ביאור:משלי כה א

משלי כה א: "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה:"

תרגום מצודות: יראה כי מתחלת הספר עד הנה היה מועתק ביד הכל, ומכאן עד סופו לא היה מועתק כי-אם בידי אנשי חזקיה מלך יהודה, אשר העתיקו הדברים האלה מספרי שלמה אשר נזדמן להם. ולזה אמר גם אלה משלי שלמה, רוצה לומר: עם כי לא נמצאו ביד הכל, מכל-מקום גם אלה דבריו אשר העתיקו (כתבו מספר אל ספר) אנשי חזקיה, והמה נאמנים על הדבר שמפי שלמה יצאו.

תרגום ויקיטקסט: גם אלה, כמו המשלים שבתחילת הספר, הם משלים של שלמה עצמו (בניגוד למשלים בשלושת הפרקים הקודמים, שהם של חכמים אחרים); אלה משלים אשר שלמה כתב בשפות אחרות, ואנשי חזקיהו מלך יהודה העתיקו (תירגמו) אותם לעברית.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כה א.


דקויות

עריכה

העתיקו

עריכה

בפסוק זה מתחיל קובץ חדש של משלי שלמה, אשר צורף לספר משלי רק בימי חזקיהו מלך יהודה (רלב"ג). מדוע? התשובה תלויה בפירוש המילה העתיקו:

1. בלשון ימינו, העתקה היא שיכפול, יצירת "עותק" זהה למקור. כמו שבימינו ישנם חוקרים העוסקים בהעתקת כתבי-יד ישנים, הנמצאים בגניזות וחפירות ארכיאולוגיות - כך גם חזקיהו מלך יהודה אהב לחקור ולחפש דברי-חכמה עתיקים, ולכן שלח את אנשיו לחפש בגנזיו של שלמה המלך. הם מצאו קובץ נוסף של משלים שנשאר ב"מגירה" עד אותו הזמן, והעתיקו אותו אל הספר שבידינו (מצודות, רמ"ד וואלי).

- אמנם, בלשון המקרא המילה עתק מציינת מעבר ממקום למקום, ולא שיכפול: (בראשית יב ח): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל", (בראשית כו כב): "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת", (איוב יד יח): "וְאוּלָם הַר נוֹפֵל יִבּוֹל, וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ", (איוב יח ד): "הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ, וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקֹמוֹ".

בעל ה"מצודות" תירץ, ש: "כותב הדברים מספר אל ספר יקרא מעתיק, לפי שנראה כאלו מעתיק ומסיר הדברים משם לכתבם באחר; ועם כי נשארו גם בראשון, מכל מקום נראה הוא כאלו מסיר משם" (מצודת ציון). אולם לענ"ד דבריו לא ברורים.

2. העתקה היא העברה של משמעות - פירוש: "הוו מתונין בדין... שנאמר: גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. ולא שהעתיקו, אלא שהמתינו. אבא שאול אומר: לא שהמתינו, אלא שפירשו: בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים, ועמדו וגנזו אותם, עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם..." (אבות דרבי נתן א ד). אנשי חזקיהו מצאו משלים, שבמבט ראשון נראו להם בלתי ראויים להיכלל בכתבי הקודש (למשל משלי פרק ז), אולם הם העתיקו (העבירו) את משמעותם - פירשו אותם כמשל, וכך זכו להיכנס לכתבי הקודש. וייתכן שזו גם כוונת רש"י: "העתיקו - חזרו לדורשם... העתיקו -""החזיקו" (רש"י). ויש מפרשים: "עתק, לשון עתיק, מיושן. מלמד ש"יישנו" את הכרעתם כיין טוב" .

3. העתקה היא העברה משפה לשפה - תרגום. שלמה המלך היה ידוע בכל העולם, ואנשים רבים באו לשמוע את חכמתו, (מלכים א ה יד): "וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֵת חָכְמָתוֹ". מסתבר שחלק מדברי החכמה של שלמה נכתבו בשפות זרות. חזקיהו מלך יהודה החליט להעתיק - לתרגם את דברי החכמה הללו לעברית (ר' אברהם גבישון, "עומר השיכחה", מובא בפירוש 'דעת מקרא' על הפסוק).

