רי"ף על הש"ס/סנהדרין/פרק א

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רבינו חננאל | מאירי | ריטב"א | רמב"ן | ר"ן | יד רמ"ה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | מהר"ם | רש"ש | בן יהוידע

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים

(דף ב.)

(דף רי"ף א.)  דיני ממונות בשלשה גזילות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמשה האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה דברי ר"מ וחכ"א המוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות:

גמ' ((כל זה אינו מהל' הרי"ף ד"ת) גרסינן בגמ' אטו דיני ממונות לאו היינו גזילות וחבלות א"ר אבהו מה הן קתני מה הן דיני ממונות גזילות וחבלות לאפוקי הודאות והלואות ולמאי אי דלא בעינן שלשה והא א"ר אבהו שנים שדנו דיני ממינות אין דיניהם דין אלא דלא בעינן מומחה ואי קסבר עירוב פרשיות כתיב כאן ליבעי נמי מומחה ואי לא קסבר עירוב פרשיות כתיב כאן שלשה למה לי לעולם קסבר עירוב פרשיות כתיב כאן והא דלא בעינן מומחה משום דאמר ר' חנינא דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דני נפשות בדרישה ובחקירה ומפני מה אמרו דיני ממונות לא בעי דרישה וחקירה שלא תנעול דלת בפני לוין):

ת"ר דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן אפי' ביחידי אמר רב נחמן כגון אנא דייננא דיני ממונות ביחידי וכן א"ר חייא כגון אנא דייננא דני ממונות ביחיד ואיבעיא לן כגון אנא דגמירנא וסבירנא ונקיטנא רשותא מבי ריש גלותא אבל אי לא נקיט רשותא מבי ריש גלותא דיניה לאו דינא הוא או דילמא כגון אנא דגמירנא וסבירנא ואף על גב רלא נקיטנא רשותא מבי ריש גלותא תא שמע דמר זוטרא בריה דרב נחמן (דף רי"ף א:) דן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אי את קרית להו זיל שלים ואי אינהו קרו לך לא תשלם ש"מ דדיניה דינא ואע"ג דלא נקיט רשות מבי ריש גלותא ש"מ׃

אמר רב האי מאן דבעי למידן דינא וכי טעי ליפטר ולא לישלם לינקוט רשותא מבי ריש גלותא וכן אמר שמואל האי מאן דבעי למידן דינא וכי טעי ליפטר ולא לישלם לינקוט רשותא מבי ריש גלותא והני מילי מהכא להכא ומהתם להתם ומהכא להתם אבל מהתם להכא לא מהניא רשותא דהכא שבט והתם מחוקק דתניא בראשית מט לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את ישראל בשבט ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים תניא תלמיד אל יורה הלכה בפני רבו אא"כ רחוק ממנו שלשה פרסאות כנגד מחנה ישראל תניא רשב"ג אומר הדין בשלשה פשרה בשנים יפה כח הפשרה מכח הדין ששנים שדנו בעלי דינין יכולין לחזור בהן ושנים שעשו פשרה אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן והני מילי בשקנו מידן דקי"ל פשרה צריכה קנין ושנים שדנו דקאמר רשב"ג בעלי דינין יכולין לחזור בהן אלמא אין דיניהן דין ה"מ בשאין מומחין ולא קבלינון עליהון בעלי דינין אבל אי הוו מומחין או קבלינון בעלי דינין עליהון הוי דיניהון דין ואפי' חד מומחה דיניה דין כדכתבינן לעיל:

ר' יהושע בן קרחה אמר מצוה לבצוע שנאמר זכריה ח אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם וכי יש שלום במקום משפט ויש משפט במקום שלום אלא אי זה הוא משפט שיש עמו שלום הוי אומר זה ביצוע וכן בדוד הוא אומר שמואל ב כח ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה צדקה אין משפט אלא אי זה הוא משפט שיש עמו צדקה הוי אומר זה ביצוע:

אמר רב הלכתא כר' יהושע בן קרחה דאמר מצוה לבצוע מאי מצוה מצוה למימר להו הכי דינא בעיתו או פשרה בעיתו כי הא דרב הונא כי הוו אתו בתרי לקמיה לדינא אמר להו דינא בעיתו או פשרה בעיתו ודוקא מיקמי גמר דין אבל לאחר גמר דין אי אתה רשאי לבצוע:

היכי דמי גמר דין אמר רב יהודה אמר רב מכי אמר איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני אתה חייב והא דאמר ר"ש בן מנסיא שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע את דבריהן או משתשמע את דבריהן ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן לכו ובצעו אבל משתשמע את דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן לכו ובצעו שנאמר (משלי יז) פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש ליתא:

