר עִמָּם, לֵךְ אֶל הָעָם.
וְקִדַּשְׁתָּם – וְזִמַּנְתָּם, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם הַיּוֹם וּמָחָר.

(יא) וְהָיוּ נְכֹנִים – מֻבְדָּלִים מֵאִשָּׁה.
לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁהוּא שִׁשָּׁה בַּחֹדֶשׁ. וּבַחֲמִישִׁי בָּנָה מֹשֶׁה אֶת הַמִּזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה, כָּל הָעִנְיָן הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים (שמות כד); וְאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
לְעֵינֵי כָל הָעָם – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם סוּמָא, שֶׁנִּתְרַפְּאוּ כֻּלָּם.

(יב) וְהִגְבַּלְתָּ – קְבַע לָהֶם תְּחוּמִין לְסִימָן, שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ מִן הַגְּבוּל וָהָלְאָה.
לֵאמֹר – הַגְּבוּל אוֹמֵר לָהֶם: הִשָּׁמְרוּ מֵעֲלוֹת מִכָּאן וָהָלְאָה; וְאַתָּה תַּזְהִירֵם עַל כָּךְ.
וּנְגֹּעַ בְּקָצֵהוּ – אֲפִלּוּ בְּקָצֵהוּ.

(יג) יָרֹה יִיָּרֶה – מִכָּאן לַנִּסְקָלִין שֶׁהֵם נִדְחִין לְמַטָּה מִבֵּית הַסְּקִילָה, שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת (סנהדרין מ"ה ע"א וברש"י שם).
יִיָּרֶה – יֻשְׁלַךְ לְמַטָּה לָאָרֶץ, כְּמוֹ "יָרָה בַיָּם" (שמות טו,ד).
בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל – כְּשֶׁיִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל קוֹל אָרֹךְ, הוּא סִימָן סִלּוּק שְׁכִינָה וְהַפְסָקַת הַקּוֹל; וְכֵיוָן שֶׁאֶסְתַּלֵּק, הֵם רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת.
הַיֹּבֵל – הוּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, שֶׁכֵּן בְּעַרְבִיָּא קוֹרִין לְדִכְרָא יוֹבֵלָא (ר"ה כו,א). וְשׁוֹפָר שֶׁל אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק הָיָה (פדר"א פרק לא).

(יד) מִן הָהָר אֶל הָעָם – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה פּוֹנֶה לַעֲסָקָיו, אֶלָּא מִן הָהָר אֶל הָעָם (מכילתא כאן).

(טו) הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים – לְסוֹף שְׁלֹשָׁה יָמִים, הוּא יוֹם רְבִיעִי, שֶׁהוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ, כְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי (שבת פ"ז ע"א). וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: בְּשִׁשָּׁה בַּחֹדֶשׁ נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לֹא הוֹסִיף מֹשֶׁה כְּלוּם; וְלִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, כְּמוֹ "לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי".
אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה – כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הַלָּלוּ, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַנָּשִׁים טוֹבְלוֹת לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְתִהְיֶינָה טְהוֹרוֹת לְקַבֵּל תּוֹרָה; שֶׁאִם יְשַׁמְּשׁוּ תּוֹךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, שֶׁמָּא תִּפְלֹט הָאִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע לְאַחַר טְבִילָתָהּ וְתַחֲזֹר וְתִטְמָא. אֲבָל מִשֶּׁשָּׁהֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים, כְּבָר הַזֶּרַע מַסְרִיחַ וְאֵינוֹ רָאוּי לְהַזְרִיעַ, וְטָהוֹר מִלְּטַמֵּא אֶת הַפּוֹלֶטֶת.

(טז) בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר – מְלַמֵּד שֶׁהִקְדִּים עַל יָדָם, מַה שֶּׁאֵין דֶּרֶךְ בָּשָׂר וָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיְּהֵא הָרַב מַמְתִּין לַתַּלְמִיד. וְכֵן מָצִינוּ בִּיחֶזְקֵאל: קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְגוֹמֵר (יחזקאל ג,כב), וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד ה' עֹמֵד (שם,כג) (נדרים ח' ע"א).

