פתיחת התפריט הראשי

ביאור:משלי ה כא

משלי ה כא: "כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ, וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס;"

תרגום מצודות: - ופן תאמר 'מי רואני', לזה אמר: דע כי מול עיני ה' דרכי איש, ומיישר מעגלותיו אל הגמול, כלומר: משלם מדה במדה, לדעת שבגמול באה ולא במקרה.

תרגום ויקיטקסט: אתה חושב שתצליח לחבק לאשה זרה בלי שאף אחד ישים לב? זו טעות, כי הדרכים שכל איש הולך בהם נמצאות נוכח (מול) עיני ה', ה' רואה הכל;

ואת כל המסלולים המעגליים, שהאדם מסתובב בהם כדי שלא יוכלו לעקוב אחריו, ה' מפלס (שוקל במדוייק), ונותן לו שכר או עונש על כל מעשה. לכל פעולה שאתה עושה יש תוצאה, גם אם אף אדם לא רואה!


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ה כא.


דקויותעריכה

אדם מתפתה לעשות שטויות כי הוא חושב שלא יהיו לזה תוצאות; אולם לכל פעולה יש תוצאה, גם אם אף אחד אחר לא רואה.

מטרת הפסוק היא לעורר מוּדעוּת להשפעות הנסתרות שיש לפעולות שאנחנו עושים:

1. מודעות להשגחת ה': "ואל תאמר אין הקב"ה רואה מה אני עושה, תלמוד לומר כי נכח עיני ה' דרכי איש, מכאן אמרו חכמים דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת" (ילקוט שמעוני, וכן מדרש משלי).

2. מודעות ל"ניהול החשבונות" של ה': "ה'... שוקל דרכיו, ויודע כמה עונות וכמה זכיות בידו" ( רש"י).

3. מודעות לשכר ועונש, "דרכי איש הם נגד עיני ה', והוא שוקל כל דרכיו לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו" (רלב"ג, וכן מצודות).

חכמי התלמוד הוסיפו להסביר, איך בדיוק מתבטאת ההשפעה הזאת:

"שמא תאמר: מי מעיד בי? - אבני ביתו וקורות ביתו של אדם הם מעידין בו... - נשמתו של אדם מעידה בו... - שני מלאכי השרת המלוין אותו הן מעידין בו... - אבריו של אדם מעידין בו..." (בבלי חגיגה טז.)

אתה חושב שאף אחד לא רואה? זו טעות! הנשמה שלך רואה, הגוף שלך רואה, הבית שלך רואה, כל סביבותיך רואים. כל פעולה שהאדם עושה מטביעה חוֹתָם בנשמתו, בגופו, בביתו ובמלוויו - והחותם הזה בסופו של דבר ישפיע על כל חייך.

הקבלותעריכה

המושגים פלס, מעגלים ודרך/אורח נזכרו בשלושה פסוקים בספר משלי:

  • (משלי ד כו): "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ"*
  • (משלי ה ו): "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע"*
  • (משלי ה כא): "כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ, וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס"

ניתן להסביר את הקשר בין הפסוקים בכמה דרכים:

1.פֶּלֶס = מאזניים; מפלס = שוקל כמו במאזניים, שוקל במדוייק. האדם צריך תמיד לשקול את מעשיו ומנהגיו, לבדוק ולבקר את עצמו בכל עת; לא לשמוע בקולה של האישה הזרה המפתה אותו לחגוג בלי לשקול את התוצאות; כי ה' בכל מקרה שוקל את כל מנהגיו של האדם. עדיף שהאדם יבחן את עצמו ויתקן את מעשיו בזמן, מאשר שיחכה עד שה' יבחן אותו ויגלה שהוא נכשל: " "אם נעשה הדין למטה אין הדין נעשה למעלה. ואם לא נעשה הדין למטה הדין נעשה למעלה" " ( רבי אליעזר, דברים רבה ה) , וכך פירש רבי נחמן מברסלב: " "אדם שינהג במידותיו של הקב"ה וינהג במשפט עם עצמו... בודאי יחיה חיים טובים ולא ישלוט עליו שום דין, אלא הקב"ה ינהג איתו רק במידת הרחמים, כמו שנאמר: ' אִם אֵין דִּין לְמַטָּה יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה '... אם האדם דן את עצמו למטה, אזי אין דנים אותו מלמעלה." " .

2. פלס מלשון מִפְלָס = קו גובה: האדם צריך תמיד לשאוף לעלות לדרגה גבוהה יותר בעבודת ה', אבל לא לנסות לעלות בדרכה של האישה הזרה, שהיא משל לעבודה זרה - דרך שמנוגדת לתורה. ה' בוחן את התעלותו הרוחנית של האדם משתי הבחינות - גם מבחינת השאיפה והמטרה, וגם מבחינת הדרך והאמצעים שהוא משתמש בהם (ע"פ גליה) .

רעיון דומה נזכר בספר ישעיהו, (ישעיהו כו ז): "אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים, יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/05-21