ביאור:רות ב כ
רות ב כ: "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ: בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים; וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי: קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ, מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ב כ.
בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים עריכה
וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ עריכה
במשפט הקודם, העורך פעמים מגדיר את היחסים בין רות לנעמי "חֲמוֹתָהּ" (ביאור:רות ב יט). במשפט הזה הוא מגדיר את היחסים "כַלָּתָהּ" כאשר נעמי עצמה מגדירה את רות כ"בִתִּי" (ביאור:רות ב ב), ובשיחה הזאת "בִּתִּי" (ביאור:רות ב כב).
כמובן דעתו של העורך אינה מחייבת ואינה מעידה על היחסים ביניהן, אבל ניתן להבין שהעורך רוצה להזכיר לנו שמדובר על כלה אלמנה וחמותה, ושהיחסים ביניהן הם טובים מאוד.
בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה עריכה
נעמי כבר ברכה את האיש שהעניק לרות שק מלא של שעורים, כדבריה: "יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ" (ביאור:רות ב יט), אבל זה היה לפני שנעמי ידעה את זהות האיש, וכל שהיא רצתה זה להרגיע את רות שאפילו אם רות עשתה דבר מגונה כדי לקבל את השק, בכל זאת האיש ההוא הוא ברוך, ונעמי לא תכעס עליה.
עכשו שנעמי שמעה שהאיש הוא בועז שהוא "קָרוֹב לָנוּ", ושרות ליקטה בשדה שלו, ולא עשתה דבר מגונה, היא מברכת את בועז בשם אלוהים - "בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה".
אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים עריכה
נעמי מודה לאלוהים, אשר היא כעסה עליו מספר פעמים ואמרה: "כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה" (ביאור:רות א יג), וגם "וַיהוָה עָנָה בִי, וְשַׁדַּי הֵרַע לִי" (ביאור:רות א כא). עכשו נעמי רואה קרן אור, שמחה גדולה, אלוהים מביא להן חסד ומזל טוב.
בועז בדבריו מודע לסיפור החסד הזה בדבריו לרות: "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ, אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ ... יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ" (ביאור:רות ב יא-יב). נראה שנעמי דיברה עם בועז, וסיפרה לו על החיים ועל המתים.
אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים עריכה
"אֶת הַחַיִּים" - אלה הם נעמי ורות שיזכו ביבום ובבן, וגם בועז שיזכה לאישה וגאולת נחלת אלימלך לזרעו.
"וְאֶת הַמֵּתִים" - אלה אלימלך ומחלון בנו שמת ללא יורש, שיזכו לגאולה, ויבמתם תשא את שמם לבנה, ונחלתם תהיה ליורשיהם.
וכיוון שבנה של רות יקבל נחלה גם מאלימלך וגם מבועז, נחלתו של הבן תהיה כפולה (בממוצא) משאר בני דורו, וכל זה ישאר למשפחתו לדורי דורות. זאת הסיבה שישי היה עשיר, והרשה לעצמו שמונה בנים ולפחות שתי בנות.
קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ, מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא עריכה
נעמי צוהלת משמחה והיא משתפת את רות:
- "קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ" - זה דבר טוב, הוא מהמשפחה שלנו. אולם ייתכן שהוא ממשפחת נעמי ולא אלימלך. בכל זאת זה טוב, כי ברור שרות מצאה חן בעייניו, ולפחות אם הוא ישא אותה לאישה, הן לא תהינה עניות ובודדות.
- "מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא" - זה דבר עוד יותר טוב. לא רק שהוא משפחה, הוא ממשפחת אלימלך ולכן הוא יכול להיות גואל. לא רק שיש לו סיבה לשאת את רות שמצאה חן בעייניו, יש לו גם סיבה כספית לקבל את הזכות לגאול את נחלת אלימלך לזרעו לדורי דורות.
נעמי מדגישה "מִגֹּאֲלֵנוּ" - ברבים, כפי שהיא כבר אמרה "קָרוֹב לָנוּ", יש יותר מגואל אחד, ואנחנו ביחד, שנינו שווים בזכות להגאל (אמנם רק רות יכולה ללדת). אנחנו נמצא לפחות גואל אחד, וניצור תחרות ומתח כדי למצוא את הגואל המועדף.