4. העתקה היא העברה ממסורת בעל-פה אל הכתב: חלק ממשלי שלמה נכתבו עוד בימיו, אבל חלק מהמשלים לא נכתבו - הם הועברו בעל-פה. בימי חזקיהו הוחלט להעתיק אותם אל הכתב. ייתכן שהדבר נעשה כשירושלים היתה במצור אשורי. היה אז חשש ממשי מפני חורבן וגלות, וחזקיהו החליט להעלות על הכתב את אוצרות-הרוח של העם כדי לשמרם לעתיד, כפי שעשה רבי יהודה הנשיא כמה מאות שנים אחריו (שמעתי מפרופ' יעקב קליין).

5. השורש עתק מציין גם אצירה ואיחסון, כמו ב(משלי ח יח): "הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה"*, (ישעיהו כג יח): "וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לה', לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן, כִּי לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק". לפי זה, העתיקו = ליקטו, אצרו ואיחסנו (ר' בנימין מן הענוים, מובא בפירוש 'דעת מקרא' על הפסוק).

דיון נרחב בפסוקנו ניתן למצוא במבוא "דעת מקרא" לספר משלי, סעיף כג "בסוד עריכת ספר משלי" (עמ' 104).

המילה גם משמעה: בנוסף למשלים שנזכרו קודם לכן. ספר משלי שלפנינו כולל מספר קבצים של משלים: בתחילת הספר ישנם שני קבצים של משלי שלמה (פרק א עד אמצע פרק כב), לאחר מכן קובץ של משלי חכמים אחרים (מאמצע פרק כב עד סוף פרק כד), והפסוק שלנו פותח קובץ נוסף של משלי שלמה.

הקבלות

עריכה

1. מדוע הועתקו המשלים הללו דווקא בימי חזקיהו מלך יהודה?

אולי כי חזקיהו היה מלך שאהב תורה וחכמה, (דברי הימים ב לא כא): "וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵחֵל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה לִדְרֹשׁ לֵאלֹהָיו בְּכָל לְבָבוֹ עָשָׂה וְהִצְלִיחַ". כך גם תיארו חכמי התלמוד את תקופתו, "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה" (בבלי סנהדרין צד:). בין שאר הדברים שעשה, ייתכן ששלח את אנשיו לחפש או לתרגם כתבים עתיקים, על-מנת להרבות תורה וחכמה.

2. ומדוע הם נסתרו עד אותו הזמן?

אולי כי "אין הקב"ה ממציא את החכמה אלא למי שמחשיבה ורודף אחריה ושותה בצמא את דבריה" (רמ"ד וואלי).

וכך נרמז בפסוק הבא: "המשל הראשון שמצאו בשיור הזה הוא," "(משלי כה ב): "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר"*, לרמוז אליהם, שנסתרה עד אותו הזמן, כדי להמתין עד שיבוא המלך הצדיק והחכם, שיחקור וידרוש בכל מאמצי כוחו כדי להשיגה. וכשם שהיה כבוד השם להסתירה ממי שאינו ראוי לה, כך היה כבודו של אותו המלך לחקור ולדרוש ולרדוף אחריה עד שמצאה, כי בכך הכל הכירו וידעו שהוא היה ראוי לה ולכן באה לידו, וזהו כבודו" (רמ"ד וואלי).

3. ומניין ידעו אנשי חזקיהו שיש משלים נסתרים שכדאי לחפש אחריהם?

אולי מהרמזים שבמשלים הגלויים, (משלי ב ד): "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה"*... (משלי ב ז): "וצפן[יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם"*: שלמה רמז לקוראיו, שיש דברי-חכמה טמונים וצפונים, ומי שיחפשם ביושר יזכה למצוא אותם.

4. לפי חכמי התלמוד, אנשי חזקיהו ערכו לא רק את הקובץ הנוכחי של משלי שלמה, אלא את כל ספר משלי: "חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה, משלי, שיר השירים, וקהלת" (בבלי בבא בתרא טו.).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/25-01