הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פסח = דילג וקפץ או הגן ונתן חסותעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: פסח

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: פסח

שמו של חג הפסח נגזר מהשורש "פסח" - מה משמעותו של שורש זה?

1. פסח = קפץ ודילגעריכה

ע"פ אבן שושן בקונקורדנציה שלו, וגם ע"פ שבי"ל בקונקורדנציה שלו, המשמעות היא "קפץ ודילג". ניתן להביא ראיה לפירוש זה מכמה פסוקים:

(מלכים א יח כא): "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר 'עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים?..."כלומר, עד מתי אתם קופצים מדעה לדעה, כמו ציפור שמדלגת מענף לענף?!
(שמואל ב ט יג): "ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל, והוא פסח שתי רגליו"; (ישעיהו לה ו): "אז ידלג כאיל פסח, ותרן לשון אלם..."וכן פסוקים נוספים שבהם נזכר "פִּסֵּחַ" ( ישעיהו לג כג ירמיהו לא ז מלאכי א ח מלאכי א יג שמואל ב ה ו שמואל ב ה ח ) - אדם שרגלו קטועה או כואבת, והוא קופץ ומדלג על רגלו השניה או על קביים (ראו הפסחים והעורים, חושים ומומים בספר ישעיהו).

לפי זה, חג הפסח הוא חג הדילוג - החג שבו ה' דילג על בתי בני ישראל כאשר היכה את בכורות המצרים:

(שמות יב כז): "ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל; ויקד העם וישתחוו"

ולהבדיל, כך עשו כהני הבעל במעמד הר הכרמל:

(מלכים א יח כו): "ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה, ויפסחו על המזבח אשר עשה"- קיפצו ודילגו על המזבח שבנה אליהו, כדי להרוס אותו.

אולם, לפי פירוש זה קצת קשה להבין את הפסוק:

(שמות יב כג): "ועבר ה' לנגף את מצרים, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת, ופסח ה' על הפתח, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף": מצד אחד נאמר שה' ידלג על הפתחים שיהיה עליהם דם, כלומר יתעלם מהם; ומצד שני נאמר שה' יגן על הפתחים הללו וימנע מהמשחית להיכנס עליהם, כלומר יגן עליהם באופן פעיל.

ע"פ אונקלוס, המשמעות היא "נתן חסות, הגן והציל", כפי שהסביר ד"ר אליהו נתנאל בעלון שבת בשבתו , ה'תשס"ז:

(שמות יב כז): "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל..."- תרגם "די חס".

כל אלו לשון חסות, הגנה והצלה. תרגום השבעים: "אכסה ואסתיר"; ובמכילתא: " ופסחתי עליכם - עליכם אני חס, ואיני חס על המצרים".

כך פירש המדקדק ר' יונה אבן ג'נאח (ספר השורשים): "פסח - מעניין הרחמים והחנינה".

לפי זה, חג הפסח הוא חג ההגנה - החג שבו ה' הגן על בתי בני ישראל מפני המצרים הזועמים שחשבו להשחית אותם; ראו גם האם ה' צריך לראות דם כדי להציל את בני ישראל מהמשחית?

לפי זה, יש לפרש אחרת את משמעות מעשיהם של כהני הבעל:

(מלכים א יח כו): "ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה, ויפסחו על המזבח אשר עשה"- לאחר תחנונים רבים לא נותר להם אלא להישען על המזבח אשר בנה אליהו, ולבקש את הגנתו.

ראיה נוספת לפירוש זה:

כך גם מובן מה שכתוב ב"הָא לחמא עניא":

"כל דצריך ייתי ויפסח" - אם הכוונה להשתתפות בקרבן הפסח, תמוהים הדברים שכן לא רק גויים (וכל מי שלא נימול) מנועים מלהשתתף עימנו בקרבן, אלא אף יהודי שלא נמנה עליו מראש!

נֵאָלֵץ לפרש: יבא ויחוס, וימצא הגנה ומסתור (ואולי כמשמעותו השורש פסח בערבית: לאכול בחבורה)

אולם, לפי פירוש זה קשה להבין את הפסוק:

(מלכים א יח כא): "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר 'עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים?...". אולי אפשר לפרש שההגנה כאן היא במשמעות מושאלת - "עד מתי אתם מגנים על שתי דעות מנוגדות?" (גם בלשון ימינו אומרים לפעמים שאדם מגן על דעה מסויימת שהוא תומך בה).

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-25.

בדרך רמז: יש שדרשו את המילה "פסח" כשתי מילים: פה-סח. שהרי עיקר המצווה בחג הפסח היא "והגדת לבנך".

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/psx