ביאור:רות ב יב

רות ב יב: "יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ב יב.


יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְעריכה

וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָהעריכה

אחרי שרות שאלה: "מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי" (ביאור:רות ב י), ובועז ענה: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ" (ביאור:רות ב יא), בועז עובר על פרטי החוזה שיהיה בינו לבינה.

בועז מבטיח לה משכורת מלאה, אם היא תקיים את ההסכם, ותוכיח לו מספר דברים:

  • חריצות וחוכמה במעשיה,
  • נאמנות ומסירות לנעמי,
  • אהבה מסירות והוקרה לו,
  • הוקרה לאלוהי ישראל ולחוקיו.

יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְעריכה

משפט של תנאי: אם פעלך טוב - התשלום יהיה טוב, אם פעלך רע - התשלום יהיה רע. לאחר שנראה את פעלך תקבלי את התשלום, ממני.
בזכות מסירותה של רות לנעמי בעבר, היא עכשו מקבלת הזדמנות שבועז יכיר בה, ויתן לה בחינה נוספת, לוודא שנעמי לא שיקרה לו אודות מסירותה של רות.

התשלום יהיה מבועז, לאחר שהוא יבחן אותה:

  • בעבודה קשה של איסוף הגרעינים, ככתוב: "גַּם כִּי אָמַר אֵלַי: עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין, עַד אִם כִּלּוּ אֵת כָּל הַקָּצִיר אֲשֶׁר לִי" (ביאור:רות ב כא). בועז ריחם על רות ולא כפה עליה רק ללקט גרעינים מהאדמה באצבעות. הוא אמר לה "אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר" (ביאור:רות ב ח), אבל נתן לה יד חופשית לאסוף שיבולים או עומרים של הנערות, בשדה שלו. אולם עדין זאת עבודה קשה ומפרכת מהבוקר עד הערב.
  • במשך תקופה ארוכה עם הפסקה באמצע בין קציר השעורה לקציר החיטה, ככתוב: "עַד כְּלוֹת קְצִיר הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים" (ביאור:רות ב כג). אחרי עבודה קשה של ליקוט גרעיני השעורה, יש הפסקה עד שהחיטה בשלה לקציר. קשה מאוד לשוב לעבודה לאחר הפסקה כזאת. הפועלים לבטח המשיכו לשדות של אנשים אחרים, אבל היא לא היתה רשאית ללכת לשדה של אדם אחר, והיתה חייבת לשבות.
  • "פָּעֳלֵךְ" - בועז רוצה שרות תראה כבת ישראל ענייה. שהיא תעבוד בחריצות. כל אנשיו יראו שהיא טובה ויקבלו אותה כאחת מהן. אנשי העיר יראו שהיא חרוצה מאוד ומטפלת נפלא בנעמי. וכך במשך הזמן ישכחו שהיא מואביה ויקבלו אותה.

אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיועריכה

בועז מדבר ומברך את רות בעזרה מאלוהים , אולם ברור שהוא מתכוון לעצמו:

  • הוא ישלם לה כגמולה אם היא תעבור את הבחינה, תעבוד קשה ותראה שהיא ראויה להיות אשתו.
  • הוא ישלם לה תשלום מלא ויביא לה גאולה, נחלה ושם לדורות.
  • כי היא באה לחסות תחת כנפיו, בשדה שלו.

בועז מכריז את התשלום ואת תנאי הבחינה, ועכשו הכל תלוי ברות.

כאשר רות עברה את הבחינה, עבדה קשה בכל ספירת העומר של קציר השעורה והחיטה, לא התעסקה עם אחרים, בועז מודיע לה שהיא עברה בהצלחה את בחינת העבודה, כדבריו: "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן: לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים, אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר" (ביאור:רות ג י).

לתקופה קצרה יותר, ולא עבודה כל כך קשה, בועז דרש שרות תעבור את גורל ישראל במצרים, ככתוב: "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (שמות א יד), ולכן בכורה של רות נקרא "עוֹבֵד" (ביאור:רות ד יז), לזכר העבודה הקשה שרות נבחנה בה.