קטגוריה:רות ב כ
נוסח המקרא
ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא
וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא.
וַתֹּ֨אמֶר נׇעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהֹוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא־עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת־הַחַיִּ֖ים וְאֶת־הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נׇעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא׃
וַ/תֹּ֨אמֶר נָעֳמִ֜י לְ/כַלָּתָ֗/הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַ/יהוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא־עָזַ֣ב חַסְדּ֔/וֹ אֶת־הַ/חַיִּ֖ים וְ/אֶת־הַ/מֵּתִ֑ים וַ/תֹּ֧אמֶר לָ֣/הּ נָעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙/נוּ֙ הָ/אִ֔ישׁ מִֽ/גֹּאֲלֵ֖/נוּ הֽוּא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ב כ.
בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים
וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ
במשפט הקודם, העורך פעמים מגדיר את היחסים בין רות לנעמי "חֲמוֹתָהּ" (ביאור:רות ב יט). במשפט הזה הוא מגדיר את היחסים "כַלָּתָהּ" כאשר נעמי עצמה מגדירה את רות כ"בִתִּי" (ביאור:רות ב ב), ובשיחה הזאת "בִּתִּי" (ביאור:רות ב כב).
כמובן דעתו של העורך אינה מחייבת ואינה מעידה על היחסים ביניהן, אבל ניתן להבין שהעורך רוצה להזכיר לנו שמדובר על כלה אלמנה וחמותה, ושהיחסים ביניהן הם טובים מאוד.
בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה
נעמי כבר ברכה את האיש שהעניק לרות שק מלא של שעורים, כדבריה: "יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ" (ביאור:רות ב יט), אבל זה היה לפני שנעמי ידעה את זהות האיש, וכל שהיא רצתה זה להרגיע את רות שאפילו אם רות עשתה דבר מגונה כדי לקבל את השק, בכל זאת האיש ההוא הוא ברוך, ונעמי לא תכעס עליה.
עכשו שנעמי שמעה שהאיש הוא בועז שהוא "קָרוֹב לָנוּ", ושרות ליקטה בשדה שלו, ולא עשתה דבר מגונה, היא מברכת את בועז בשם אלוהים - "בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה".
אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים
נעמי מודה לאלוהים, אשר היא כעסה עליו מספר פעמים ואמרה: "כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה" (ביאור:רות א יג), וגם "וַיהוָה עָנָה בִי, וְשַׁדַּי הֵרַע לִי" (ביאור:רות א כא). עכשו נעמי רואה קרן אור, שמחה גדולה, אלוהים מביא להן חסד ומזל טוב.
בועז בדבריו מודע לסיפור החסד הזה בדבריו לרות: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ, אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ ... יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ" (ביאור:רות ב יא-יב). נראה שנעמי דיברה עם בועז, וסיפרה לו על החיים ועל המתים.
אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים
"אֶת הַחַיִּים" - אלה הם נעמי ורות שיזכו ביבום ובבן, וגם בועז שיזכה לאישה וגאולת נחלת אלימלך לזרעו.
"וְאֶת הַמֵּתִים" - אלה אלימלך ומחלון בנו שמת ללא יורש, שיזכו לגאולה, ויבמתם תשא את שמם לבנה, ונחלתם תהיה ליורשיהם.
וכיוון שבנה של רות יקבל נחלה גם מאלימלך וגם מבועז, נחלתו של הבן תהיה כפולה (בממוצא) משאר בני דורו, וכל זה ישאר למשפחתו לדורי דורות. זאת הסיבה שישי היה עשיר, והרשה לעצמו שמונה בנים ולפחות שתי בנות.
קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ, מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא
נעמי צוהלת משמחה והיא משתפת את רות:
- "קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ" - זה דבר טוב, הוא מהמשפחה שלנו. אולם ייתכן שהוא ממשפחת נעמי ולא אלימלך. בכל זאת זה טוב, כי ברור שרות מצאה חן בעייניו, ולפחות אם הוא ישא אותה לאישה, הן לא תהינה עניות ובודדות.
- "מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא" - זה דבר עוד יותר טוב. לא רק שהוא משפחה, הוא ממשפחת אלימלך ולכן הוא יכול להיות גואל. לא רק שיש לו סיבה לשאת את רות שמצאה חן בעייניו, יש לו גם סיבה כספית לקבל את הזכות לגאול את נחלת אלימלך לזרעו לדורי דורות.
נעמי מדגישה "מִגֹּאֲלֵנוּ" - ברבים, כפי שהיא כבר אמרה "קָרוֹב לָנוּ", יש יותר מגואל אחד, ואנחנו ביחד, שנינו שווים בזכות להגאל (אמנם רק רות יכולה ללדת). אנחנו נמצא לפחות גואל אחד, וניצור תחרות ומתח כדי למצוא את הגואל המועדף.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "רות ב כ"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.