רי"ף על הש"ס/סנהדרין/דף א עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאדן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אי את קרית להו זיל שלים ואי אינהו קרו לך לא תשלם ש"מ דדיניה דינא ואע"ג דלא נקיט רשות מבי ריש גלותא ש"מ׃
אמר רב האי מאן דבעי למידן דינא וכי טעי ליפטר ולא לישלם לינקוט רשותא מבי ריש גלותא וכן אמר שמואל האי מאן דבעי למידן דינא וכי טעי ליפטר ולא לישלם לינקוט רשותא מבי ריש גלותא והני מילי מהכא להכא ומהתם להתם ומהכא להתם אבל מהתם להכא לא מהניא רשותא דהכא שבט והתם מחוקק דתניא בראשית מט לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את ישראל בשבט ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים תניא תלמיד אל יורה הלכה בפני רבו אא"כ רחוק ממנו שלשה פרסאות כנגד מחנה ישראל תניא רשב"ג אומר הדין בשלשה פשרה בשנים יפה כח הפשרה מכח הדין ששנים שדנו בעלי דינין יכולין לחזור בהן ושנים שעשו פשרה אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן והני מילי בשקנו מידן דקי"ל פשרה צריכה קנין ושנים שדנו דקאמר רשב"ג בעלי דינין יכולין לחזור בהן אלמא אין דיניהן דין ה"מ בשאין מומחין ולא קבלינון עליהון בעלי דינין אבל אי הוו מומחין או קבלינון בעלי דינין עליהון הוי דיניהון דין ואפי' חד מומחה דיניה דין כדכתבינן לעיל:
ר' יהושע בן קרחה אמר מצוה לבצוע שנאמר זכריה ח אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם וכי יש שלום במקום משפט ויש משפט במקום שלום אלא אי זה הוא משפט שיש עמו שלום הוי אומר זה ביצוע וכן בדוד הוא אומר שמואל ב כח ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה צדקה אין משפט אלא אי זה הוא משפט שיש עמו צדקה הוי אומר זה ביצוע:
אמר רב הלכתא כר' יהושע בן קרחה דאמר מצוה לבצוע מאי מצוה מצוה למימר להו הכי דינא בעיתו או פשרה בעיתו כי הא דרב הונא כי הוו אתו בתרי לקמיה לדינא אמר להו דינא בעיתו או פשרה בעיתו ודוקא מיקמי גמר דין אבל לאחר גמר דין אי אתה רשאי לבצוע:
היכי דמי גמר דין אמר רב יהודה אמר רב מכי אמר איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני אתה חייב והא דאמר ר"ש בן מנסיא שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע את דבריהן או משתשמע את דבריהן ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן לכו ובצעו אבל משתשמע את דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן לכו ובצעו שנאמר (משלי יז) פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש ליתא:
תניא ר' יהודה בן לקיש אומר שנים שבאו לפניך לדין אחד רך ואחד חזק עד שלא תשמע את דבריהם או משתשמע את דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לומר להן איני נזקק לכם שמא יתחייב חזק ונמצא רודף את הדיין אבל משתשמע את דבריהם ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן איני נזקק לכם שנאמר (דברים א) לא תגורו מפני איש ואמר רב חנין אל תכניס דבריך מפני איש ואמר רב הוגא מאי משמע דהאי לא תגורו מפני איש לישנא דכינוסי הוא אמר רב נחמן בר יצחק דאמר קרא (דברים כח) ויין לא תשתה ולא תאגור:
אמר ר' יהושע בן לוי מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר מנין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש:
ויהיו העדים יודעין את מי הן מעידין ((נ"א מ"ז) ועל מה הן מעידין) ולפני מי הן מעידין שנאמר (שם יט) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה':
ויהיו הדיינין יודעין
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)