ירמיהו נא
קיצור דרך: t1151
תנ"ך > ירמיהו > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב
הפרק במהדורה המוטעמת
נא א כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־בָּבֶ֔ל וְאֶל־יֹשְׁבֵ֖י לֵ֣ב קָמָ֑י ר֖וּחַ מַשְׁחִֽית׃
ב וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל ׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְﬞק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃
ג אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶֽל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כׇּל־צְבָאָֽהּ׃
ד וְנָפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחוּצוֹתֶֽיהָ׃
ה כִּ֠י לֹא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵאֱלֹהָ֔יו מֵיְהֹוָ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
ו נֻ֣סוּ ׀ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֺנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַיהֹוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃
ז כּוֹס־זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד־יְהֹוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כׇּל־הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ גוֹיִ֔ם עַל־כֵּ֖ן יִתְהֹלְﬞל֥וּ גוֹיִֽם׃
ח פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ צֳרִי֙ לְמַכְאוֹבָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּרָפֵֽא׃
ט רִפִּ֤אנוּ אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־נָגַ֤ע אֶל־הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים׃
ל י הוֹצִ֥יא יְהֹוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
יא הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהֹוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃
יב אֶל־חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַחֲזִ֙יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֙ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־זָמַ֣ם יְהֹוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃
יג שכנתי שֹׁכַנְתְּ֙ עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃
יד נִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשׁ֑וֹ כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃
טו עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחׇכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃
טז לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־אָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃
יז נִבְעַ֤ר כׇּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כׇּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃
יח הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃
יט לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲק֗וֹב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
כ מַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גּוֹיִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֽוֹת׃
כא וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹכְב֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב וְרֹכְבֽוֹ׃
כב וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן וָנָ֑עַר וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ בָּח֖וּר וּבְתוּלָֽה׃
כג וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְר֔וֹ וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדּ֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּח֖וֹת וּסְגָנִֽים׃
כד וְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל ׀ יוֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כׇּל־רָעָתָ֛ם אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ בְצִיּ֖וֹן לְעֵינֵיכֶ֑ם נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
כה הִנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֤ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־כׇּל־הָאָ֑רֶץ וְנָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וְגִלְגַּלְתִּ֙יךָ֙ מִן־הַסְּלָעִ֔ים וּנְתַתִּ֖יךָ לְהַ֥ר שְׂרֵפָֽה׃
כו וְלֹֽא־יִקְח֤וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמוֹסָד֑וֹת כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֛ם תִּהְיֶ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
כז שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֤ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ גּוֹיִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכ֥וֹת אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃
כח קַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֤יהָ גוֹיִם֙ אֶת־מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־פַּחוֹתֶ֖יהָ וְאֶת־כׇּל־סְגָנֶ֑יהָ וְאֵ֖ת כׇּל־אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
כט וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃
ל חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃
לא רָ֤ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־נִלְכְּדָ֥ה עִיר֖וֹ מִקָּצֶֽה׃
לב וְהַמַּעְבָּר֣וֹת נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה נִבְהָֽלוּ׃
לג כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ ע֣וֹד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ׃
לד אכלנו אֲכָלַ֣נִי הממנו הֲמָמַ֗נִי נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ הציגנו הִצִּיגַ֙נִי֙ כְּלִ֣י רִ֔יק בלענו בְּלָעַ֙נִי֙ כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשׂ֖וֹ מֵעֲדָנָ֑י הדיחנו הֱדִיחָֽנִי׃
לה חֲמָסִ֤י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן וְדָמִי֙ אֶל־יֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים תֹּאמַ֖ר יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
לו לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַֽחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹֽבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקוֹרָֽהּ׃
לז וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל ׀ לְגַלִּ֧ים ׀ מְעוֹן־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃
לח יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת׃
לט בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃
מ אוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־עַתּוּדִֽים׃
מא אֵ֚יךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כׇּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגּוֹיִֽם׃
מב עָלָ֥ה עַל־בָּבֶ֖ל הַיָּ֑ם בַּהֲמ֥וֹן גַּלָּ֖יו נִכְסָֽתָה׃
מג הָי֤וּ עָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כׇּל־אִ֔ישׁ וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם׃
מד וּפָקַדְתִּ֨י עַל־בֵּ֜ל בְּבָבֶ֗ל וְהֹצֵאתִ֤י אֶת־בִּלְעוֹ֙ מִפִּ֔יו וְלֹא־יִנְהֲר֥וּ אֵלָ֛יו ע֖וֹד גּוֹיִ֑ם גַּם־חוֹמַ֥ת בָּבֶ֖ל נָפָֽלָה׃
מה צְא֤וּ מִתּוֹכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃
מו וּפֶן־יֵרַ֤ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַחֲרָ֤יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ וּמֹשֵׁ֖ל עַל־מֹשֵֽׁל׃
מז לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכׇל־אַרְצָ֖הּ תֵּב֑וֹשׁ וְכׇל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃
מח וְרִנְּנ֤וּ עַל־בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפ֛וֹן יָבוֹא־לָ֥הּ הַשּׁוֹדְדִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
מט גַּם־בָּבֶ֕ל לִנְפֹּ֖ל חַֽלְלֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־לְבָבֶ֥ל נָפְל֖וּ חַֽלְﬞלֵ֥י כׇל־הָאָֽרֶץ׃
נ פְּלֵטִ֣ים מֵחֶ֔רֶב הִלְכ֖וּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ זִכְר֤וּ מֵרָחוֹק֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם תַּעֲלֶ֥ה עַל־לְבַבְכֶֽם׃
נא בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
נב לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֖י עַל־פְּסִילֶ֑יהָ וּבְכׇל־אַרְצָ֖הּ יֶאֱנֹ֥ק חָלָֽל׃
נג כִּֽי־תַעֲלֶ֤ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְר֣וֹם עֻזָּ֑הּ מֵאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ שֹׁדְﬞדִ֛ים לָ֖הּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
נד ק֥וֹל זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃
נה כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃
נו כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהֹוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃
נז וְ֠הִשְׁכַּרְתִּ֠י שָׂרֶ֨יהָ וַחֲכָמֶ֜יהָ פַּחוֹתֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֙יהָ֙ וְגִבּוֹרֶ֔יהָ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
נח כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מ֠וֹת בָּבֶ֤ל הָרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃
לא נט הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה ׀ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־שְׂרָיָ֣ה בֶן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתּ֞וֹ אֶת־צִדְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָרְבִעִ֖ית לְמׇלְכ֑וֹ וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה׃
ס וַיִּכְתֹּ֣ב יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֧ת כׇּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־תָּב֥וֹא אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־סֵ֣פֶר אֶחָ֑ד אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַכְּתֻבִ֖ים אֶל־בָּבֶֽל׃
סא וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־שְׂרָיָ֑ה כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
סב וְאָמַרְתָּ֗ יְהֹוָה֙ אַתָּ֨ה דִבַּ֜רְתָּ אֶל־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ לְהַכְרִית֔וֹ לְבִלְתִּ֤י הֱיֽוֹת־בּוֹ֙ יוֹשֵׁ֔ב לְמֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶֽה׃
סג וְהָיָה֙ כְּכַלֹּ֣תְךָ֔ לִקְרֹ֖א אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה תִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ אֶ֔בֶן וְהִשְׁלַכְתּ֖וֹ אֶל־תּ֥וֹךְ פְּרָֽת׃
סד וְאָמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֤ל וְלֹֽא־תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית
ב ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה
ג אל ידרך ידרך [] הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה
ד ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה
ה כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל
ו נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה
ז כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים
ח פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא
ט רפאנו [רפינו] את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים
י הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו
יא הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו
יב אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל
יג שכנתי [שכנת] על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך
יד נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד
טו עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים
טז לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויצא רוח מאצרתיו
יז נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם
יח הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו
יט לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו
כ מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות
כא ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו
כב ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה
כג ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים
כד ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה
כה הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה
כו ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה
כז שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר
כח קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו
כט ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב
ל חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה
לא רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה
לב והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו
לג כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה
לד אכלנו הממנו [אכלני הממני] נבוכדראצר מלך בבל הציגנו [הציגני] כלי ריק בלענו [בלעני] כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו [הדיחני]
לה חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם
לו לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה
לז והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב
לח יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות
לט בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה
מ אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים
מא איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים
מב עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה
מג היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם
מד ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה
מה צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה
מו ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל
מז לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה
מח ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה
מט גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ
נ פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם
נא בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה
נב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל
נג כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה
נד קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים
נה כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם
נו כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם
נז והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו
נח כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו
נט הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה
ס ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל
סא ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה
סב ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה
סג והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת
סד ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו
א כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית.