(יז) לִקְרַאת הָאֱלֹהִים – מַגִּיד שֶׁהַשְּׁכִינָה יָצְאָה לִקְרָאתָם כֶּחָתָן הַיּוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' מִסִּינַי בָּא" (דברים לג,ב), וְלֹא נֶאֱמַר "לְסִינַי בָּא".
בְּתַחְתִּית הָהָר – לְפִי פְּשׁוּטוֹ: בְּרַגְלֵי הָהָר. וּמִדְרָשׁוֹ (שבת פ"ח ע"א), שֶׁנִּתְלַשׁ הָהָר מִמְּקוֹמוֹ וְנִכְפָּה עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית [וְאָמַר: אִם יִשְׂרָאֵל יְקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה – מוּטָב; וְאִם לָאו, אֲנִי מַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ].

(יח) עָשַׁן כֻּלּוֹ – אֵין "עָשַׁן" זֶה שֵׁם דָּבָר, שֶׁהֲרֵי נָקוּד הַשִּׁי"ן פַּתָּח; אֶלָּא לְשׁוֹן פָּעַל, כְּמוֹ: אָמַר, שָׁמַר, שָׁמַע. לְכָךְ תַּרְגּוּמוֹ "תָּנַן כּוּלֵּיהּ", וְלֹא תִּרְגֵּם "תְּנָנָא". וְכָל "עָשָׁן" שֶׁבַּמִּקְרָא נְקוּדִים קָמָץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֵׁם דָּבָר.
הַכִּבְשָׁן – שֶׁל סִיד. יָכוֹל כְּכִבְשָׁן זֶה וְלֹא יוֹתֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד,יא); וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּבְשָׁן"? לְשַׂבֵּר^[2] אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, נוֹתֵן לַבְּרִיּוֹת סִימָן הַנִּכָּר לָהֶם. כַּיּוֹצֵא בוֹ: "כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג" (הושע י,יא). וְכִי מִי נָתַן כֹּחַ בָּאֲרִי, אֶלָּא הוּא, וְהַכָּתוּב מוֹשְׁלוֹ כְּאַרְיֵה? אֶלָּא אָנוּ מְכַנִּין וּמְדַמִּין אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו כְּדֵי לְשַׂבֵּר^[2] אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וְכַיּוֹצֵא בוֹ: "וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים" (יחזקאל מג,ב); וְכִי מִי נָתֵן קוֹל לַמַּיִם? וַהֲלֹא הוּא, וְאַתָּה מְכַנֶּה אוֹתוֹ לְדַמּוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו, כְּדֵי לְשַׂבֵּר^[2] אֶת הָאֹזֶן.

(יט) הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד – מִנְהַג הֶדְיוֹט, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ לִתְקֹעַ, קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְכוֹהֶה; אֲבָל כָּאן, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד. וְלָמָּה כָּךְ^[3] מִתְּחִלָּה? לְשַׂבֵּר אָזְנֵיהֶם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִשְׁמֹעַ.
מֹשֶׁה יְדַבֵּר – כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר וּמַשְׁמִיעַ הַדִּבְּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמְעוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְּךָ" (מכות כ"ד ע"א); וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיְּעוֹ לָתֵת בּוֹ כֹּחַ, לִהְיוֹת קוֹלוֹ מַגְבִּיר וְנִשְׁמָע.
יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל – יַעֲנֶנּוּ עַל דְּבַר הַקּוֹל, כְּמוֹ "אֲשֶׁר יַעֲנֶה בָאֵשׁ" (מל"א יח,כד), עַל דְּבַר הָאֵשׁ, לְהוֹרִידוֹ.

(כ) וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי – יָכוֹל יָרַד עָלָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ,יח); מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְהִצִּיעָן עַל גַּבֵּי הָהָר, כְּמַצָּע עַל הַמִּטָּה, וְיָרַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד עֲלֵיהֶם.

(כא) הָעֵד בָּעָם – הַתְרֵה בָּהֶם שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת בָּהָר.
פֶּן יֶהֶרְסוּ וְגוֹמֵר – שֶׁלֹּא יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם עַל יְדֵי שֶׁתַּאֲוָתָם אֶל ה' לִרְאוֹת, וְיִקְרְבוּ לְצַד הָהָר.
וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב – כָּל מַה שֶּׁיִּפֹּל מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ הוּא יְחִידִי, חָשׁוּב לְפָנַי רָב.
פָּן יֶהֶרְסוּ – כָּל הֲרִיסָה מַפְרֶדֶת אֲסֵפַת הַבִּנְיָן; אַף הַנִּפְרָדִין מִמַּצַּב אֲנָשִׁים, הוֹרְסִים אֶת הַמַּצָּב.

(כב) וְגַם הַכֹּהֲנִים – אַף הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָעֲבוֹדָה בָּהֶם (זבחים קט"ו ע"ב).
הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' – לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, אַף הֵם אַל יִסְמְכוּ עַל חֲשִׁיבוּתָם לַעֲלוֹת.
יִתְקַדָּשׁוּ – יִהְיוּ מְזֻמָּנִים לְהִתְיַצֵּב עַל עָמְדָן.
פָּן יִפְרֹץ – לְשׁוֹן פִּרְצָה; יַהֲרֹג בָּהֶם וְיַעֲשֶׂה בָּהֶם פִּרְצָה.

(כג) לֹא יוּכַל הָעָם – אֵינִי צָרִיךְ לְהָעִיד בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מֻתְרִים וְעוֹמְדִים הֵם הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת.

(כד) לֶךְ רֵד – וְהָעֵד בָּהֶם שֵׁנִית; שֶׁמְּזָרְזִין אֶת הָאָדָם קֹדֶם מַעֲשֶׂה, וְחוֹזְרִין וּמְזָרְזִין אוֹתוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.
וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים – יָכוֹל אַף הֵם עִמָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָלִיתָ אַתָּה. אֱמֹר מֵעַתָּה: אַתָּה מְחִיצָה לְעַצְמְךָ, וְאַהֲרֹן מְחִיצָה לְעַצְמוֹ, [וְהֵם מְחִיצָה לְעַצְמָם. מֹשֶׁה נִגַּשׁ יוֹתֵר מֵאַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִן הַכֹּהֲנִים]; וְהָעָם כָּל עִקָּר אַל יֶהֶרְסוּ אֶת מַצָּבָם לַעֲלוֹת אֶל ה'.
פָּן יִפְרָץ בָּם – [אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָקוּד חֲטַף קָמָץ, אֵינוֹ זָז מִגִּזְרָתוֹ: כָּךְ דֶּרֶךְ כָּל תֵּבָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ מְלֹאפוֹם, כְּשֶׁהִיא בָּאָה בְּמַקָּף, מִשְׁתַּנֶּה הַנִּקּוּד לַחֲטַף קָמָץ].

(כה) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם – הַתְרָאָה זוֹ.

פרק כ

(א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב,כז), וְתַרְגּוּמוֹ "דַּיָּנָא". לְפִי שֶׁיֵּשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם עֲשָׂאָן אָדָם – מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְקַבֵּל עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנִיּוּת; יָכוֹל אַף עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, דַּיָּן לִפָּרַע.
אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לוֹמַר כֵּן. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר עוֹד: "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ"? שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
לֵאמֹר – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹנִין עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו.