תניא ר' יהודה בן לקיש אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד חזק עד שלא תשמע את דבריהם או משתשמע את דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן איני נזקק לכם שמא יתחייב חזק ונמצא רודף את הדיין אבל משתשמע את דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן איני נזקק לכם שנאמר (דברים א) לא תגורו מפני איש ואמר רב חנין אל תכניס דבריך מפני איש ואמר רב הוגא מאי משמע דהאי לא תגורו מפני איש לישנא דכינוסי הוא אמר רב נחמן בר יצחק דאמר קרא (דברים כח) ויין לא תשתה ולא תאגור:

אמר ר' יהושע בן לוי מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר מנין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש:

ויהיו העדים יודעין את מי הן מעידין ((נ"א מ"ז) ועל מה הן מעידין) ולפני מי הן מעידין שנאמר (שם יט) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה':

ויהיו הדיינין יודעין (דף רי"ף ב.) את מי הן דנין ולפני מי הן דנין ומי עתיד ליפרע מהן שנאמר (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכן מצינו ביהושפט שאמר לשופטים שנא' (דה"ב יט) ויאמר אל השופטים דעו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפוטו כי לה' ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת ת"ל ועמכם בדבר משפט אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות:

גרסי' בע"ז (דף יט:) (משלי ז) כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה.

ובפ' יציאות השבת (שבת י.) גרסי' ר' אמי ור' אסי הוו יתבי וגרסי ביני עמודי וכל שעתא ושעתא טפחי אעיברא דדשא ואמרי מאן דאית ליה דינא ניעול וניתי.

רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי כל יומא בדינא והוה קא חליש ליבייהו תנא להו חייא בר רב מדפתי (שמות יח) ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו אימתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמתו אפי' שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית כתיב הכא ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב וכתיב התם (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר.

עד מתי יושבין בדין אמר רב ששת עד זמן סעודה והיא שעה ששית שהיא שעת מאכל תלמידי חכמים אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל דיין שדן דין אמת לאמתו גורם שתשרה שכינה בישראל שנאמר (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (שם יב) משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' וגו':

ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל דיין שנוטל ממון מזה ונותן לזה שלא כדין הקב"ה גובה ממנו נפשו שנאמר (משלי כב) אל תגזל דל כי דל הוא וגו' כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש:

ואמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן לעולם יראה הדיין את עצמו כאלו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר (שיר השירים ג) הנה מטתו שלשלמה וגו' איש חרבו על ירכו מפחד בלילות מפחדה של גיהנם שדומה ללילה:

דרש ר' יאשיה ואיתימא ר' שמואל בר נחמני מאי דכתיב (ירמיהו כא) בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט וכי בבקר דנין והלא כל היום הן דנין אלא אם ברור לך הדבר כבקר שהוא אור אמרהו ואם לאו אל תאמרהו, ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן מהכא (משלי ו) אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך מן התורה אמרהו ואם לאו אל תאמרהו וגרסינן בפרק אין ממאנין אלא ארוסות (יבמות קט:) א"ר יצחק מאי דכתיב (משלי יא) רע ירוע כי ערב זר ושונה תוקעים בוטח רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים ולערבי שלציון ולתוקע עצמו לדבר הלכה ומפרשינן תוקע עצמו לדבר הלכה כגון דיין דאתי דינא לקמיה וגמר הלכתא ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל שאיל מיניה דא"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאלו חרב מונחת לו על יריכותיו וכו':

(דף ז:) א"ר יהושע בן לוי עשרה שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן (ואפי' במקום חתך) ואפי' תלמיד היושב לפני רבו.

רב הונא כי הוה אתי דינא לקמיה מכניף ומייתי עשרה רבנן מבי רב אמר כי היכי דלימטיאן שיבא מכשורא כי אתא רב דימי אמר דרש רב נחמן בר כהן מאי דכתיב (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה אם דומה דיין למלך שאינו צריך לכלום יעמיד ארץ ואם דומה לכהן המחזר על הגרנות יהרסנה:

