פתיחת התפריט הראשי

משלי כה יז: "= הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ, פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ."

תרגום מצודות: - כן עשה רגליך יקרים וחשובים מבלי יבואו תדיר בבית רעך, כי פן ישבע ממראית פניך וישנא אותך, כי האוהב הנראה לפרקים אהוב ביותר וכשיתמיד להראות מאבד האהבה הראשונה.

תרגום ויקיטקסט: - הקר (קרר, צנן) את רגלך, אל תלך בתדירות גבוהה מדי אל בית רעך, בקר אצלו רק כשאתה רואה שהוא רעב לביקור, פן הוא ישבע מהקשר עמך ויתחיל לשנוא אותך.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כה יז.


דקויותעריכה

הֹקַרעריכה

1. לפי רוב המפרשים, הֹקַר מהשורש יקר, בנין הפעיל: עשה שרגלך, כלומר ביקוריך בבית רעך, יהיו יקרים (= חשובים ובעלי ערך) עבורו.

- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "הוקר" בכתיב מלא, כי האות ו היא תחליף לאות י שהיא חלק מהשורש, ואינה יכולה להישמט, כמו בפעלים "הושב" (מהשורש ישב), "הורד" (מהשורש ירד), ועוד.

2. המילה הֹקַר מזכירה את השורש קרה, ולפי זה אפשר לפרש, על-דרך הדרש, הקר רגלך = בקר את חברך בתדירות אקראית.

- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "הקרה", כמו בפעלים "הראה" (מהשורש ראה), "הפלה" (מהשורש פלה) ועוד.

3. וייתכן שהמילה הֹקַר היא מהשורש קרר, שממנו המילה התנ"כית קָרָה, למשל (משלי כה כ): "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, חֹמֶץ עַל נָתֶר, וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע"*. לפי זה, הקר רגלך = קרר את רגלך, הכנס "תקופת צינון" בין ביקור לביקור.

הקבלותעריכה

דבש וחבריםעריכה

פתגם ערבי אומר דבר דומה: "אם חברך דבש - אל תלקק אותו עד הסוף". גם בספר המידות נזכר פסוק דומה: "אמר החכם: אם תרצה שישנאך חברך – תבקרהו תמיד. ואם תרצה שיאהבך – בקרהו לעתים רחוקות" (ספר המידות השלם שער השנאה).

רמ"ד וואלי הסביר את הקשר בין דבש לבין חברים, ומדוע שניהם גורמים ל"הקאה": "כל מתוק בתענוגי העולם הזה מעורב מן הקליפה, ולכן השביעה ממנו גורמת הקאה. וכן, כל אדם בעולם הזה מעורב מטוב ורע, ולכן ההתחברות התמידי גורם שיקוץ זה מזה, ומביא לבסוף לידי שנאה, כי הרע מתגלה ברוב ההתחברות, והוא המתועב והשנוא... כי עניין השביעה ברוב ההתחברות, כמו בעניין האוכלים המתוקים... כי ההתחברות המועט אינו מגלה את הרע המעורב עם הטוב, ולכן הוא ערב אל הנפש, אבל ההתחברות המרובה מגלה את הרע" (ע"פ רמ"ד וואלי).

ביקור אצל חברים ואצל ה'עריכה

בנבואת ישעיהו ישנו פסוק דומה, (ישעיהו א יא): "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם? יֹאמַר ה'; שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים, וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי. כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי?!" - ה' שבע מעולותיהם ומביקוריהם של בני ישראל בביתו (גם רש"י שם קישר את הפסוק לפסוקנו).

גם חכמי התלמוד קישרו את הפסוק שלנו לקרבנות, אולם הם הדגישו שמדובר רק בחטאות ואשמות ולא בעולות: "רבי יוחנן, דאמר ראיית פנים בעזרה: ראיית פנים - הוא דאין לה שיעור, הא לקרבן יש לה שיעור! וריש לקיש אמר: ראיית פנים בקרבן, דאפילו קרבן נמי אין לו שיעור. איתיביה: הוקַר רגלך מבית רעך (מבית אוהבך - הקב"ה, שקרא ישראל 'רעים' שנאמר למען אחי ורעי)? התם בחטאות ואשמות (שלא תחטא ותזקק להביא חטאת ואשם), כדרבי לוי, דרבי לוי רמי: כתיב 'הוקר רגלך מבית רעך', וכתיב (תהלים סו יג) "אבא ביתך בעולות"? - לא קשיא: כאן בחטאות ואשמות כאן בעולות ושלמים. תניא נמי הכי: הוקר רגלך מבית רעך - בחטאות ואשמות הכתוב מדבר; אתה אומר בחטאות ואשמות, או אינו אלא בעולות ושלמים? כשהוא אומר "אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי" - הרי עולות ושלמים אמור, הא מה אני מקיים 'הוקר רגלך מבית רעך' - בחטאות ואשמות הכתוב מדבר.'" (בבלי חגיגה ז א).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/25-17