קטגוריה:בראשית כה יא
נוסח המקרא
ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי.
וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃
וַ/יְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַ/יְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑/וֹ וַ/יֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בָּתַר דְּמִית אַבְרָהָם וּבָרֵיךְ יְיָ יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ וִיתֵיב יִצְחָק עִם בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּמִן בִּגְלַל דְלָא הֲוָה אַבְרָהָם צָבֵי לִבְרָכָא יַת יִשְׁמָעֵאל בְּגִין כֵּן לָא בְּרִיךְ יַת יִצְחָק דְאִין הֲוָה מְבָרֵךְ לְיִצְחָק וְלָא מְבָרֵךְ לְיִשְׁמָעֵאל הֲוָה נְטִיר לֵיהּ בָּבוֹי וּבָתַר דְמִית אַבְרָהָם בְּרִיךְ יְיָ יַת יִצְחָק וְיָתֵב יִצְחָק סָמִיךְ לְבֵירָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹי יְקַר חַי וְקַיָים דְחָמֵי וְלָא אִתְחָמֵי: |
רש"י
[י] ד"א אע"ג שאמר לו הקב"ה הברכות כו'. והשתא לא נתברך יצחק כלל, ולא מסר לו אברהם ברכות דייתיקי (רש"י פסוק ה), ויהיה פירוש הא דכתיב לעיל (פסוק ה) "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" למידי אחרינא אתא, וכן מוכח בב"ר (סא, ו):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק. (כתוב ברמז י"ו ול"ג).
אמר רבי סימון: כל מקום שנאמר "ויהי אחרי", חזר העולם לאחור. ויהי אחרי מות אברהם, מיד "כל הבארות אשר" וגו'. "ויהי אחרי מות משה", מיד פסק הבאר והמן וענני כבוד. "ויהי אחר מות יהושע", מיד נתגרו בהן יתדות הארץ. "ויהי אחרי מות שאול", מיד "ופלשתים נלחמים בישראל". מתיבין חבריא לר' סימון: (ויהי) ["ו]אחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך"? אמר ר' תנחום: לא אתא ר' סימון למימר אלא "ויהי אחרי". אמר ר' יודן: אילולי שהעמיד הקב"ה אחרים תחתיהם, כבר חזר העולם לאחוריו, דכתיב: ויהי אחרי מות אברהם, "וישב יצחק ויחפור את בארות המים". כתיב "ויהי אחרי מות משה", [וכתיב] "ויאמר ה' אל יהושע". כתיב: "ויהי אחרי מות יהושע", וכתיב: "ויאמר ה' יהודה יעלה". כתיב: "אחרי מות שאול", וכתיב: "ודוד שב מהכות את עמלק":
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה יא.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק
וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי
משפט מאוד לא מאורגן:
- מה הפירוש של "ויֵַּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר" - אדם לא יושב 'עם באר', אלא 'ליד באר'. לבטח במקור נכתב "ויֵַּשֶׁב יִצְחָק עִם [משפחתו ליד] בְּאֵר לַחַי רֹאִי".
- המחבר רצה להדגיש שאלוהים בירך את יצחק, ואז התוספת 'עם משפחתו' בהמשך המשפט לא התקבלה יפה, משום שלדעת המחבר עשו, שנכלל במשפחת יצחק, לא קיבל ברכה מאלוהים.[1] זו הסיבה שהמילים הללו הושמטו מהמשפט הושמט.
יצחק העדיף לגור בנגב, ליד הבאר לחי ראי, על הדרך מהצפון למדבר שור שליד ים סוף שבמצרים. כנראה החיים שם היו יותר בטוחים עם פחות מלחמות, משום שאנשים העדיפו מקומות טובים יותר למחייה. אלוהים נתן ליצחק שנות ברכה וגשם, ורק לתקופה קצרה אחת היה שרר רעב באזור שבו התגורר יצחק.
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק
איזה ברכה אלוהים נתן ליצחק אחרי מותו של אברהם? אברהם במותו היה בן 175, יצחק היה בן 75, ועשו ויעקב היו בני 15.
- יצחק בורך עוד לפני ששרה נכנסה להיריון איתו, ככתוב: "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶהּ, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (ביאור:בראשית יז כא).
- לפני שאברהם שלח את הגר וישמעאל אלוהים הזכיר לו: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (ביאור:בראשית כא יב).
- אחרי עקדת יצחק אלוהים בירך את אברהם ויצחק בעקיפין: "וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" (ביאור:בראשית כב יז).
- לפני שרבקה נכנסה להיריון יצחק חשב לרדת למצרים בשל הרעב בארצו, אך אלוהים הבטיח לו הצלחה בכנען: "גּורּ בָּאָרֶץ הַזֹאּת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ ואֲַבָרְכֶךָּ: כִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, והֲַקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" (ביאור:בראשית כו ג).[2]
- אחרי שנת הרעב אלוהים בירך את יצחק: "ויִַּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, ויִַּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; ויְַבָרְכֵהו יְּהוָה. ויִַּגְדַּל, הָאִישׁ; ויֵַּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי גָדַל מְאֹד" (ביאור:בראשית כו יג).[3]
- אחרי שרבקה היתה עקרה במשך 20 שנים, נאמר: "ויֶַּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; ויֵַּעָתֶר לוֹ יְהוָה, ותַַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית כה כא).
- כשרבקה פחדה מהריונה אלוהים בירך אותה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ ושְּׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו;ּ ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג).
כלומר, יצחק בורך הרבה פעמים לפני שאברהם נפטר.
כלומר יצחק בורך הרבה פעמים לפני שאברהם נפטר.
לאחר מות אברהם
לאחר מות אברהם נאמר: "וְכָל הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרו עַּבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, סִתְּמוםּ פְּלִשְׁתִּים, ויְַמַלְאוםּ עָפָר" (ביאור:בראשית כו טו), ויצחק זכר את מיקומן של הבארות של אביו וחפר אותן מחדש. "בִּימֵי אַבְרָהָם" מרמז שמדובר בכל ימי חייו, עד מותו, ורק לאחר שאברהם נפטר הפלישתים העזו לסתום ליצחק את הבארות. לאחר מכן, כאשר יצחק חופר מחדש את הבארות של אביו, נאמר:
- שאלוהים נראה ליצחק בלילה ואמר: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי, ובֵּרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבורּ אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).
- שאלוהים בירך את יצחק שמצא באר מים חדשה משלו, ככתוב: "ויְַהִי בַּיּוֹם הַהואּ, ויַָּבֹאו עַּבְדֵי יִצְחָק, ויַַּגִּדו לּוֹ, עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרו;ּ ויַֹּאמְרו לּוֹ, מָצָאנו מָּיִם" (ביאור:בראשית כו לב).
לאחר מות אברהם הצרות ניחתו על ליצחק:
- עשו נשא נשים שלא מצאו חן בעיני יצחק.
- יצחק התעוור.
- יצחק רצה לתת ברכה לעשו והטעו אותו לתת את הברכה ליעקב.
- שני בניו התרחקו ממנו לשנים רבות.
הערות שוליים
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כה יא"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.