קטגוריה:במדבר כ יב
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְ/אֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔/י לְ/הַ֨קְדִּישֵׁ֔/נִי לְ/עֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַ/קָּהָ֣ל הַ/זֶּ֔ה אֶל־הָ/אָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָ/הֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן חֲלָף דְּלָא הֵימַנְתּוּן בְּמֵימְרִי לְקַדָּשׁוּתִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֵין לָא תַעֲלוּן יְת קְהָלָא הָדֵין לְאַרְעָא דִּיהַבִית לְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן בִּשְׁבוּעֲתָא חוּלַף דְלָא הֵימַנְתּוּן בְּמֵימְרִי לְקַדָשׁוּתִי לְמֶחֱמֵיהוֹן בִּבְנֵי יִשְרָאֵל בְּגִין כֵּן לָא תְהַנְעֲלוּן יַת קְהָלָא הָדֵין לְאַרְעָא דִי אֶתֵּן לְהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" - גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ כך היה עון משה ואהרן והלא (במדבר יא) הצאן ובקר ישחט קשה מזו אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב וכאן שבמעמד כל ישראל לא חסך עליו הכתוב מפני קדוש השם
"לְהַקְדִּישֵׁנִי" - שאילו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום קל וחומר אנו
"לָכֵן לֹא תָבִיאוּ" - בשבועה כמו (שמואל א ג) לכן נשבעתי לבית עלי נשבע בקפיצה שלא ירבו בתפלה על כךרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
לְהַקְדִּישֵׁנִי – שֶׁאִלּוּ דִּבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְהוֹצִיא, הָיִיתִי מְקֻדָּשׁ לְעֵינֵי הָעֵדָה, וְאוֹמְרִים: מַה סֶּלַע זֶה, שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפַרְנָסָה, מְקַיֵּם דִּבּוּרוֹ שֶׁל מָקוֹם – קַל וָחֹמֶר אָנוּ.
לָכֵן לֹא תָבִיאוּ – בִּשְׁבוּעָה, כְּמוֹ: "לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי" (שמ"א ג,יד); נִשְׁבַּע בִּקְפִיצָה, שֶׁלֹּא יַרְבּוּ בִּתְפִלָּה עַל כָּךְ.
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי", הודיע למשה שחטא בזה ולא היה לו לשנות את דברי ה', אף שלא נקהלו העדה שהם הזקנים רק הקהל שהם ההמון ואין דרך שיעשה נס גדול כהפוך היסודות רק במעמד אנשים גדולים מוכנים בזכותם לנס גדול כזה, הנה יש הבדל בין אם יעשה ה' נס לכבוד ישראל ובזכותם אז צריך שיהיה במעמד זקנים ואנשי הרוח המוכנים בזכותם לזה, אולם לפעמים יעשה ה' נס גדול לא לכבוד ישראל ובזכותם, רק לכבוד שמו למען יאמינו בו ע"י האותות אשר הוא עושה לעיניהם, ובזה יהיה בהפך שלפי מה שיראה כי אבדה האמונה ונכרתה מלבות העם יוסיף להפליא את העם הפלא ופלא נסים גדולים מאד למען ישובו להאמין בו, וזה היה בעת ההיא שראה ה' כי רופפה האמונה ונחלשה בלבב הקהל, ע"כ צוה למשה שיוציא המים ע"י נס גדול שבו יקדש לעיניהם, והיה נס הזה נחוץ יותר לפני ההמון שהיו קטני אמנה מלפני הזקנים, וז"ש יען לא האמנתם בי הוא פעל יוצא, שלא עשיתם דבר שיגרום שיאמינו בי, כי תכלית הנס הזה לא היה לכבוד ישראל רק לכבודי להקדישני לעיני ב"י, ובזה אין לכם תירוץ שלא עשיתם נס גדול כי לא היו הזקנים במעמד שאדרבה נס כזה נחוץ יותר לפני ההמון מלפני הזקנים, אולם בכ"ז לא היה ראוי לגזור עי"כ עונש על משה ואהרן שהם שמרו
דברי ה' שצוה שיעשו נס זה לפני העדה דוקא שהם הסנהדרין לא לפני הקהל שהם ההמון, ולא היה ראוי שיעשו זה מדעתם עפ"י סברתם, על כן הוסיף עוד טעם אחר במ"ש:אור החיים (כל הפרק)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר לא גמור. קחו אותו כאתגר - להשלים אותו!
חטאם של משה ואהרן ב"מי מריבה" מוזכר רבות בתורה. פרושים רבים נכתבו ע"י רבותינו הראשונים ה"אור החיים" מביא בפירושו 11 פירושים, כאן נביא את תמציתם.
- בפסוק הקב"ה מאשים אותם: (במדבר כ יב): "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
רש"י
- הציווי היה: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע" (במדבר כ ח). - לדבר ולא להכות.
- מה עשה משה: "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם" (במדבר כ יא) - הכה במקום לדבר.
- החטא: "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ יב) - שאילו היו מדברים היה שם שמים מתקדש לעיני ישראל, ועכשיו נמנע דבר זה.
ראב"ע
שיטת רבנו חננאל המוזכרת ברמב"ן
משה אמר : "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים: הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?".(במדבר כ י) ולא הזכיר שה' הוא המוציא מים מהסלע.
ולכן גרם לישראל להאמין בשתי רשויות : הוא ו-ה'. אהרון חטא שלא תיקן את דברי אחיו.
כתובים בפרק עוד הרבה פרטים שקרו במאורע,
הם לא קשורים לחטא ומקשים על הבנת החטא כגון: הכאה במטה .
כי משה רוצה ללמד אותנו שאסור לדבר לשון הרע על עצמנו,
ולכן הוא יוצר מסך עשן עם כל הפרטים.
האור חיים מקשה על הפירוש : הרי ברור שאם משה
מקהיל כדי להראות נס , העם מכיר אותו ויודע שלו אין כוחות מבלעדי ה' ! זאת לא
קושיה, כי הדור החדש לא הכיר את משה כמחולל ניסים על פי ה'.
בקיצור:
- הציווי היה: להראות נס שהעם יאמין בה' המספק צורכיהם במדבר.
- מה עשה משה: דבר בצורה כזאת שהעם הבינו שמכוחו המגי של משה יש להם מים .
- החטא: "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"(במדבר כ יב) - אם היו מזכירים את ה' בדבריהם היה שם שמים מתקדש לעיני ישראל.
- תוצאה נוספת: בפניה הבאה אל משה (בנחשים שרפים במדבר כא ז) "חטאנו כי דברנו בה' ובך", הפנייה מרמזת על אמונה ב-2 רשויות.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "במדבר כ יב"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.