רש"י על דברים ג
<< · רש"י על דברים · ג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"צידנים יקראו לחרמון וגו'" - ובמקום אחר הוא אומר (דברים ד) ועד הר שיאון הוא חרמון הרי לו ד' שמות למה הוצרכו ליכתב להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבעה מלכיות מתפארות בכך זו אומרת על שמי יקרא וזו אומרת על שמי יקרא
"שניר" - הוא שלג בלשון אשכנז [שנעע] ובלשון כנעןפסוק יא (כל הפסוק)
"מיתר הרפאים" - שהרגו אמרפל וחביריו בעשתרות קרנים והוא פלט מן המלחמה כשנאמר (בראשית יד) ויבא הפליט זהו עוג
"באמת איש" - באמת עוגפסוק יב (כל הפסוק)
"ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא" - האמורה למעלה מנחל ארנון ועד הר חרמון
"מערער אשר על נחל ארנון" - אינו מחובר לראשו של מקרא אלא לסופו על נתתי לראובני ולגדי אבל לענין ירושה עד הר חרמון היהפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"ואצו אתכם" - לבני ראובן וגד היה מדבר
"לפני אחיכם" - הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה לפי שהיו גבורים ואויבים נופלים לפניהם שנאמר (דברים לג) וטרף זרוע אף קדקד חסלת פרשת אלה הדבריםפסוק כג (כל הפסוק)
"ואתחנן" - אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם אף ע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם לפי שאמר לו (שמות לג) וחנותי את אשר אחון אמר לו בלשון ואתחנן ד"א זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה כדאיתא בספרי
"בעת ההיא" - לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר (ספרי)
"לאמר" - זה אחד מג' מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאופסוק כד (כל הפסוק)
"ה' אלהים" - רחום בדין
"אתה החלות להראות את עבדך" - (שם) פתח להיות עומד ומתפלל אע"פ שנגזרה גזירה אמר לו ממך למדתי שאמרת לי (שמות לב) ועתה הניחה לי וכי תופס הייתי בך אלא לפתוח פתח שבי היה תלוי להתפלל עליהם כמו כן הייתי סבור לעשות עכשיו
"את גדלך" - זו מדת טובך וכן הוא או' (במדבר יד) ועתה יגדל נא כח ה'
"ואת ידך" - זו ימינך שהיא פשוטה לכל באי עולם
"החזקה" - שאתה כובש ברחמים את מדת הדין החזקה
"אשר מי אל וגו'" - אינך דומה למלך בשר ודם שיש לו יועצין וסנקתדרין הממחין בידו כשרוצה לעשות חסד ולעבור על מדותיו אתה אין מי ימחה בידך אם תמחול לי ותבטל גזירתך ולפי פשוטו אתה החלות להראות את עבדך מלחמת סיחון ועוג כדכתיב (דברים ב) ראה החלותי תת לפניך הראני מלחמת ל"א מלכיםפסוק כה (כל הפסוק)
"אעברה נא" - אין נא אלא ל' בקשה
"ההר הטוב הזה י" - זו ירושלים
"והלבנון" - (יומא לט) זה בית המקדשפסוק כו (כל הפסוק)
"ויתעבר ה'" - (ספרי) נתמלא חמה
"למענכם" - בשבילכם אתם גרמתם לי וכן הוא אומר (תהלים קו) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם
"רב לך" - (ספרי) שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ומפציר ד"א רב לך הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לךפסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
"וצו את יהושוע" - על הטרחות ועל המשאות ועל המריבות
"וחזקהו ואמצהו" - בדבריך שלא ירך לבו לומר כשם שנענש רבי עליהם כך סופי ליענש עליהם מבטיחו אני כי הוא יעבור והוא ינחיל
"כי הוא יעבור" - אם יעבור לפניהם ינחלו ואם לאו לא ינחלו וכן אתה מוצא כששלח מן העם אל העי והוא ישב (יהושע ז) ויכו מהם אנשי העי וגו' וכיון שנפל על פניו אמר לו קום לך קם לך כתיב אתה הוא העומד במקומך ומשלח את בני למלחמה למה זה אתה נופל על פניך לא כך אמרתי למשה רבך אם הוא עובר עוברין ואם לאו אין עוברין