קטגוריה:שמות יב כז
נוסח המקרא
ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ.
וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַ֠ח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנׇגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
וַ/אֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽ/יהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּ/מִצְרַ֔יִם בְּ/נָגְפּ֥/וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְ/אֶת־בָּתֵּ֣י/נוּ הִצִּ֑יל וַ/יִּקֹּ֥ד הָ/עָ֖ם וַ/יִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתֵימְרוּן דֵּיבַח חֲיָס הוּא קֳדָם יְיָ דְּחָס עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כַּד מְחָא יָת מִצְרָאֵי וְיָת בָּתַּנָא שֵׁיזֵיב וּכְרַע עַמָּא וּסְגִידוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֵימְרוּן נִכְסַת חַיְיסָא הוּא קֳדָם יְיָ דְחַס בְּמֵימְרֵיהּ עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּחַבְּלוּתֵיהּ יַת מִצְרָאֵי וְיַת בָּתָּנָא שֵׁיזִיב וְכַד שָׁמְעוּ בֵּית יִשְרָאֵל יַת פִּתְגָמָא הָדֵין מִפּוּם משֶׁה גָּחְנוּ וּסְגִידוּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב כז.
זבח פסח הוא לה'
(שמות יב כז): "- וַאֲמַרְתֶּם 'זֶבַח פֶּסַח הוּא לה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל'; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ."
'- אמרו לבניכם שהזבח שאתם מקריבים בחג הוא זבח פסח (הצלה פלאית) לה' ; הוא מזכיר לנו אשר ה' פסח (דילג) על בתי בני ישראל במצרים והגן עליהם מהמגפה שבה הוא נגף (היכה) את מצרים , ואת בתינו הציל מנקמת המצרים'; כך אמר משה. והעם קיבלו את דברי משה וקדו והשתחוו לה' כדי להודות לו על בשורת ההצלה.
זבח פסח הוא לה'
זו התשובה שיש לענות לילדים, השואלים אותנו מדי שנה (שמות יב כו): "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?"- מדוע אתם זובחים שה בחג האביב? התשובה היא, שזהו זבח פסח - זבח המזכיר את הפסיחה, שה' פסח על בתינו במצרים כשהיכה את מצרים במכת בכורות. אבל מה הקשר בין הזבח לבין הפסיחה - מדוע חוגגים את אותה פסיחה דווקא בזבח?
- המילים אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים אין כוונתן שה' דילג על בתי בני ישראל ולא עבר בהם, אלא להיפך - ה' דילג ועבר דווקא בבתי בני ישראל (ע"פ הרב קוק, מדבר שור טז ; שמעתי מד"ר אביאל מעודד) . זו משמעות הפועל "פסח על-" גם בפסוקים אחרים, כגון ב (מלכים א יח כא): "פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים"- קופצים ודורכים על שני ענפים, (מלכים א יח כו): "וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה"- קפצו ודרכו על המזבח (ראו משמעות השורש פסח ). כשה' עבר לנגוף את מצרים, הוא באותו זמן פסח - פסע וצעד בכל בתי בני ישראל, כדי להגן עליהם מנקמת המצרים. וכשאורח כה חשוב בא לבקר, עושים לכבודו סעודה - ולכן זובחים שה. מעבר לזה: "כאשר בא משה ומצווה על קורבן פסח, למעשה הוא אומר לעם ישראל – תכינו את הבתים בתור מקדשים, כיוון שכל בית שתהפכו אותו למזבח על ידי שתשחטו את קורבן פסח ותמרחו את הדם על המזוזות, הבית הופך להיות מזבח ומקדש קטן, מקום שבו אפשר להשרות שכינה" ( על פסיחה והחמצה / הרב ארי לנדא , אתר מקוה.נט) .
התשובה לבן הרשע בהגדה של פסח
בהגדה של פסח, התשובה לבן הרשע השואל "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" היא " "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" ." - "לי ולא לו, אילו היה שם לא היה נגאל". אולם לפי הפסוק שלנו התשובה שונה. מדוע ההגדה שינתה ממה שכתוב בתורה?
- יש מפרשים, שהתשובה הכתובה בפסוקנו היא בכלל לא תשובה לבן הרשע: לא כתוב "ועניתם", וגם לא כתוב "ואמרתם אליו זבח פסח הוא לה'", אלא רק "ואמרתם". כאשר הבן הרשע שואל "מה העבודה הזאת לכם?" הוא מביע זלזול בעבודת ה', וזה עלול להשפיע לרעה עלינו ועל כל הבנים האחרים השומעים אותו. לכן, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להסביר לעצמנו למה אנחנו מקריבים את קורבן הפסח, בלי להכנס לויכוחים עם הרשע. רק מאוחר יותר – כאשר הרשע כבר מפסיק לשאול ולקנטר – צריך לבוא אליו ולתת לו את התשובה המתאימה לו, הנזכרת בשמות יג ח: "בעבור זה עשה ה' לי" ( פירוט ) (כך הסביר לי אלמוני בתור בתור למנהרת הכותל, בשנת ה'תשס"א או קודם. שלוש תשובות נוספות לשאלה זו מובאות בפירוש "כלי יקר") .
ויקוד העם וישתחוו
בני ישראל שמחו מאד על דברי משה, קדו והשתחוו לה' על הבשורות הטובות שבדבריו ( רש"י ) :
- בשורת הגאולה ממצרים (פסוק כג);
- הבשורה שהם ייכנסו לארץ ישראל (פסוק כה);
- וגם הבשורה שיהיו להם בנים (פסוק כו).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-04-26.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות יב כז"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.