קטגוריה:משלי כא ו

1. האוצרות שנאספו במרמה. "האוצרות מבקשים מותו ורודפים מפלתו, כמו שכתוב", (חבקוק ב יא): "כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק, וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה" (ר' יונה, וכן מלבי"ם ומצודות), "ולזה יקרה מהם אבדן הנפש והכליון" (רלב"ג).

2. הרמאים עצמם. "כי בהיותו מבקש להעשיר על-ידי השקר, כאילו מבקש להידבק בסיטרא דמותא" (רמ"ד וואלי).

3. יש שקראו מוקשי מוות (רש"י, דעת מקרא), כמו ב(שמואל ב כב ו): "חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי, קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת", (תהלים יח ו): "חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי, קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת", (משלי יג יד): "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת", (משלי יד כז): "יִרְאַת ה' מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת".

4. ולענ"ד, הכוונה לאנשים שהאדם רימה אותם, שמבקשים את מותו של הרמאי.

אנשים שהתרגלו לרמאות, לא מאמינים שהם ייענשו על השקרים שלהם, הם חושבים שהם יוכלו לשקר גם לשופטים. אולם הם לא יצליחו, כי האנשים שנפגעו מהרמאויות שלהם יבקשו את מותם, כפי שמסביר הפסוק הבא -