קטגוריה:בראשית יז ט
נוסח המקרא
ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם.
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃
וַ/יֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְ/אַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣/י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְ/זַרְעֲ/ךָ֥ אַֽחֲרֶ֖י/ךָ לְ/דֹרֹתָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם וְאַתְּ יָת קְיָמִי תִּטַּר אַתְּ וּבְנָךְ בָּתְרָךְ לְדָרֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם וְאַנְתְּ יַת קְיָימִי תִּיטוֹר אַנְתְּ וּבְנָךְ בַּתְרָךְ לְדָרֵיהוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך" ליחד שמי עליכם כמו שהוא מתיחד על כל הנצחיים כאמרו כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם כי אמנם הנפסדים באשר הם נפסדים אינם פעולתם בלתי אמצעי אמר א"כ שבהקמת הברית ושמירתו יהיו הוא וזרעו נצחיי' באיש לפניו:
" לאחוזת עולם" והייתי לכם לאלהים שתוכלו לעשות רצוני בה ובזה אהיה לכם לאלהים שתהיו נצחיים באיש:דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
אתה נמול עמו, כי גם כל זכותם תלוי בך:
או יאמר נמשך אל מה שאחר זה, בשום לב אל ייתורי לשון שבפסוקים. ואל אומרו לשון רבים, ואחר כך לשון יחיד זרעך אחריך. והוא במה שידענו מרבותינו ז"ל (פרקי דרבי אליעזר פרק כט) כי כל הנפש שגייר אברהם לא נמשך לזרעם. בזה יאמר הלא צויתי על המילה, דע כי לא תדמה אל שאר גרים, כי הנה "אתה את בריתי תשמור", וכמו שאתה תשמור כך "זרעך אחריך" בלבד ישמרו "לדורותם", אך לא אשר לא מזרעך המה, וזהו אומרו "אתה" פעם שנית, להשוות זרעו לו. ואם תהיה אומה כישמעאל ודומה להם שישמרו הברית, לא ידמו למילת אשר יקרא לך בו זרע, כי דע כי (י) "זאת בריתי אשר תשמרו" דרך כלל "ביני וביניכם", עם מה שבין זרעך אחריך שהוא מיעקב, אין צד שוה בין הכל, אלא "המול לכם כל זכר" שהוא מציאות המילה, אבל אינו דומה, כי מולי האומות אין נקראים מולים, וזהו (יא) "ונמלתם את בשר ערלתכם" זרעך אחריך הנזכרים, כי אתם תקראו נמולים. והטעם כי למה שקדש אתם לה' על ידי המילה, תהיה קשר אמיץ ביני וביניכם כי תתגלה אות י', ויושלם שם שדי בקרבך קדוש, מה שאין כן לבלתי קדושים, כי בכם תתהוה הויית אות מאותיות שמו היא [יו"ד] משדי,
וזהו "והיה לאות ברית" היא אות יו"ד "ביני וביניכם", שבזה יצדק מה שאמרתי שיהיה "ביני וביניכם":כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
אתמר: מנין למילה בגוי שהיא פסולה? דרו בר פפא משמיה דרב אמר: ואתה את בריתי תשמור. ר' יוחנן אמר: "המול ימול". מאי בינייהו? איכא בינייהו אשה, מאן דאמר ואתה את בריתי תשמור ליכא, דאשה לאו בת מילה היא; ולמאן דאמר "המול ימול" איכא, דאשה כמהולה דמיא. ומי איכא למאן דאמר אשה לאו בת מילה היא? והכתיב: "ותקח צפרה צר"? קרי ביה וַתַקַח. והא כתיב "ותכרות"? קרי ביה וַתַכרֵת:
כל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני, לזה ולזה נאמרה. והרי מילה שנאמרה לבני נח: ואתה את בריתי תשמור, ונשנית בסיני, "וביום השמיני ימול", ולישראל נאמרה ולא לבני נח? ההיא למישרי שבת הוא דאתא, "וביום" ואפילו בשבת. ואי בעית אימא, מילה מעיקרא לאברהם הוא דקא מזהר ליה רחמנא: ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך אין, אינש אחרינא לא. אלא מעתה בני ישמעאל ליחייבו? "כי ביצחק יקרא לך זרע". בני עשו ליחייבו? "ביצחק" ולא כל יצחק. בני קטורה [לא] ליחייבו? "את בריתי הפר", לרבות בני קטורה:
לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר זכה אברהם אבינו לירש את ארץ כנען הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך על מנת ואתה את בריתי תשמור ואיזו זו מצות העומר:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז ט.
וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם
- פקודה: "וְאַתָּה" "וְזַרְעֲךָ" "תִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתִי".
- הבטחה: יהיה לך "זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם".
אלוהים הבטיח הבטחות גדולות ועכשיו הוא מתחיל להסביר מה הוא ידרוש בתמורה: אתה וזרעך תקיימו ותשמרו את הברית.
תִשְׁמֹר
מילת המפתח של קיום הברית היא "תִשְׁמֹר", כלומר לשמר במצב המקורי, במצב תקין ומכובד, להמנע משנויים; להיזהר, להקפיד, לאבטח, להגן, להפקיד; לשמור את הנושא חי. כדי ששמירת הברית תתקיים לדורי דורות, אנשים חייבים (1) להביא ילדים לעולם, (2) ולחנך אותם להמשיך לקיים את הברית.
אלוהים פקד על אברהם "אַתָּה תִשְׁמֹר" את בריתי. בהמשך אלוהים יסביר ליצחק מה הם הדברים שהוא צריך לשמור: "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְותַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (בראשית כו ה), ומשה יפרט את החוקים והמצוות אשר שמירתם תביא את ברכת אדוני, כדבריו: "וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, ולְּשֹׁמְרֵי מִצְותָי" (שמות כ ה).
משה ציווה על העם 'לשמור' את חוקי אדוני, והשמוש בשורש 'ש-מ-ר' מראה שאלוהים התכוון שמנהיגי העם יזהרו ולא יעשו שינויים גדולים בחוקיו אלא ישמרו עליהם ככתבם. אלוהים הבין את הנטיה הטבעית של מנהיגים להמציא חוקים קשים חדשים, מחשש הספק, ולהתפלפל על דקויות שנועדו ליצירת מרכזי כוח וקבוצות וכתות עוינות ומפלות (ראה את הסטירה של ג'ונתן סוויפט מסעי גוליבר - המלחמה על חיתוך ביצה.)
חז"ל השתמשו בפסוק: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" (דברים ל יב) ו"אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת [לטובה]" (שמות כג ב) כדי להתיר שינויים והחמרות בחוקי היהדות. כמובן ששינויים חייבים להיעשות על מנת להתחדש ברוח הזמן, אולם בהמשך הקטע נאמר: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְותָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה... לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְותָיו וְחֻקֹּתָיו ומִּשְׁפָּטָיו" (דברים ל טז). לכן שינויים חייבים להיות מקובלים על הרוב ומטרתם היא לשפר את אהבת אדוני, ולא ליצור שינויים שנועדו לאפליה ואיבה. כדברי הרב ניסן מינדל בספרו "חגי ישראל ומועדיו" בהוצאת קה"ת: "עד כמה חשובים לנו השלום והאחדות, ואלה ישכנו במעוננו רק אם נלך בדרך התורה כי הלא "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג יז)."
- בית שמעי ובית הילל הראו את המתח בעם, ככתוב על הלל הזקן - "אחד הגרים הללו ביקש להתגייר תוך כדי לימוד כל התורה בעומדו על רגל אחת. לאחר שנדחה על ידי שמאי, בא לפני הלל. הלל גייר אותו ואמר לו: "דעלך סני - לחברך לא תעביד. זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". כלומר: מה שעליך שנוא לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה (על רגל אחת) והשאר פירוש הוא, לך ללומדו (תלמוד בבלי שבת לא/א). המהרש"א מפרש שם, שהדבר נלמד ממצוות "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח)." כיוון שחז"ל בחרו בבית שמעי, הנצרות, המקילה, נוצרה.
- על בית המקדש השני נאמר שהוא נחרב בגלל מלחמת אחים.
- חכמי היהדות החמירו והחמירו בבנית סוכה, עד שנאמר שמעולם לא נבנתה סוכה כשרה אחת, וכך גם בשאר המצוות.
- ראה את פיצול העם ליהודים קראים ויהודים רבנים.
- ראת את הפיצול בין החסידים והמתנגדים.
- וגם בימינו לא חסרות מלחמות בעמנו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית יז ט"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.