ב וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה.
ג אֶל יִדְרֹךְ ידרך [] הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ וְאֶל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ וְאַל תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ.
ד וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ.
ה כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵיְהוָה צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
ו נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ אַל תִּדַּמּוּ בַּעֲוֺנָהּ כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהוָה גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ.
ז כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְהוָה מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם.
ח פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא.
ט רפאנו [רִפִּינוּ] אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ וְנִשָּׂא עַד שְׁחָקִים.
י הוֹצִיא יְהוָה אֶת צִדְקֹתֵינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
יא הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ.
יב אֶל חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר הָקִימוּ שֹׁמְרִים הָכִינוּ הָאֹרְבִים כִּי גַּם זָמַם יְהוָה גַּם עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל.
יג שכנתי [שֹׁכַנְתְּ] עַל מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ.
יד נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד.
טו עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.
טז לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיֹּצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו.
יז נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם.
יח הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ.
יט לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
כ מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת.
כא וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ.
כב וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה.
כג וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים.
כד וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם נְאֻם יְהוָה.
כה הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה.
כו וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם יְהוָה.
כז שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סָמָר.
כח קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם אֶת מַלְכֵי מָדַי אֶת פַּחוֹתֶיהָ וְאֶת כָּל סְגָנֶיהָ וְאֵת כָּל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.
כט וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת יְהוָה לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
ל חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ.
לא רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה.
לב וְהַמַּעְבָּרוֹת נִתְפָּשׂוּ וְאֶת הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ.
לג כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בַּת בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת הַקָּצִיר לָהּ.
לד אכלנו הממנו [אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי] נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הציגנו [הִצִּיגַנִי] כְּלִי רִיק בלענו [בְּלָעַנִי] כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הדיחנו [הֱדִיחָנִי].
לה חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל בָּבֶל תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְדָמִי אֶל יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים תֹּאמַר יְרוּשָׁלָ͏ִם.
לו לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ.
לז וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
לח יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת.
לט בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהוָה.
מ אוֹרִידֵם כְּכָרִים לִטְבוֹחַ כְּאֵילִים עִם עַתּוּדִים.
מא אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם.
מב עָלָה עַל בָּבֶל הַיָּם בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה.
מג הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם.
מד וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה.
מה צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה.
מו וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל.
מז לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֵי בָבֶל וְכָל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ.
מח וְרִנְּנוּ עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא לָהּ הַשּׁוֹדְדִים נְאֻם יְהוָה.
מט גַּם בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ.
נ פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְכוּ אַל תַּעֲמֹדוּ זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת יְהוָה וִירוּשָׁלַ͏ִם תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם.
נא בֹּשְׁנוּ כִּי שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהוָה.
נב לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֶיהָ וּבְכָל אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל.
