פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֵׁ֣ן רֹ֭עָה וְרֶ֣גֶל מוּעָ֑דֶת
  מִבְטָ֥ח בּ֝וֹגֵ֗ד בְּי֣וֹם צָרָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שן רעה" - רצוצה

"מועדת" - כמו ולא מעדו קרסולי (תהלים יח)

"מבטח בוגד" - מכזב בו ביום צרתו כשן רצוצה ומועדת

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שן רעה". הנה הבטחון שיש לו לאדם שיבגוד בו אוהבו דומ' לשן הנשבר' כשיטחן האדם בה המזון ולרגל המועד' בהלכד האדם בה בדרך כי האד' יבטח שיעזר בשיניו בעת לקיחתו המזון וברגליו בעת לכתו ולזה לא יהיה לאד' תועל' בשן והרגל שיהיו בזה האופן וכן לא יהיה לו תועל' באוהב בשלא יהיה נעזר בו בעת צרה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שן רועה ורגל מועדת", כמו "שן שנשבר", שבוטח בו שילעס המאכל, ובוגד, "ורגל מועדת" שבוטח בו שיוביל אותו אל מחוז חפצו, ובוגד, כן "המבטח שבוגד ביום צרה", והוא בטח בדבר ואינו מוצא מבטחו בעת הצורך, וגם רמז למ"ש חז"ל דק בככי ותשכח בנגרי, וכשהשן רועה גם הרגל מועדת, וכן כשמבטח א' בוגד ימשוך אחריו יתר מבטחיו וכלם בוגדים בו:


ביאור המילות

"רעה". ענין שבר והוא פועל עומד.

" מועדת", כמו מועדת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שן רועה" - כמו שן הנשבר בעת יטחון בו המאכל, וכמו רגל השומטת ומחלקת בעת ירוץ בדרך, כן הוא מבטח הבוגד בבוא עת צרה, והיא העת הצריך אל הבטחון, והוא בוגד אז בו כשן ורגל הבוגדים בעת הצורך.

מצודת ציון

"רועה" - ענין שבירה, כמו (תהלים ב): "תרועם בשבט ברזל".

"מועדת" - ענין החלקה והשמטה, כמו (תהלים יח): "ולא מעדו קרסולי".

<< · מ"ג משלי · כה · יט · >>