מצודות על משלי כה
<< · מצודות על משלי · כה · >>
פסוק א
מצודת ציון
"העתיקו" - כותב הדברים מספר אל ספר יקרא מעתיק, לפי שנראה כאלו מעתיק ומסיר הדברים משם לכתבם באחר; ועם כי נשארו גם בראשון, מכל מקום נראה הוא כאילו מסיר משם.
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"חקור" - ענין חיפוש ודרישה.
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"לרום" - מלשון הרמה וגבהות.
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"הגו" - ענין הסרה, כמו (שמואל ב כ): "כאשר הוגה מן המסילה".
"סיגים" - הוא פסולת הכסף.
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת דוד
"כי טוב" - יותר טוב לך לשבת במקום השפלים, והאומר יאמר לך עלה הנה לשבת במקום הגדולים, משתגביה לשבת ויאמר לך השפל ורד לפני הנדיב ואל תשב במקומו,
"אשר ראו" - אשר כן ראו עיניך שיקרה לזאת, אשר אומרים להעולה רדה.פסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"יחסדך" - ענין חרפה, כמו (ויקרא כ): "חסד הוא".
"ודבתך" - על הרוב יאמר על דברי גנאי, ומעצמו יובן.
מצודת דוד
"פן יחסדך" - פן כל השומע יחרפך לקרות לך הולך רכיל.
"ודבתך" - הדיבה אשר הוצאת מפיך לא תוכל להשיב אחור, ותתחרט ולא תוכל לתקן.פסוק יא
מצודת ציון
"במשכיות" - מלשון סכך וכסוי, וכן (ויקרא כו): "ואבן משכית".
"אפניו" - מלשון אופן עגלה.
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"נזם" - שם תכשיט הנתון על האף.
"וחלי" - ענין עדי ותכשיט, כמו (הושע ב): "ותעד נזמה וחליתה".
"כתם" - זהב יקר וטוב וכן (תהלים מה): "בכתם אופיר".
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"כצנת" - מלשון צנה וקור, ובדרז"ל (פסחים עו.): "בשר צונן".
"ציר" - שליח, כמו (עובדיה א): "וציר בגוים שולח".
"ישיב" - ענין השקט והנחה, כמו (ישעיהו ל): "בשובה ונחת".
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"נשיאים" - עננים, ע"ש שמנשאים עצמם למעלה.
"מתהלל" - מלשון הלול ושבח.
"במתת" - מלשון מתנה.
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"קצין" - שר ומושל, כמו (ישעיהו ג): "קצין תהיה לנו".
"גרם" - עצם, כמו (משלי יז): "תיבש גרם", ור"ל: הקושי.
מצודת דוד
"באורך אפים" - אם הקצין יכעוס על מי, והוא מאריך אפו לסבול הכעס ולא ישיב אמרים, אז בעבור זה יפותה ממנו הקצין ותנוח חמתו;ד
"ולשון רכה" - ואם יוסיף לדבר למולו רכות, אז הדבר הזה תשבר ותבטל קושי הכעס מכל וכל.פסוק טז
מצודת ציון
"והקאתו" - ענין החזרת המאכל מן הגוף, וכן (ירמיהו מח): "וספק מואב בקיאו".
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"הוקר" - מלשון יקר.
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"מפיץ" - שם כלי המשבר, וכן (ירמיהו נא): "מפץ אתה לי".
"שנון" - ענין חדוד.
"עונה" - מעיד, כמו (שמות כ): "לא תענה".
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"רועה" - ענין שבירה, כמו (תהלים ב): "תרועם בשבט ברזל".
"מועדת" - ענין החלקה והשמטה, כמו (תהלים יח): "ולא מעדו קרסולי".
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת ציון
"מעדה" - מלשון עדי וקשוט.
"קרה" - מלשון קרירות.
"נתר" - מין אדמה רכה עשוי לכבס בו, כמו (ירמיהו ב): "אם תכבסי בנתר".
"רע" - מושבר, כמו (משלי כה יט): "שן רועה".
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת ציון
"חותה" - ענינו שאיבת האש מהיקוד, כמו (ישעיהו ל): "לחתות אש מיקוד".
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת ציון
"תחולל" - ענין בריאה והולדה, כמו (תהלים נא): "הן בעון חוללתי".
"נזעמים" - מלשון זעם וכעס.
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
"פנת" - זווית.
מצודת דוד
"על פנת גג" - מבלי מחסה ויחידי מבלי חברת אנשים,
"מאשת" - מלשבת בית עם אשת מדינים, ואף במקום חבורת אנשים.פסוק כה
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת ציון
"נרפש" - ענין רמיסה, כמו (יחזקאל לד): "ברגליכם תרפשון".
"מט" - מלשון נטיה.
מצודת דוד
"מעין נרפש" - כמו מעין הנרמס והנדרך ברגל, שהנה נעכר המים ולא ישתוהו מעתה,
"ומקור משחת" - הנשחת ברמיסת הרגל (וכפל הדבר במ"ש),
"צדיק" - וכן כאשר ימוט הצדיק לנפול לפני הרשע היא סיבה לבל יבקשו עוד תורה מפיו, באמרם 'אם לעצמו לא הועיל מה יועיל לזולת?'.פסוק כז
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת ציון
"פרוצה" - ענין שבירה.
"מעצר" - ענין מניעה, כמו (במדבר יז): "ותעצר המגפה".
"לרוחו" - ענין דבור, כמו (ישעיהו יא): "וברוח שפתיו", על שם שבא ברוח הפה.
מצודת דוד
"עיר פרוצה" - כמו עיר שנפרצה חומתה ולא נבנית חומה במקום הפרצה, הנה בזה נתקלקלה שמירת העיר כי כל הרוצה בא בה, כן איש אשר לא יוכל למנוע רוח אמרי פיו, כי בזה מקלקל שמירת נפשו.
וכמ"ש (משלי כא): "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו", אם-כן מי שלא שמר רוח אמרי פיו מקלקל שמירת הנפש.
<< · מצודות על משלי · כה · >>