נג כִּי תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ נְאֻם יְהוָה.
נד קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.
נה כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת בָּבֶל וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם.
נו כִּי בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יְהוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.
נז וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
נח כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ וְיָעֵפוּ.
נט הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה.
ס וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל בָּבֶל אֶל סֵפֶר אֶחָד אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים אֶל בָּבֶל.
סא וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל שְׂרָיָה כְּבֹאֲךָ בָבֶל וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
סב וְאָמַרְתָּ יְהוָה אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה.
סג וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת.
סד וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ וְיָעֵפוּ עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ.
(א) כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית.
(ב) וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה.
(ג) אֶל יִדְרֹךְ ידרך [] הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ וְאֶל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ וְאַל תַּחְמְלוּ אֶל בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ.
(ד) וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ.
(ה) כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵיְהוָה צְבָאוֹת כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
(ו) נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ אַל תִּדַּמּוּ בַּעֲוֺנָהּ כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהוָה גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ.
(ז) כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד יְהוָה מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ גוֹיִם.
(ח) פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאוֹבָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא.
(ט) רפאנו [רִפִּינוּ] אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ וְנִשָּׂא עַד שְׁחָקִים.
(י) הוֹצִיא יְהוָה אֶת צִדְקֹתֵינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
(יא) הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ.
(יב) אֶל חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר הָקִימוּ שֹׁמְרִים הָכִינוּ הָאֹרְבִים כִּי גַּם זָמַם יְהוָה גַּם עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל.
(יג) שכנתי [שֹׁכַנְתְּ] עַל מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ.
(יד) נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד.
(טו) עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה שָׁמָיִם.
(טז) לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיֹּצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו.
(יז) נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ וְלֹא רוּחַ בָּם.
(יח) הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ.
(יט) לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקוֹב כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
(כ) מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת.
(כא) וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ.
(כב) וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה.
(כג) וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים.
(כד) וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם נְאֻם יְהוָה.
(כה) הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה.
(כו) וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה נְאֻם יְהוָה.
(כז) שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סָמָר.
(כח) קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם אֶת מַלְכֵי מָדַי אֶת פַּחוֹתֶיהָ וְאֶת כָּל סְגָנֶיהָ וְאֵת כָּל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.
(כט) וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת יְהוָה לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
(ל) חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ.
(לא) רָץ לִקְרַאת רָץ יָרוּץ וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה.
(לב) וְהַמַּעְבָּרוֹת נִתְפָּשׂוּ וְאֶת הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ.
(לג) כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בַּת בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת הַקָּצִיר לָהּ.
(לד) אכלנו הממנו [אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי] נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הציגנו [הִצִּיגַנִי] כְּלִי רִיק בלענו [בְּלָעַנִי] כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הדיחנו [הֱדִיחָנִי].
(לה) חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל בָּבֶל תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן וְדָמִי אֶל יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים תֹּאמַר יְרוּשָׁלָ͏ִם.
(לו) לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ.
(לז) וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
(לח) יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת.
(לט) בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהוָה.
(מ) אוֹרִידֵם כְּכָרִים לִטְבוֹחַ כְּאֵילִים עִם עַתּוּדִים.
(מא) אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם.
(מב) עָלָה עַל בָּבֶל הַיָּם בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה.
(מג) הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם.
(מד) וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה.
(מה) צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה.
(מו) וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל.
(מז) לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֵי בָבֶל וְכָל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ.
(מח) וְרִנְּנוּ עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא לָהּ הַשּׁוֹדְדִים נְאֻם יְהוָה.
(מט) גַּם בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ.
(נ) פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְכוּ אַל תַּעֲמֹדוּ זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת יְהוָה וִירוּשָׁלַ͏ִם תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם.
(נא) בֹּשְׁנוּ כִּי שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהוָה.
(נב) לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֶיהָ וּבְכָל אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל.
