קטגוריה:בראשית יא ב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם
המהדורה המנוקדת: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בְּמִטַּלְהוֹן בְּקַדְמֵיתָא וְאַשְׁכַּחוּ בִּקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְּבָבֶל וִיתִיבוּ תַּמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּמֵיטַלְהוֹן מִמַדִינְחָא וְאַשְׁכָּחוּ בִּקְעֲתָא בְּאַרְעָא דְבָּבֶל וְיָתִיבוּ תַּמָן: |
| ירושלמי (קטעים): | כַּד אַטְעוּ לִבְּהוֹן מִן בָּתַר מֵימְרָא דְמַאן דַאֲמַר וַהֲוָה עַלְמָא מִן שֵׁירוּיָא וְאַשְׁכָּחוּ בִּקְעָא בְּאַרְעָא דְפוּנְטּוֹס וּשְׁרוֹן תַּמָן: |
רש"י
מפרשי רש"י
[ה] לתור להם וכו'. דמדכתיב בתריה "וימצאו בקעה", ולא הוי למכתב רק 'ויבואו שנער וישבו שם', אלא רצה לומר דמצאו בקעה כמו שבקשו, וממילא היה נסיעתם גם כן מענין זה לתור להם מקום כו':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי בנסעם מקדם. למיתי מדינחא. דבר אחר: הסיעו עצמן מקדמונו של עולם, אמרו: אי אפשינו לא בו ולא באלהותו.
וימצאו בקעה. ר' יהודה אומר: נתכנסו כולם לידע איזו בקעה מחזקת להם. רבי נחמיה אומר: וימצאו, "אם ללצים הוא יליץ". וישבו שם, כל מקום שאת מוצא ישיבה, השטן קופץ; כל מקום שאת מוצא נחת רוח, השטן מקטרג; בכל מקום שאת מוצא אכילה ושתיה, השטן מקטרג.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא ב.
מאיפה לאיפה נסעו בוני המגדל?
(בראשית יא ב): "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם"
מאיפה לאיפה הם נסעו?
1. בדברי חז"ל מצאנו "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם, ועשו עמו מלחמה" - אולם הפירוש נראה רחוק מפשוטו של מקרא, שמדבר על נסיעה פיסית ממקום למקום.
2. רש"י פירש שהם נסעו מ"הר הקדם" שנזכר בסוף הפרק הקודם (בראשית י ל), אבל זה קצת קשה, כי שם כתוב "וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה סְפָרָה, הַר הַקֶּדֶם. אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם לְגוֹיֵהֶם." כלומר – רק בני-שם ישבו בהר-הקדם. ובפרק יא הפירוש המקובל הוא שכל בני-נוח היו שם (אמנם, ב"דעת מקרא" פירשו שאכן, רק בני שם היו בפרשת מגדל בבל, ולא כל העמים - ע' שם.).
3. לכן נראה לי שפרק יא קרה זמן קצר אחרי המבול, כשכל בני-נוח עוד היו ביחד והפסוק "ויהי בנוסעם מקדם" משמעותו היא שהם התרחקו מגן-עדן (שנמצא מקדם = בארץ ישראל ).
בבראשית ח כ מסופר שנוח בנה מזבח לה', ולפי חז"ל המזבח הזה היה על הר המוריה (כך גם כתב הרמב"ם ב"יד-חזקה", הלכות בית-הבחירה). לפי זה, בני-נוח התיישבו אחרי המבול באזור ירושלים – באזור של גן-עדן; אולם, מאוחר יותר הם התרחקו מארץ הקודש והלכו מזרחה יותר - לאיזור שנער.
המשמעות של זה היא, שהם התרחקו מה', וזו גם כוונתם של דברי חז"ל שהבאנו למעלה בסעיף 1 - "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם".
לפי הסבר זה, הפרקים בספר בראשית מסודרים, לא בסדר כרונולוגי אלא בסדר הגיוני:
- קדם - הר הזיתים פרק י מספר מה קרה לבני נוח אחרי המבול – איך כל אחד מהם הוליד בנים ונכדים. בתור הערת-שוליים הוא מוסיף ש"מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם, איש ללשונו, למשפחותם, בגוייהם" (י5), ו"אלה משפחות בני נוח לתולדותם, בגוייהם; ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול" (י32), כדי שנדע שכל אחד מהנכדים של נוח היה בסוף לעם.
- אבל בסוף פרק י הקורא עדיין לא מבין – איך זה יכול להיות שצאצאים של משפחה אחת הפכו להיות עמים שונים שמדברים בשפות שונות!? ולכן בא פרק יא ומסביר, שבהתחלה באמת כולם היו "שפה אחת ודברים אחדים", אבל אז ה' בלל את שפתם, "ומשם הפיצם ה’ על פני כל הארץ" (יא9) [כך פירש פרופ' קאסוטו בספר "מנוח עד אברהם"].
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יא ב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.