גרסי' בפ' שני דייני גזלות (כתובות קה:) קרנא הוה שקיל אסתירא מזכאי ואסתירא מחייב' ודאין להו דינא היכי עבד הכי והא כתיב (שמות כג) ושחד לא תקח ומסקנא אגר בטילה דידיה הוה שקיל דהוי תאהי באמברא דחמרא ויהיב ליה זוזא כל יומא וכי הוה אתי דינא לקמיה אמר להו הבו לי זוזא אגר בטלני כי הא דרב הונא כי הוה אתי דינא לקמיה (שם ע"ב) אמר להו הבו לי גברא דדלי לי בחריקאי ואידון לכו דינא ודוקא בטילא דמוכח כי הא הוא דשרי ליה לדיין למישקל אבל בטילא דלא מוכח אסיר אמר רבה בר רב הונא האי דיינא דשאיל שאילתא פסיל למידן דינא ולא אמרן אלא דלית ליה לאושולי אבל אית ליה לאושולי לית לן בה אמר רב פפא לא לידון איניש דינא לא למאן דרחים ליה ולא למאן דסני ליה דרחים (דף רי"ף ב:) ליה לא חזי ליה חובה דסני ליה לא חזי ליה זכותא (כתובות דף קה:) ת"ר (שמות כג) ושחד לא תקח אינו צ"ל שוחד ממון אלא אפי' שחד דברים נמי אסור מדלא כתיב בצע וגו' כסף לא לקחו היכי דמי שוחד דברים כי הא דשמואל הוה קא עבר במעברא אתא ההוא גברא יהב ליה ידא א"ל מאי עבידתיך א"ל דינא אית לי אמר ליה פסילנא לך לדינא אמימר הוה יתיב וקא דאין דינא פרח גדפא והוה יתיב ליה ברישיה אתא ההוא גברא שקליה א"ל מאי עבידתיך אמר ליה דינא אית לי אמר ליה פסילנא לך לדינא:

מר עוקבא הוה שדי רוקא קמיה אתא ההוא גברא כסייה אמר ליה מאי עבידתיך אמר ליה דינא אית לי אמר ליה פסילנא לך לדינא:

גרסינן בפרק עשרה יוחסין (קידושין ע:) אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה גרסינן בפרק רבי ישמעאל אומר (דף נב:) אמר רבי שמעון בן לקיש כל המעמיד דיין שאינו הגון על ישראל כאלו נטע אשרה (בישראל) שנאמר (דברים יז) שופטים ושוטרים וסמיך ליה לא תטע לך אשרה אמר רב אשי ובמקום תלמידי חכמים כאלו נטעו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח ה' אלהיך אמר ר' אלעזר מניין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קדש שנאמר (שמות כ) ולא תעלה במעלות על מזבחי וסמיך ליה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם:

דרש בר קפרא מנא הא מילתא דאמור רבנן הוו מתונין בדין דכתיב ולא תעלה במעלות על מזבחי וסמיך ליה ואלה המשפטים:

אשר תשים אשר תלמדם מבעי ליה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא אלו כלי הדיינין מאי ניהו חוטרי וסנדלי שיפורי ורצועי (דברים א) ואצוה את שופטיכם וגו' כנגד מקל ורצועה הכתוב מדבר:

שמוע בין אחיכם א"ר חנניה אזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו ובגמ' דסוטה אמרינן (דף כא:) רשע עדים היכי דמי א"ר חנינא זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו ושפטתם צדק ארשב"ל צדק את הדין בלבך ואחר כך חתכהו כתיב (דברים א) ואצוה אתכם וכתיב ואצוה את שופטיכם א"ר שמלאי אזהרה לציבור שתהא אימת הדיין עליהן ואזהרה לדיין שיסבול את הצבור ועד כמה אמר רבי חנין ואיתימא רבי שבתאי (במדבר יא) כאשר ישא האומן את היונק כתיב (דברים לא) כי אתה תבא וכתיב כי אתה תביא א"ר יוחנן משה אמר לו ליהושע זקנים שבדור (עמהן) והקב"ה אומר ליהושע טול מקל והך על קדקדן פרנס א' בדור ואין שני פרנסין בדור וכן בדוד אומר (דה"א כח) שמעוני אחי ועמי אם אחי למה עמי ואם עמי למה אחי (סוטה מ.) א"ר אלעזר אמר להן דוד לישראל אם אתם שומעים (דף רי"ף ג.) לי אתם אחי ואם לאו עמי אתם ואני רודה אתכם במקל

(דף ח:) אמר רבא הני תלתא דייני דיתבי בבי דנא ואזל שליחא דבי דינא וקאמר משמא דחד מינייהו לא כתבינן עליה פתיחא עד דאמר משמא דכולהו והני מילי בלא יומא דדינא אבל ביומא דדינא מידע ידעי דמיכנפי כנופי ויתבי׃

מתני' מכות בשלשה עיבור החדש בשלשה עיבור השנה בשלשה דברי רבי מאיר רשב"ג אומר בג' מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בשלשה מעוברת:

גמ' מכות בשלשה מנא הני מילי אמר רב הונא דאמר קרא דברים כה ונגשו אל המשפט ושפטום הרי כאן שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה:

סליק פירקא