(נג) כִּי תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ נְאֻם יְהוָה.
(נד) קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.
(נה) כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת בָּבֶל וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם.
(נו) כִּי בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יְהוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.
(נז) וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
(נח) כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ וְיָעֵפוּ.
(נט) הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה בְּלֶכְתּוֹ אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה.
(ס) וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל בָּבֶל אֶל סֵפֶר אֶחָד אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים אֶל בָּבֶל.
(סא) וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל שְׂרָיָה כְּבֹאֲךָ בָבֶל וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
(סב) וְאָמַרְתָּ יְהוָה אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה.
(סג) וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת.
(סד) וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ וְיָעֵפוּ עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ.
| "לב קמי": "כשדים" |
א
כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי על פי צופן אתב"ש כשדים (וניתן גם לפרש: ליבם של הקמים עלי), רוּחַ מַשְׁחִית.
ב
וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ יפזרו אותה, וִיבֹקְקוּ ירוקנו אֶת אַרְצָהּ, כִּי הָיוּ יהיו עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה.
ג
אֶל אַל (כלפי הבבלים) יִדְרֹךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ קַשְׁתּוֹ, וְאֶל יִתְעַל בְּסִרְיֹנוֹ יעלה על סוסו כשהוא לבוש בשיריון שלו (אין טעם לבבלים להתכונן לקרב, כי הם עתידים להפסיד). וְאַל (כלפי אויבי הבבלים) תַּחְמְלוּ אֶל על בַּחֻרֶיהָ, הַחֲרִימוּ כָּל צְבָאָהּ.
ד
וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצוֹתֶיהָ.
ה
כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל אומת ישראל איננה אלמנה מבעלה, ה' - הוא עדיין שם לעזור לה ("אַלְמָן" בלשון זכר בגלל שמוסב על ישראל ויהודה), וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו גם יהודה לא התאלמן מה', מֵיְהוָה צְבָאוֹת. כִּי אַרְצָם של הבבלים מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל על פגיעתם כביכול בה'.
ו
נֻסוּ (פניה לזרים הגרים בבל) מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ. אַל תִּדַּמּוּ תשמדו בַּעֲוֺנָהּ, כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהוָה, גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ.
ז
כּוֹס זָהָב בָּבֶל היתה בבל, בשיא גדולתה בְּיַד יְהוָה, מְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ, מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גוֹיִם - עַל כֵּן יִתְהֹלְלוּ השתגעו גוֹיִם.
ח
פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל כוס הזהב (המשולה לבבל) מידו של ה' וַתִּשָּׁבֵר. הֵילִילוּ יללו, בכו עָלֶיהָ, קְחוּ צֳרִי צמח המשמש לרפואה - ר' הערה בפרק ח לְמַכְאוֹבָהּ - אוּלַי תֵּרָפֵא.
ט
"(רפאנו) רִפִּינוּ ניסינו לרפא (אלה הם דברי העמים) אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה. עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ. כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם הגיע לידיעתו ולטיפולו של ה' מִשְׁפָּטָהּ, וְנִשָּׂא עַד שְׁחָקִים".
י
"הוֹצִיא הוציא לאור, חשף (אלה הם דברי ישראל בגלות) יְהוָה אֶת צִדְקֹתֵינוּ שהצדק בצד שלנו ולא של בבל. בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיּוֹן בואו ונעלה לציון ונספר שם אֶת מַעֲשֵׂה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ".
יא
הָבֵרוּ השחיזו, חדדו (כמו "חץ ברור" בישעיהו מט ב) הַחִצִּים, מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים את אשפות החצים. הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי, כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ. כִּי נִקְמַת יְהוָה - הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ על כך שהבבלים החריבו את בית המקדש.
יב
אֶל כלפי חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס, הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר חזקו את יחידת השומרים המוודאים שהבבלים לא יברחו, הָקִימוּ שֹׁמְרִים, הָכִינוּ הָאֹרְבִים. כִּי גַּם זָמַם יְהוָה, גַּם עָשָׂה, אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל על יֹשְׁבֵי בָבֶל.
