קטגוריה:דברים ג כג
ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וָ/אֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהוָ֑ה בָּ/עֵ֥ת הַ/הִ֖וא לֵ/אמֹֽר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
אונקלוס: | וְצַלִּיתִי קֳדָם יְיָ בְּעִדָּנָא הַהוּא לְמֵימַר׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבָעִית רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ בְּעִידָנָא הַהוּא לְמֵימָר: |
רש"י (כל הפרק)
"ואתחנן" - אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם אף ע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם לפי שאמר לו (שמות לג) וחנותי את אשר אחון אמר לו בלשון ואתחנן ד"א זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה כדאיתא בספרי
"בעת ההיא" - לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר (ספרי)
"לאמר" - זה אחד מג' מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאומפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
לאמר. זה אחד משלשה מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי – אבל בספרי, לא שנו אלא: 'זה אחד מן הדברים שאמר משה לפני המקום, הודיעני אם אתה עושה לי אם אי אתה עושה לי. (וידבר) "[ויצעק] משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה" שאין תלמוד לומר לאמר, מה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני אם נופל אני בידם, אם לאו. כיוצא בו אתה אומר, "וידבר משה לפני ה' לאמר", שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני אם אתה גואלן, אם לאו. כיוצא בו אתה אומר, "ויצעק משה אל ה' לאמר", שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני אם אתה מרפא, אם לאו. כיוצא בו אתה אומר, "וידבר משה אל ה' לאמר", שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים, אם לאו. אף כאן אתה אומר "בעת ההיא לאמר", שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, אמר לו, הודיעני אם אכנס לארץ, אם לאו'. ואם כן זה אחד מחמשה מקומות, שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי, מיבעי ליה. אבל בפסוק, "וידבר משה אל ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות" וגומר, שנו בספרי, "רבי אליעזר אומר, בארבעה מקומות בקש משה מלפני המקום והשיבו המקום על שאלותיו" והביאם כולם, והשמיט מהחמשה דלעיל המקום של "(וידבר) [ויצעק] משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה", ולא ידעתי למה. ולפי זה יהיה לאמר האמור כאן אחד מארבעה מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו, לא אחד משלשה מקומות, כמו שכתב רש"י ז"ל, וצריך עיון.
גור אריה (כל הפרק)
זה אחד משלשה מקומות וכו' - זהו האחד, והשני - "ויצעק משה אל ה' לאמר" אצל מרים (במדבר יב, יג), שאין תלמוד לומר "לאמר", אלא אמר הודיעני אם מרפאה אם לאו (רש"י שם). וכן "וידבר משה לפני ה' לאמר יפקוד ה' אלהי הרוחות" (שם כז, טו-טז), הודיעני נא אם תמנה עליהם פרנס (רש"י שם). ובספרי (כאן) שנו "וידבר משה לפני ה' לאמר" (שמות ו, יב), הודיעני אם אתה גואלן אם לאו וכו'. והקשה הרא"ם, דצריך עיון למה רש"י לא הביאו: ויראה דרש"י לא הביא רק אותם שהיה משה מתפלל עליהן, והם אלו שלשה, דכתיב "ואתחנן אל ה' בעת ההיא". וכן היה מתפלל על מרים. והיה מבקש מלפניו "יפקוד ה' אלהי הרוחות איש על העדה". ולא הביא עמהן "וידבר משה לפני ה'" דפרשת וארא כי אותה בקשה שיודיע לו אם גואל אותם אם לאו, לא היה בקשה גמורה, שלא היה מבקש עתה שיגאל ישראל, רק שרצה לדעת אם יגאל ישראל, ולכך לא חשיב אותו עמהם:
אבל בספרי בפרשת פנחס אצל "יפקוד ה' וגו'", מנה אלו שלשה, ומנה גם כן עמהם "וידבר משה לפני ה'" דבפרשת וארא, אף על גב שלא היה מבקש עתה על גאולתם, מכל מקום היה חפץ בגאולתם, ורצה לדעת אם יגאל אותם. ומכל מקום לא חשיב (ספרי שם) עמהן "ויצעק משה אל ה'" דבפרשת בשלח, משום דשם היה מבקש להודיע אותו אם יפול בידיהם אם לא, ולא היה זה שאלה ראויה, שהרי השיב לו הקב"ה, אתה אמרת "עוד מעט וסקלוני", ואמר לו "לך עבור לפני העם", 'וראה אם יסקלוך, [למה] הוצאת לעז על בני' (רש"י שם), ולכך לא חשיב זה. אבל בספרי בפרשת ואתחנן חשיב שם גם זה עמהם, ששם בא למנות כל המקומות שאמר משה להקדוש ברוך הוא שיודיעהו תשובה על דבריו. כך יראה נכון:רמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
זהו שאמר הכתוב משלי יח תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות.
שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל: משה ודוד מלך ישראל. משה אמר להקב"ה: רבש"ע, עבירה עברתי תכתב אחרי, שלא יהיו הבריות אומרות דומה שזייף משה בתורה או שאמר דבר שלא נצטווה. משל למלך שגזר ואמר על מי שיאכל פגי שביעית יהיו מחזירים אותו בעקיפים. אמרה לך בבקשה ממך, המלך, הודיע סורחני, שלא יהיו בני המלך אומרים דומה שנמצא בה דבר ניאוף או שנמצא בה דבר כישוף! כשהם רואים פגי שביעית תלוים בצואר - יודעים שבשביל כך אני מחזרת. כך אמר משה לפני הקב"ה עבירה שעברתי - תכתב אחרי! אמר לו הקב"ה: הריני כותבה, שלא היתה אלא על המים, שנאמר במדבר כז על אשר מריתם פי במי מריבה במדבר סין במריבת העדה.
ר' שמעון אומר: משל למלך שמהלך ובנו עמו בדרך, ומהלכים בקרונית עד שהגיע למקום צר, ונהפכה קרון שלו על בנו, נסמת עינו נקטעה רגלו נשברה ידו. כשהיה מגיע לאותו מקום - מזכיר ג' פעמים או ב' ואומר: כאן ניזוק בני, נסמת עינו נקטעה רגלו נשברה ידו. אף כך המקום מזכיר ג' פעמים: מי מריבה, מי מריבה, מי מריבה, לומר: כך הרגתי את אהרן, כך הרגתי את משה! וכן הוא אומר תהלים קמא נשמטו בידי סלע שופטיהם.
דוד המלך אמר לפני הקב"ה: עבירה שעברתי לפניך לא תכתב אחרי! אמר לו המקום לא שוה לך כלום, שיהו הבריות אומרות בשביל שאהבו מחל לו. משל לאחד שלוה מן המלך אלף כורים חטה בשנה. היו הכל אומרים: אפשר שזה יכול לעמוד באלף כורים אלו? אלא משכנו המלך וכתב לו אפרכי! פעם אחר שיגר ולא שייר לו כלום. נכנס המלך לביתו, ונטל בניו ובנותיו והעמידן על אבן המכר. באותה שעה ידעו שאין בידו כלום. אף כל פרועניות שהיו באות על דוד היו מוכפלות, שנאמר שמואל ב יב ואת הכבשה ישלם ארבעתים. ר' חנניא אומר: ארבעתים, י"ו.
אף נתן הנביא בא והוכיחו על אותו מעשה שעשה דוד. אמר חטאתי לה', ונתן אמר לו גם ה' העביר חטאתך לא תמות. ואמר תהלים נא לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי.
שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל: משה ודוד מלך ישראל, והיו יכולים לתלות את העבירות במעשיהם הטובים, ולא בקשו מן המקום שיתן להם אלא חנם. זה הדבר ק"ו: ומה אלו, שיכולים לתלות את העבירה במעשיהם הטובים ולא ביקשו מן המקום שיתן להם אלא חנם - מי שאינו אחד מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות מתלמידיהם, עאכ"ו שלא יבקש מלפני המקום שיתן לו אלא חנם!
ד"א ואתחנן אל ה'. י' לשונות נקראת תפלה: זעקה. שועה. נאקה. צרה. רנה. ופגיעה. נפול. ופלול. עתירה. עמידה. חילול. חנון. זעקה - במצרים שנא' שמות ב ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו. שועה מנין? שנאמר שמות ב ותעל שועתם. נאקה מנין? שמות ב וישמע אלהים את נאקתם. צרה מנין? בצר לי אקרא ה'. רנה מנין? שנ' ירמיה ז ואתה אל תשא בעדם רנה. פגיעה מנין? ירמיהו ז ואל תפגע בי. נפול מנין? שנ' דברים ט ואתנפל לפני ה' כראשונה. פלול מנין? דברים ט ואתפלל אל ה'. עתירה מנין? שנא' בראשית כה ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. עמידה מנין? ויעמד פנחס ויפלל. חילול מנין? שמות לב ויחל משה. חנון מנין? ואתחנן אל ה':
בעת ההיא לאמר - משל לבני מדינה שמבקשים מאת המלך שיעשה מדינה קלניא. פעם אחת היו לו ב' אויבים ונפלו לפניו, אמר הרי שעה שבקשנו מלפני המלך שיעשה מדינתינו קלניא. כך משה מבקש מלפני הקב"ה שיכנס לארץ, כיון שראה שנפלו סיחון ועוג לפניו, אמר: הרי שעה שאבקש שאכנס לארץ! לכך נאמר בעת ההיא:
זה אחד מן הדברים שאמר משה לפני המקום הודיעני אם אתה עושה לי או אין אתה עושה לי. אמר לו אני עושה. שמות יז וידבר ה' אל משה מה אעשה לעם הזה, שאין ת"ל לאמר, ומה ת"ל לאמר? אמר לו הודיעני אם אפול בידם ואם לאו. כיוצא בו אתה אומר שמות ו וידבר משה לפני ה', שאין ת"ל לאמר. ומה ת"ל לאמר? אמר לו הודיעני אם אתה גואלם אם לאו. כיוצא בו אתה אומר במדבר יב ויצעק משה אל ה' לאמר הודיעני אם אתה מרפא אותה אם לאו. כיוצא בו אתה אומר במדבר יב ויצעק משה אל ה' לאמר הודיעני אם אתה מרפא אותה אם לאו. כיוצא בו אתה אומר במדבר כז וידבר משה לפני ה' לאמר אמר לו הודיעני אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו. כך אתה אומר: בעת ההיא לאמר, שאין ת"ל לאמר, מה ת"ל לאמר? הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "דברים ג כג"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.