ביאור:רות ב יח

רות ב יח: "וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִיר, וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה, וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אֲשֶׁר הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ב יח.


וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָהעריכה

וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִירעריכה

"וַתִּשָּׂא וַתָּבוֹא הָעִיר" הפועל מופיע ביחיד נקבה. כלומר רות עצמה סחבה את השק, שנשא כ 39.3 ליטר של שעורה ומוץ לפני הדייש. ייתכן שהשק שקל כעשרים קילוגרם. בועז בדבריו הורה לא לעזור לה לאסוף, לחבוט, לשאת לביתה. הוא היה יכול לתת לה חמור, או לשלוח נער שישא את השק, אבל הוא רצה להשאיר את מעמדה כמלקטת עניה או גרה, ושאין קשר בינו לבינה.
"וַתָּבוֹא הָעִיר" - אנו לומדים שרות ונעמי גרו בתוך העיר, בתוך החומות, ולא גרו באוהל או במערה או בסוכה מחוץ לעיר. לא ברור אם הן גרות בבית של נעמי או שאחד מאנשי העיר, קרוב משפחה של אלימלך או נעמי, נתן להן פינה קטנה או חדר בתוך העיר.

וַתֵּרֶא חֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָהעריכה

רות יצאה מהבית בבוקר, ללקט בשיבולים. רות עבדה עד הערב, ושבה כאשר כבר החשיך, כדי שלא יראו ויזהו אותה. נעמי לא ידעה מה קרה לה. לבטח נעמי דאגה מאוד וספרה את הדקות עד שרות שבה. היא נזהרה לא ללכת לראות מה קרה לרות או לשאול לאיפה היא הלכה כדי לא לפרסם את מצבן ותוכניתן. סביר שנעמי סיפרה לבועז את כל הסיפור, ויחד הם תיכננו איך לבחון את רות לפני שתגאל. ייתכן שבועז שב מהשדה לאחר הפגישה עם רות וסיפר לנעמי מה קרה, אבל יותר סביר שהם נמנעו מלהפגש יותר מדי, כדי שהשכנים לא יתחילו לרכל.

נעמי ראתה את השק הענקי והכבד והיא לבטח נדהמה, שהיתה לרות כזאת הצלחה שלא תאומן. רות הביאה מספיק שעורה (לאכילה כמו אורז) לחודש או יותר.

"וַתֵּרֶא" - מהשורש 'ראה' - נעמי ראתה. אבל העורך עושה משחק מילים כאילו שנאמר "וַתֵּרֶא" מהשורש 'ירא' - כלומר נעמי נבהלה, ושאלה את עצמה מה עשתה רות שקיבלה כמות אדירה של שעורה. האם היא עבדה בזנות?

וַתּוֹצֵא וַתִּתֶּן לָהּ אֵת אֲשֶׁר הוֹתִרָה מִשָּׂבְעָהּעריכה

רות הורידה את השק, והוציאה את שארית הקלי שנתן לה בועז בארוחת הצוהרים, ושהיא שמרה לנעמי אחרי שהיא שבעה (ביאור:רות ב יד). סביר שהקלי היה חתיכת בשר, ולא חתיכת פיתה יבשה.

המתנה הזאת הראתה לנעמי שרות חשבה עליה ודאגה לה. שרות שמחה לשמור בשבילה ולהתחלק איתה במאכל טעים ומיוחד.
רות שבה הביתה כמו היונה של נח, ככתוב: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ח יא). המסר לנעמי היה מסר של הצלחה! - 'הצרות נגמרו, מצאתי חן בעייני האדון, לא נרעב, הגאולה קרובה, לא תיעבו אותי כמואביה.'

אולם נעמי עדין לא ידעה איך רות זכתה בשק ובאוכל. האם היא עבדה בזנות?