יג
(שכנתי) שֹׁכַנְתְּ את השוכנת עַל מַיִם רַבִּים נהר פרת, רַבַּת אוֹצָרֹת, בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ במידה הולמת למידת הבצע שלך.
יד
נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ: כִּי אִם גם אם מִלֵּאתִיךְ אָדָם אמלא אותך באנשים רבים כַּיֶּלֶק כמו ארבה - וְעָנוּ עָלַיִךְ בכל זאת האויב יגיד: 'הֵידָד!'.
{ס}
טו
עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ, מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ, וּבִתְבוּנָתוֹ נָטָה פרש (כמו אוהל) את ה- שָׁמָיִם.
טז
לְקוֹל תִּתּוֹ בשעה שה' מרים את קולו לתת הֲמוֹן המיית (רעש הגשם) מַיִם בַּשָּׁמַיִם, וַיַּעַל נְשִׂאִים עננים מִקְצֵה אָרֶץ. בְּרָקִים לַמָּטָר לקראת (או: בשביל) ירידת המטר עָשָׂה, וַיֹּצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו.
יז
נִבְעַר כָּל אָדָם מִדַּעַת כל מי שאיננו יודע זאת (שה' אחראי לגשם וכו'), הֹבִישׁ התבייש כָּל צֹרֵף מִפָּסֶל מהפסל שהוא הכין, כִּי שֶׁקֶר נִסְכּוֹ הפסל שלו, אותו הוא יצק וְלֹא רוּחַ בָּם.
יח
הֶבֶל הֵמָּה, מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, בְּעֵת פְּקֻדָּתָם שיגיע עונשם יֹאבֵדוּ.
יט
לֹא כְאֵלֶּה כמו הפסלים חֵלֶק יַעֲקוֹב ה' שהוא נחלת ישראל. כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא, וְשֵׁבֶט נַחֲלָתוֹ וישראל הוא העם שלו (על פי הפסוק המקביל: לעיל י, טז), יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
{ס}
כ
מַפֵּץ כלי ברזל לשבירת חומות אַתָּה צבא מדי ופרס לִי, כְּלֵי מִלְחָמָה.
וְנִפַּצְתִּי בְךָ גּוֹיִם, וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכוֹת.
כא
וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבוֹ.
כב
וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר, וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה.
כג
וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ צמד הבקר שאיתו הוא חורש את השדה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחוֹת וּסְגָנִים את מושלי וסגני בבל.
כד
וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל יוֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְצִיּוֹן לְעֵינֵיכֶם, נְאֻם יְהוָה.
{ס}
כה
הִנְנִי אֵלֶיךָ פונה אליך הַר הַמַּשְׁחִית בבל, משולה להר, נְאֻם יְהוָה, הַמַּשְׁחִית אתה שהורס אֶת כָּל הָאָרֶץ. וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה שרוף.
כו
וְלֹא יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה ל"אבן פינה" וְאֶבֶן לְמוֹסָדוֹת ליסודות בניין. כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם שממה לנצח תִּהְיֶה, נְאֻם יְהוָה.
כז
שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ, תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם לקבץ את הגויים כנגד בבל, קַדְּשׁוּ הכינו עָלֶיהָ גּוֹיִם, הַשְׁמִיעוּ איספו לוחמים עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת את ממלכות אֲרָרַט, מִנִּי שם של ממלכה וְאַשְׁכְּנָז. פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר מנהיג, הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סוסים רבים כמו ארבה סָמָר סוס זקוף, תוקף.
כח
קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גוֹיִם: אֶת מַלְכֵי מָדַי אֶת פַּחוֹתֶיהָ מושליה וְאֶת כָּל סְגָנֶיהָ, וְאֵת כָּל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ של מלך מדי.
כט
וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל תרעד, כִּי קָמָה התקיימו עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת יְהוָה, לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה לשממה מֵאֵין יוֹשֵׁב.
ל
חָדְלוּ גִבּוֹרֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם, יָשְׁבוּ בַּמְּצָדוֹת במבצרים. נָשְׁתָה סרה גְבוּרָתָם - הָיוּ לְנָשִׁים. הִצִּיתוּ כשאויביהם שרפו את מִשְׁכְּנֹתֶיהָ, נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ.
לא
רָץ לִקְרַאת רָץ שליח יצא מצד אחד של העיר לכיוון המלך, בזמן ששליח נוסף הגיע מכיוון אחר. מכל חלקי העיר יצאו שליחים לבשר שהעיר נכבשה יָרוּץ, וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד, לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה מכל צד:
לב
"וְהַמַּעְבָּרוֹת מעבורת - ספינה קטנה למעבר מגדה אחת של נהר פרת לגדה השניה נִתְפָּשׂוּ נלכדו בידי אויבי בבל, וְאֶת הָאֲגַמִּים המבצרים (או שהכוונה לצמח האגמון הגדל על שפת הנהר) שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ".
{ס}
לג
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: בַּת בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ תהיה כמו גורן בזמן שהאיכר מביא את בהמתו לדרוך על על השיבולים, לדוש אותם, עוֹד מְעַט וּבָאָה עֵת הַקָּצִיר לָהּ הכריתה של בבל (זה משל נוסף מתחום החקלאות - כמובן שסדר הפעולות הפוך: קודם קוצרים ואח"כ דשים).
לד
(אכלנו) "אֲכָלַנִי בבל "אכלו" אותנו (הדברים נאמרים מפי ישראל) (הממנו) הֲמָמַנִי החריד אותי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, (הציגנו) הִצִּיגַנִי הציג אותי כאילו הייתי כְּלִי רִיק, (בלענו) בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין, מִלָּא כְרֵשׂוֹ את כרסו מֵעֲדָנָי, (הדיחנו) הֱדִיחָנִי השליך אותי.
לה
חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי מזונותי שנגזלו - האשמה מוטלת... עַל בָּבֶל" - תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיּוֹן. "וְדָמִי אֶל אחריות שפיכת דמי מוטלת על יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים" - תֹּאמַר יְרוּשָׁלָ͏ִם.
{ס}
לו
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ. וְהַחֲרַבְתִּי אֶת יַמָּהּ מקורות המים של בבל (נהר פרת) וְהֹבַשְׁתִּי אֶת מְקוֹרָהּ מקור מימיה.
לז
וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים תלי אבנים, מְעוֹן תַּנִּים, שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה, מֵאֵין יוֹשֵׁב.
לח
יַחְדָּו כל הבבלים כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ, נָעֲרוּ ישמיעו קול חלש כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת.
לט
בְּחֻמָּם כשחם להם, מרוב שתיית יין אָשִׁית אערוך אֶת מִשְׁתֵּיהֶם. וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ יהיו עליזים מרוב שיכרות (ולא ישימו לב שתוקפים אותם) וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ, נְאֻם יְהוָה.
מ
אוֹרִידֵם אשכיב אותם כדי לשחוט אותם כְּכָרִים ככבשים שמנות לִטְבוֹחַ לשחיטה, כְּאֵילִים עִם עַתּוּדִים תיישים.
מא
אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ בבל (באתב"ש, כמו לעיל כה, כו) וַתִּתָּפֵשׂ תלכד תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ? אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם בין כל העמים?
מב
עָלָה עַל בָּבֶל הַיָּם שטף האויבים, בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה.
מג
הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה, אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה. אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן בערים כָּל אִישׁ, וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם.
מד
וּפָקַדְתִּי עַל בֵּל כינוי למרדוך, אליל הבבלים הראשי בְּבָבֶל, וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ הקורבנות שנתנו לו מִפִּיו, וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם. גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה.
מה
צְאוּ מִתּוֹכָהּ, עַמִּי, וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ, מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה.
