פתיחת התפריט הראשי

משלי כא ח: "הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר, וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ."

תרגום מצודות: המתהפך במעשיו, פעם כך ופעם בהפך, הנה פעם דרך איש לו ופעם הוא זר מן הדרך; אבל האיש הזך, פעלו ישר בכל עת מבלי השתנות.

תרגום ויקיטקסט: יש איש שאופן-התנהגותו הפוך מהמקובל, ונראה לנו זר ומוזר, ובכל-זאת פעולותיו זכות וישרות.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא ח.


דקויותעריכה

מי הפכפך ומי זך?עריכה

1. לפי רוב המפרשים, הפכפך וזך הם שני אנשים שונים: החצי הראשון מדבר על איש הפכפך שאינו ישר, והחצי השני מדבר על איש זך אשר פעולותיו ומעשיו ישרים.

- אולם, המילה זך משמשת בלשון המקרא רק כשם-תואר ולא כשם-עצם, ולכן מסתבר שהיא מתארת את פעלו של האיש שנזכר בתחילת הפסוק, ולא מציינת איש אחר שהוא זך.

2. מהשוואה לשני פסוקים אחרים, שבשניהם נזכר המושג דרך/י איש ((משלי טז ב): "כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן רוּחוֹת ה'"*, (משלי כא ב): "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'"*), ניתן להסיק שהתארים זך וישר מתארים את האופן שבו רואה האדם את מעשיו: למרות שהדרך = המסלול שהאיש בוחר ללכת בו, הוא הפכפך = עקום והפוך מהאמת, וזר = מוזר ומנוגד למוסר המקובל, הרי שבעיני האיש עצמו - זך וגם ישר פעלו; כלומר, גם אם הוא עושה מעשים שכל אחד אחר יבין מייד שהם פסולים - הוא עצמו רואה את המעשים כטהורים ואמיתיים; לפי זה, הפסוק בא להפנות את תשומת ליבו של האדם לכך שהוא לא יכול לשפוט את דרכו באופן אובייקטיבי.

- אולם, לפי פירוש זה חסרה בפסוקנו המילה העיקרית - בעיניו. הפסוק מציג אדם אשר זך ישר פעלו באופן מוחלט, ולא רק בעיני עצמו.

3. דווקא בתחילת הפסוק ישנה מילה המתייחסת למה שנראה לעין - המילה זר. דרך זר הוא דרך מוזר ולא מוכר; דרך הפכפך הוא דרך הפוך מהמקובל וסותר את עצמו.

אנשים שונים ומוזרים מייד מעוררים בנו חשד: אם הם לא מתנהגים כמו כולם, הם בטח לא חושבים כמו כולם, וזה בטח מראה שיש להם איזו בעיה. אולם לפעמים ישנו איש, שדרך-חייו נראה לנו הפכפך וזר, ובכל זאת מעשיו זכים וישרים.

הפסוק מלמדנו להיות סובלניים, להתייחס בעין יפה גם לאיש שדרכו נראית לנו הפוכה מוזרה, לדון אותו לכף זכות ולא ללעוג לו, כי ייתכן שפעולותיו זכות וישרות לא פחות משלנו.

הקבלותעריכה

1. בפרק הקודם יש פסוק דומה, (משלי כ יא): "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר, אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ" (פירוש). כמעט כל מילה מקבילה או מנוגדת:

במעלליו ~ דרך; יתנכר ~ זר; נער ~ איש; זך ~ זך; ישר ~ ישר; פעלו ~ פעלו.

לא הצלחתי עדיין לגלות מה משמעות ההקבלה.

2. פסוק הפוך לכאורה נמצא ב(משלי יד יב): "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב, וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה"*וב(משלי טז כה): "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/21-08