קטגוריה:משלי כה יח
מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מֵפִ֣יץ וְ֭חֶרֶב וְחֵ֣ץ שָׁנ֑וּן
אִ֥ישׁ עֹנֶ֥ה בְ֝רֵעֵ֗הוּ עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מֵפִ֣יץ וְ֭/חֶרֶב וְ/חֵ֣ץ שָׁנ֑וּן אִ֥ישׁ עֹנֶ֥ה בְ֝/רֵעֵ֗/הוּ עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"מפיץ וחרב". הנה איש עונה ברעהו עד שקר דומה בזה הפועל לבעל מפיץ וחרב וחץ שנון שיהרוג האנשי':
מלבי"ם (כל הפרק)
"מפיץ וחרב וחץ שנון". הם שלשה מיני כלי משחית, המפיץ הוא פטיש גדול המפוצץ האבנים והעצמות, והחרב חותכת מקרוב, והחץ הורגת מרחוק, כן "העונה ברעהו עד שקר" לפעמים הוא כמפיץ, שמפיץ את האנשים ומשלח מדנים בין אחים, ופעמים כחרב שהורג מקרוב ולפעמים כחץ שהורג ע"י לה"ר בסתר מרחוק, וגם רמז למ"ש חז"ל לישנא תלתאי שהורג שלשה, האומר והשומע, ומי שנאמר עליו, לעצמו הוא כמפיץ, ולהשומע כחרב, ולמי שנאמר עליו כחץ:
ביאור המילות
"מפיץ". פטיש המפוצץ סלעים, מפץ אתה לו (ירמיה נ"א):
" עד שקר", כמו עדות שקר:
תרגום מצודות: העונה (מעיד) בחבירו עדות שקר, הורגו בלשונו כבכלי קרב: מפיץ (שם כלי המשבר), וחרב, וחץ שנון (מחודד).
תרגום ויקיטקסט: כמו פטיש מפוצץ סלעים, העלול לפגוע גם במי שמפעיל אותו; כמו חרב, הפוגעת בקרובים אליה; וכמו חץ שנון, הפוגע ברחוקים - כך הוא איש אשר עונה (מעיד) ברעהו עדות שקר: הוא מזיק גם לעצמו, גם לשומעים, וגם לרעהו שהעדות נאמרה עליו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כה יח.
דקויות
מה זה מפיץ?
מפיץ מזכיר את המילה פצצה, העלולה להתפוצץ בפניו של מי שמפעיל אותה. בימיהם עדיין לא היה אבק-שריפה, אבל היו להם דרכים אחרות לפוצץ, (ירמיהו כג כט): "וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע". כשאדם מכה בסלע בכוח, הסלע מתפוצץ והוא עלול לספוג רסיסים. כך גם כשאדם מעיד עדות שקר, התוצאות השליליות עלולות לפגוע גם בו.
מדוע נזכרו שלושה כלי-נשק שונים?
1. שלושת הנשקים מתארים את שלושת הנזקים שגורם המעיד עדות שקר:
- מפיץ - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומר אותה (ע"פ מלבי"ם);
- חרב - כלי ההורג את מי שנמצא מולו - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומרים לו;
- חץ שנון - כלי ההורג מרחוק - משל לנזק שגורמת עדות השקר למי שאומרים עליו - גם אם הוא נמצא רחוק מאד, עלול להיגרם נזק רב לשמו הטוב.
רעיון דומה נמצא בתלמוד לגבי לשון הרע: "לשון תליתאי קטיל תליתאי - הורג למספרו, ולמקבלו, ולאומרו" (בבלי ערכין טו:); "לישנא תליתאי - זה לשון הרכיל שהיא שלישית בין אדם לחבירו לגלות לו סוד" (רש"י); "לישנא תליתאי שהקיפה הקב"ה אחת של עצם ואחת של בשר והוא שלישי בתוכם" (תוספות). פסוק זה נכלל בדברי האזהרה שמזהירים את העדים (סנהדרין כט.).
2. מפיץ וחרב וחץ שנון מתארים גם את עונשו של המעיד עדות שקר: "מפיץ - על שם "והפיצך ה' בכל העמים"; וחרב - על שם "והריקותי אחריכם חרב"; וחץ שנון - על שם "בשלחי את חצי הרעב". הכל למי? לאיש עונה ברעהו עד שקר, אלו ישראל, שהשיבו ואמרו [לעגל הזהב] "אלה אלהיך ישראל"" (ר' חנינא בר פפא, איכה רבתי, פתיחה יג).
שני הפירושים משלימים זה את זה: "המעיד שקר על רעהו יש בו כל השלושה... ולכן כאשר מעיד שקר ברעהו, עונשו על השלושה הנזכרים לעיל" (הגאון מווילנה, וכן רמ"ד וואלי).
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי כה יח"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.