(ב) אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי הִיא הַהוֹצָאָה שֶׁתִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִי. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁנִּגְלָה בַּיָּם כְּגִבּוֹר מִלְחָמָה (שמות טו,ג), וְנִגְלָה כָּאן כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד,י), זוֹ הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, "וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם" מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ. הוֹאִיל וַאֲנִי מִשְׁתַּנֶּה בְּמַרְאוֹת, אַל תֹּאמְרוּ: שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת הֵן; אָנֹכִי הוּא אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מִמִּצְרַיִם וְעַל הַיָּם. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ,יד), קוֹלוֹת בָּאִין מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וּמִן הַשָּׁמַיִם וּמִן הָאָרֶץ, אַל תֹּאמְרוּ: רָשׁוּיוֹת הַרְבֵּה הֵן. וְלָמָּה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, אֱלֹהֶיךָ? לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְמֹשֶׁה, לְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ" (שמות לב,יא); לֹא לָהֶם צִוִּיתָ "לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", אֶלָּא לִי לְבַדִּי.
מִבֵּית עֲבָדִים – מִבֵּית פַּרְעֹה, שֶׁהֱיִיתֶם עֲבָדִים לוֹ. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִבֵּית עֲבָדִים, שֶׁהָיוּ עֲבָדִים לַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" (דברים ז,ח); אֱמֹר מֵעַתָּה: עֲבָדִים לַמֶּלֶךְ הָיוּ, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים.
לֹא יִהְיֶה לְךָ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ" (פסוק הבא), אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה; הֶעָשׂוּי כְּבָר, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְקַיֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ.
אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁאֵינָן אֱלֹהוֹת, אֶלָּא אֲחֵרִים עֲשָׂאוּם אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ אֱלֹהִים אֲחֵרִים זוּלָתִי, שֶׁגְּנַאי הוּא כְּלַפֵּי מַעְלָה לִקְרוֹתָם אֱלֹהוֹת אֶצְלוֹ. דָּבָר אַחֵר: אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְעוֹבְדֵיהֶם, צוֹעֲקִים אֲלֵיהֶם וְאֵינָן עוֹנִין אוֹתָם, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ מֵעוֹלָם.
עַל פָּנַי – כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לֹא נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אוֹתוֹ הַדּוֹר.

(ג) פֶּסֶל – עַל שֵׁם שֶׁנִּפְסָל.
וְכָל תְּמוּנָה – תְּמוּנַת כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם.

(ד) אֵל קַנָּא – מְקַנֵּא לְהִפָּרַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר עַל מִדָּתוֹ לִמְחֹל עַל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. כָּל לְשׁוֹן "קַנָּא" – אינפרינמינ"ט [enprenment = חרון־אף^[4]] בְּלַעַז, נוֹתֵן לֵב לְהִפָּרַע.
לְשֹׂנְאָי – כְּתַרְגּוּמוֹ [אונקלוס: כַּד מַשְׁלְמִין בְּנַיָּא לְמִחְטֵי בָתַר אֲבָהָתְהוֹן], כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (סנהדרין כז,ב).

(ה) וְעֹשֶׂה חֶסֶד – וְנוֹצֵר חֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, לְשַׁלֵּם שָׂכָר עַד לְאַלְפַּיִם דּוֹר. נִמְצֵאת מִדָּה טוֹבָה יְתֵרָה עַל מִדַּת פֻּרְעָנֻיּוֹת אַחַת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, שֶׁזּוֹ לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, וְזוֹ לְאַלְפַּיִם (תוספתא סוטה פ"ד ה"א).

(ו) לַשָּׁוְא – חִנָּם, לַהֶבֶל. וְאֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב (ראו שבועות פ"ג מ"ח).
[כן הנוסח בכת"י ודפו"ר. ובדפוסים הנוסח: לַשָּׁוְא – הָרִאשׁוֹן [נ"א: הַשֵּׁנִי] לְשׁוֹן שֶׁקֶר, כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמָה דְּתֵימַר: אֵיזֶהוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ, עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב. הַשֵּׁנִי [נ"א: הָרִאשׁוֹן] לְשׁוֹן מַגָּן, כְּתַרְגּוּמוֹ, זֶה הַנִּשְׁבָּע לְחִנָּם וְלַהֶבֶל, עַל שֶׁל עֵץ – עֵץ, וְעַל אֶבֶן – אֶבֶן]. (אונקלוס: "לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַּייָ אֱלָהָךְ לְמַגָּנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָ יָת דְּיֵימֵי בִשְׁמֵיהּ לְשִׁקְרָא". וראו רא"ש בשם ירושלמי).

(ז) זָכוֹר – זָכוֹר וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה,יב) בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, וְכֵן: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא,יד), "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים" (במדבר כח,ט). וְכֵן "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז" (דברים כב,יא), "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ" (שם,יב); וְכֵן "עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ" (ויקרא יח,טז), "יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ" (דברים כה,ה). הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ"^[5] (תהלים סב,יב). "זָכוֹר" – לְשׁוֹן פָּעוֹל הוּא, כְּמוֹ: "אָכוֹל וְשָׁתוֹ" (ישעיהו כב יג), "הָלוֹךְ וּבָכֹה" (שמ"ב ג,טז); וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: תְּנוּ לֵב לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן לְךָ חֵפֶץ יָפֶה, תְּהֵא מַזְמִינוֹ לְשַׁבָּת (פס"ר כג; ראו ביצה ט"ז ע"א).

(ח) וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ – כְּשֶׁתָּבֹא שַׁבָּת, יְהֵא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר אַחַר מְלָאכָה.

(ט) אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ – אֵלּוּ קְטַנִּים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גְּדוֹלִים? אָמַרְתָּ, הֲרֵי כְּבָר מֻזְהָרִים הֵם; אֶלָּא לֹא בָּא אֶלָּא לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל שְׁבִיתַת הַקְּטַנִּים. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ: קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עָלֶיךָ (שבת פט"ז מ"ו).

(י) וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – כִּבְיָכוֹל הִכְתִּיב בְּעַצְמוֹ מְנוּחָה, לְלַמֵּד הֵימֶנּוּ קַל וָחֹמֶר לְאָדָם שֶׁמְּלַאכְתּוֹ בְּעָמָל וּבִיגִיעָה, שֶׁיְּהֵא נָח בְּשַׁבָּת.
בֵּרַךְ... וַיְקַדְּשֵׁהוּ – בֵּרְכוֹ בְּמָן, לְכָפְלוֹ בַּשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה; וְקִדְּשׁוּ בְּמָן, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בּוֹ.

(יא) לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ – אִם תְּכַבֵּד יַאֲרִיכוּן, וְאִם לָאו יִקְצְרוּן, שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה נוֹטָרִיקוֹן הֵם, נִדְרָשִׁין מִכְּלָל הֵן לָאו וּמִכְּלַל לָאו הֵן.

(יב) לֹא תִנְאָף – אֵין נֵאוּף אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ["וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ] מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת" (ויקרא כ,י), וְאוֹמֵר: "הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים" (יחזקאל טז,לב).
לֹא תִגְנֹב – בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. "לֹא תִּגְנֹבוּ" (ויקרא יט,יא), בְּגוֹנֵב מָמוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה בְּגוֹנֵב מָמוֹן, וּלְהַלָּן בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת? אָמַרְתָּ, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ: מַה לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, מְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִיתַת בֵּית דִּין, אַף לֹא תִגְנֹב, דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין (סנהדרין פ"ו ע"א).

(יד) וְכָל הָעָם רֹאִים – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אֶחָד סוּמָא. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אִלֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם" (שמות יט,ח). וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם חֵרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז).
רוֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת – רוֹאִין אֶת הַנִּשְׁמָע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר.
אֶת הַקּוֹלֹת – הַיּוֹצְאִין מִפִּי הַגְּבוּרָה.
וַיָּנֻעוּ – אֵין נוּעַ אֶלָּא זִיעַ.
וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק – הָיוּ נִרְתָּעִין לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, כְּאֹרֶךְ מַחֲנֵיהֶם; וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִין וּמְסַיְּעִין אוֹתָן לְהַחֲזִירָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת יְדַדּוּן יְדַדּוּן"^[6] (תהלים סח,יג).

(טז) לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם – לְגַדֵּל אֶתְכֶם בָּעוֹלָם, שֶׁיֵּצֵא לָכֶם שֵׁם בָּאֻמּוֹת שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה עֲלֵיכֶם.
נַסּוֹת – לְשׁוֹן הֲרָמָה וּגְדֻלָּה, כְּמוֹ: "הָרִימוּ נֵס" (ישעיהו סב,י), "אָרִים נִסִּי" (ישעיהו מט,כב), "וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה" (ישעיהו ל,יז), שֶׁהוּא זָקוּף.
וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ – עַל יְדֵי שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹ יָראוּי וּמְאֻיָּם, תֵּדְעוּ כִּי אֵין זוּלָתוֹ וְתִירְאוּ מִפָּנָיו.

(יז) נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל – לִפְנִים מִשָּׁלֹשׁ מְחִצּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר, חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל: "וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל" (דברים ד,יא). עֲרָפֶל הוּא עַב הֶעָנָן, שֶׁאָמַר לוֹ: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" (שמות יט,ט).

(יח) כֹּה תֹאמַר – בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה.
אַתֶּם רְאִיתֶם – יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין מַה שֶּׁאָדָם רוֹאֶה לְמַה שֶּׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ; שֶׁמַּה שֶּׁאֲחֵרִים מְשִׂיחִין לוֹ, פְּעָמִים שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק מִלְּהַאֲמִין.
כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי – וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות יט,כ)? בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה" (דברים ד,לו); כְּבוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְאִשּׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ עַל הָאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר: הִרְכִּין שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְהִצִּיעָן עַל הָהָר; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד" (שמ"ב כב,י).

(יט) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי – לֹא תִּעֲשׂוּן דְּמוּת שַׁמָּשַׁי הַמְּשַׁמְּשִׁים לְפָנַי בַּמָּרוֹם.
אֱלֹהֵי כֶסֶף – בָּא לְהַזְהִיר עַל הַכְּרוּבִים שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לַעֲמֹד אִתִּי, שֶׁלֹּא יִהְיוּ שֶׁל כֶּסֶף; שֶׁאִם שִׁנִּיתָם לַעֲשׂוֹתָם שֶׁל כֶּסֶף, הֲרֵי הֵן לִפְנֵי כֶּאֱלֹהוֹת.
וֵאלֹהֵי זָהָב – בָּא לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא יוֹסִיף עַל שְׁנַיִם; שֶׁאִם עָשִׂיתָ אַרְבָּעָה, הֲרֵי הֵן לְפָנַי כֵּאלֹהֵי זָהָב.
לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם – לֹא תֹּאמַר: הֲרֵינִי עוֹשֶׂה כְּרוּבִים בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּבֵית עוֹלָמִים; לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.

(כ) מִזְבַּח אֲדָמָה – מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים אוֹ עַל גַּבֵּי בָּסִיס (נ"א: כֵּפִים) (זבחים נ"ח ע"א). דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת חֲלַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲנִיָּתָן.
תַּעֲשֶׂה לִי – שֶׁתְּהֵא תְּחִלַּת עֲשִׂיָּתוֹ לִשְׁמִי.
וְזָבַחְתָּ עָלָיו – אֶצְלוֹ, כְּמוֹ "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ). אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עָלָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יב,כז), וְאֵין שְׁחִיטָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ.
אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ – אֲשֶׁר מִצֹּאנְךָ וּמִבְּקָרֶךָ; "אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ" – פֵּרוּשׁ לְאֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ.
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי – אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ שֶׁלִּי, שָׁם אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, אַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא נִתָּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה בָּאָה שָׁם, וְזֶהוּ בֵּית הַבְּחִירָה, שָׁם נִתָּן רְשׁוּת לַכֹּהֲנִים לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת הָעָם (סוטה ל"ח ע"א).

(כא) וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל "אִם" "וְאִם" שֶׁבַּתּוֹרָה רְשׁוּת, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה. וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, הֲרֵי "אִם" זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר": וְכַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִי מִזְבַּח אֲבָנִים – לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית; שֶׁהֲרֵי חוֹבָה עָלֶיךָ לִבְנוֹת מִזְבַּח אֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה" (דברים כז,ו). וְכֵן "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה" (שמות כב,כד) – חוֹבָה הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ" (דברים טו,ח), וְאַף זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר". וְכֵן "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים" (ויקרא ב,יד), זוֹ מִנְחַת הָעֹמֶר, שֶׁהִיא חוֹבָה; וְעַל כָּרְחָךְ אֵין "אִם" הַלָּלוּ תְּלוּיִין, אֶלָּא וַדָּאִין, וּבִלְשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר" הֵם מְשַׁמְּשִׁים.
גָּזִית – לְשׁוֹן גְּזִיזָה, שֶׁפּוֹסְלָן וּמְכַתְּתָן בְּבַרְזֶל.
כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ – הֲרֵי "כִּי" זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "פֶּן" שֶׁהוּא "דִּילְמָא": פֶּן תָּנִיף חַרְבְּךָ עָלֶיהָ.
וַתְּחַלְלֶהָ – הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ בַּרְזֶל, חִלַּלְתָּ; שֶׁהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם; אֵין זֶה בְּדִין שֶׁיּוּנַף הַמְּקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ (מידות פ"ג מ"ד). וְעוֹד, שֶׁהַמְּזַבֵּחַ מֵטִיל שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְפִיכָךְ לֹא יָבֹא עָלָיו כּוֹרֵת וּמְחַבֵּל. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים, שֶׁאֵינָם רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל יְדֵי שֶׁמְּטִילוֹת שָׁלוֹם אָמְרָה תּוֹרָה: "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל" – הַמֵּטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין מִשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא תְּבוֹאֵהוּ פֻּרְעָנוּת.

(כב) וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת – כְּשֶׁאַתָּה בּוֹנֶה כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, לֹא תַּעֲשֵׂהוּ מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת, אישקֿלונ"ש [eschelons = מדרגות] בְּלַעַז, אֶלָּא חָלָק יְהֵא וּמְשֻׁפָּע.
אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ – שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲלוֹת אַתָּה צָרִיךְ לְהַרְחִיב פְּסִיעוֹתֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גִּלּוּי עֶרְוָה מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד" (שמות כח,מב), מִכָּל מָקוֹם הַרְחָבַת הַפְּסִיעוֹת קָרוֹב לְגִלּוּי עֶרְוָה הוּא, וְאַתָּה נוֹהֵג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לְהַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנָן, אָמְרָה תּוֹרָה: הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, לֹא תִּנְהַג בָּהֶם מִנְהַג בִּזָּיוֹן; חֲבֵרְךָ, שֶׁהוּא בִּדְמוּת יוֹצֶרְךָ וּמַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

הערות

1. זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים הַבְּרִיּוֹת: גֵּר, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, אַל תִּבְזֶה אֲרַמִּי בְּפָנָיו
2. נ"א: לְשַׁכֵּךְ
3. נ"א: רַךְ
4. הלעז אינו מתרגם את "קנא", אלא את מושג הקנאות: "כל לשון קנא אינפרינמינט בלע"ז". ראה להלן מס' 3217 (במדבר יא,כט).
5. בפסוק: "שָׁמָעְתִּי".
6. בפסוק: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן.