רש"י על רות ב
<< · רש"י על רות · ב · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"אלכה נא השדה" - לאחד משדות אנשי העיר אחרי אחד מהם אשר אמצא חן בעיניו שלא יגער בי
"ואלקטה שבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו" - אחר מי אשר אמצא חן בעיניופסוק ג (כל הפסוק)
"ותבא ותלקט בשדה" - מצינו במדרש רות עד לא אזלת אתת שהוא אומר ותבא ואחר ותלקט אלא שהיתה מסמנת הדרכים קודם שנכנסה לשדה והלכה ובאה וחזרה לעיר כדי לעשות סימנים וציונים שלא תטעה בשבילין ותדע לשוב
"ויקר מקרה" - לבא בחלקת השדה אשר לבועזפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
ותאמר – בליבה.
אלקטה נא – לקט השבלים.
ואספתי בעמרים – שכחה של עומרים.פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"וטבלת פתך בחומץ" - מכאן שהחומץ יפה לשרב
"ויצבט לה קלי" - ויושט לה ואין לו דמיון במקרא אלא בלשון משנה אחוריים ותוך ובית הצביטהפסוק טז (כל הפסוק)
וגם של תשלו – שכח תשכחו. עשו עצמכם כאילו אתם שוכחים. תרגום – כל שגגה שלותא, וכן על השל. דבר אחר: לשון – כי ישל זיתך.
צבתים – עמרים קטנים. יש דוגמתו בלשון המשנה: מצאן צבתים או כריכות.