מו
וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה ופן תפחדו מהשמועה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ, וּבָא בַשָּׁנָה בשנה אחת הַשְּׁמוּעָה שמועה מסויימת (המסבירה כיצד נפלה בבל בקלות) וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה ובשנה שלאחר מכן הַשְּׁמוּעָה שמועה אחרת, וְחָמָס בָּאָרֶץ בא לארץ וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל ומושל עם מושלים נוספים (יבואו להכות בבבל).
מז
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, וּפָקַדְתִּי עַל פְּסִילֵי בָבֶל, וְכָל אַרְצָהּ תֵּבוֹשׁ, וְכָל חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתוֹכָהּ.
מח
וְרִנְּנוּ ישמחו עַל בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם, כִּי מִצָּפוֹן יָבוֹא לָהּ הַשּׁוֹדְדִים, נְאֻם יְהוָה.
מט
גַּם בָּבֶל לִנְפֹּל זה יקרה בגלל שבבל גרמה שיפלו חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל, גַּם ולכן גם לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי |כָל הָאָרֶץ.
נ
פְּלֵטִים מֵחֶרֶב - הִלְכוּ לכו מבבל (פניה לישראל), אַל תַּעֲמֹדוּ. זִכְרוּ מֵרָחוֹק מהמקום הרחוק (בבל הרחוקה מארץ ישראל) בו אתם נמצאים אֶת יְהוָה, וִירוּשָׁלַ͏ִם תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם.
נא
"בֹּשְׁנוּ כִּי שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה אנו מביישים כי שמענו על חרפתנו (תשובת ישראל), כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ, כִּי בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהוָה".
{ס}
נב
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וּפָקַדְתִּי אעניש את בבל עַל פְּסִילֶיהָ, וּבְכָל אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל קול אנקת החללים ישמע.
נג
כִּי אפילו אם תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם לשמים, לברוח מאויביה, וְכִי תְבַצֵּר מְרוֹם עֻזָּהּ את המקום הגבוה והחזק שלה - מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ, נְאֻם יְהוָה.
{ס}
נד
קוֹל זְעָקָה מִבָּבֶל, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.
נה
כִּי שֹׁדֵד יְהוָה אֶת בָּבֶל, וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל את המולת תושביה. וְהָמוּ גַלֵּיהֶם ומאידך יהמו גלי השודדים כְּמַיִם רַבִּים, נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם.
נו
כִּי בָא עָלֶיהָ, עַל בָּבֶל, שׁוֹדֵד. וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ, חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם. כִּי אֵל גְּמֻלוֹת גומל לכל עם על פי מעשיו יְהוָה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.
נז
וְהִשְׁכַּרְתִּי ר' פסוק לט שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ, פַּחוֹתֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבּוֹרֶיהָ, וְיָשְׁנוּ שְׁנַת עוֹלָם וְלֹא יָקִיצוּ - נְאֻם הַמֶּלֶךְ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
{ס}
נח
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה החומה הרחבה במיוחד עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר יגלו יסודותיה כאשר תהרס, וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ. וְיִגְעוּ יתאמצו ויתעייפו עַמִּים בְּדֵי רִיק בשביל כלום, יתייגעו לשווא וּלְאֻמִּים בְּדֵי אֵשׁ כדי לבנות מבנים שעתידים להשרף באש, וְיָעֵפוּ.
{ס}
נט
הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת שְׂרָיָה אחיו של ברוך בֶן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה, בְּלֶכְתּוֹ אֶת עם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּבֶל, בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכוֹ, וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה היה אז שר המנחה, המתנות הנשלחות למלך בבל.
ס
וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא אֶל על בָּבֶל אֶל על סֵפֶר אֶחָד. אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַכְּתֻבִים אֶל על בָּבֶל.
סא
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל שְׂרָיָה: "כְּבֹאֲךָ בָבֶל, וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
סב
וְאָמַרְתָּ: 'יְהוָה, אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה'.
סג
וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה, תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת.
סד
וְאָמַרְתָּ: 'כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל, וְלֹא תָקוּם, מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ, וְיָעֵפוּ' ", עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ.
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: