משנה מדות א ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק א · משנה ח | >>
בית המוקד, כיפה, ובית גדול היה, מוקף רובדין של אבן, וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם, ופרחי כהונה איש כסתו בארץ.
משנה מנוקדת
בֵּית הַמּוֹקֵד – כִּפָּה,
- וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה,
- מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן;
- וְזִקְנֵי בֵּית אָב יְשֵׁנִים שָׁם,
- וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם;
- וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה,
- אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ:
נוסח הרמב"ם
בית המוקד - כיפה,
- ובית גדול היה,
- ומוקף רובדין של אבן,
- וזקני בית אב ישנים שם - ומפתחות העזרה בידם,
- ופרחי כהונה - איש כסותו בארץ.
פירוש הרמב"ם
לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכים מפתחות לסגור הדלתות, והיו מנעולי דלתותיהם בלי ספק דומים למנעולים הנקראים בלשון ערבי "אקפל אלולב", ובלע"ז "קאדיניש דטורנו", שעושים אותם אצלנו, ואינם נסגרים אלא במפתחותיהם שבהם נפתחים.
וכבר זכרנו פירוש הלכה זו בתחילת תמיד:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
בית המוקד כיפה - בנין של בית המוקד לא היה עליה, אלא כיפה ארקוול"ט בלע"ז עשויה בארץ:
מוקף רובדים של אבן - אצטבאות סביב של אבני גזית היו משוקעות בכותל ויוצאות מן הכותל לתוך בית המוקד לצד הקרקע, ועל גביהן אבנים אחרות קצרות מהן שיוצאות נמי מן הכותל, והיו כעין מעלות זו על זו:
וזקני בית אב - המשמר היה מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימות השבוע, כל אחד עובד יומו, וזקני בית אב של אותו יום היו ישנים שם על אותן רובדים:
ופרחי כהונה - בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח, והם היו השומרים:
איש כסתו בארץ - שלא היו רשאים לשכב שם על גבי מטות אלא בארץ, כדרך ששומרי חצרות המלכים עושים:
כסתו - לשון כרים וכסתות:
פירוש תוספות יום טוב
בית המוקד כיפה ובית גדול כו'. משנה זו שנויה בריש תמיד וע"ש:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ובית גדול היה: תוספות ר"פ המוכר את הבית:
ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש טבעת היתה קבועה בה: נלע"ד שזה המקום היו שמורים בתוכו שלשלת המפתחות ומכוסה המקום בטבלא של שיש כדי שלא יהא קל לשום אחד מן השומרים ליטול המפתחות אח"כ מצאתי שכן משמע ג"כ שפי' המפרש שבדפוס ברפ"ק דמסכת תמיד. ובשלשה מקומות שנינו שהיתה טבלא של שיש על מקום אמה על אמה חד הכא בבית המוקד לצורך המפתחות וחד לקמן בפ"ג בעזרה בצד קרן מערבית דרומית של מזבח ולגבי שיתין וחד בהיכל ליטול עפר מתחת אותה טבלא לצורך סוטה כדכתיב ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:
ובן לוי ישן לו מבחוץ: הקשה הראב"ד ז"ל בפירושו למסכת תמיד היכי קתני שהיה ישן הרי היה צריך לשמור ולא ליישן ובשלמא גבי נועל דקתני התם נתן כסתו עליה וישן לו לא תיקשי לן היאך היה ישן הלא צריך לשמור משום דהתם אותו הנועל לא היה מן השומרים אלא מזקני בית אב כדקתני התם שבידם היו מפתחות העזרה אלא בן לוי קשיא היאך היה ישן ואיכא למימר דה"פ ובן לוי ישן לו מבחוץ בשעה שזה נועל כי כל זמן שלא הגיע זמן הנעילה היה בן לוי ישן מפני שלא היה צורך לשמור שהיו זקנים של בית אב וכולם שבבית המוקד מקיצין וכשהיה מגיע זמן הנעילה אז היה זה הכהן הנועל מקיץ את בן לוי משנתו והיה הוא שומר מבחוץ ופרחי כהונה מבפנים דכהנים ולוים בעינן וזה הנועל היה ישן כשאר בית אב עכ"ל ז"ל. וכן משמע שפירש ג"כ הר"ר שמעיה ז"ל:
ויוצא והולך לו וכו': ירושלמי ס"פ כיצד צולין:
במסבה ההולכת תחת החיל יוצא והולך לו בטדי: כך צ"ל. והגיה הר"ר יהוסף ז"ל במשנה זו כיסתו וכתב על שניהם ס"א כסותו. גם הגיה ושלשלת של מפתחות תלויה בה וכתב ס"א קבועה בה ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
בית המוקד כיפה: ר"ל לא כחדר עליית בית הניצוץ שהיה בלי תקרה על גביו, וגם תחתיו היה אכסדרא שלפני השער לצד פנים. אבל בית המוקד היה מקורה עם גג עגול, ורווחו מתפשט יותר מעובי התימה לצד פנים ולצד החיל:
ובית גדול היה: ר"ל מתחת לגג העגול היה בית גדול ורחב, ומדהיה לו כותלים סביב ומקורה, להכי נקרא בית. ומדהיו ד' לשכות בתוכו להכי נקרא גדול:
מוקף רובדין של אבן: ר"ל בתוך הבית המוקד היה סמוך לכותלים סביב בנין אבנים יוצאת כמין אצטבא ומדרגה סביב. ועל גבה היה שוב שורה אחרת קצרה משורה שתחתיה. וכן היה שורה ע"ג שורה עד הרובד העליון כעין מדריגות. וברובד העליון היו ישנים זקני הבית אב שישמש למחר. ובאצטבאות האמצעים היו ישנים שאר הכהנים. רק למטה מהאצטבאות על רצפת בית המוקד היו ישנים הכהנים הרכים עדיין בשנים, וכדמסיק לקמן. [ונ"ל שפתחי הד' לשכות היו מבינות גובה האצטבאות הנ"ל, באופן שרווח הלשכות בעצמן היה תחת רובדי האצטבאות, והאצטבאות היו גגי הלשכות אבל אחורי הלשכות לא היה בולט כלל לחוץ אחורי כותלי בית המוקד. אולם המפרש למסכת מדות פ"א מ"א כתב, שב' לשכות מאלו הד' היו מזה ומזה לשער בחיל, וב' האחרות היו מזה ומזה לשער בעזרה. נמצא שכל הד' לשכות היו חוץ מבית המקד. וכ' עוד שבית המוקד עצמו עלייה היה ממעל להשער. ולא זכיתי לכוון דבריו עם מ"ש בריש תמיד דרק אבטינוס וניצוץ עליות היו. אבל בהמוקד הממונה בא ודופק והן פותחין לו. ותו אין מובן לפי דבריו מאי דאמרינן (יומא י"ז א') טלאי צדודי הוה מצדד]:
וזקני בית אב ישנים שם: ר"ל השרים של הבית אב שישמש מחר, משום כבודן ישנים למעלה. [ולהמפרש הנ"ל שכל הבית המוקד עלייה היה, היו מותרים לישן שם בכל מקום, דעליות לא נתקדשו, וא"כ ל"ל פספסין. ולרתוי"ט ריש תמיד שהיו ישנים בחציה של חול. על כרחך דס"ל שלא היה עלייה רק כדברינו הנ"ל, שהיה בנוי על הארץ, וקצת רווחו בולט לקודש, וקצתו בולט לחול]:
ומפתחות העזרה בידם: נ"ל דר"ל ברשותן, שלא היה אדם רשאי לטלן מתחת הטבלא בלי רשותן, [ועי' רמל"מ פ"ח מבחירה סוף ה"ב שנתקשה בזה]:
ופרחי כהונה: ר"ל הכהנים שהגיעו לעבודה ועדיין רכים בשנים:
איש כסתו בארץ: ר"ל היו מניחין כרים וכסתות שלהן למטה מהרובדין. ולא היו הכל ישנים, רק א' היה נעור, ומתחלפין משעה לשעה. [כך משמע מש"ס (תמיד כ"ו ב') דקאמר סגי בחד שומר. משמע דרק א' היה נעור. עוד נ"ל שהיו מתחלפין (בד') [בג'] משמרות הלילה הנזכרין בריש ברכות (ד"ג א'). ועי' פ"א דתמיד מ"א ומ"ש שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת