פתיחת התפריט הראשי

משלי כא ה: "מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר, וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר."

תרגום מצודות: מחשבות חרוץ (זריז וישר) - אין בהם דבר בטל, אך להביא יתרון מה; וכל אץ (הממהר במעשיו) - אין בהם דבר ריוח, אך להביא עוד חסרון מה.

תרגום ויקיטקסט: מחשבות של אדם חרוץ (זריז במעשיו) יביאו לו רק יתרון, כי יבצע אותן ביעילות; אולם החיפזון של אדם אץ, לחוץ וממהר להגיע לסוף העבודה בלי מחשבה מעמיקה, יביא לו רק מחסור.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא ה.


דקויותעריכה

הפסוק מבאר את ההבדל בין זריזות לבין חיפזון.

חרוץ הוא אדם שתנועותיו חדות ומהירות, אדם זריז, היוצא מביתו והולך לעבוד;

אץ הוא אדם חסר-סבלנות, נחפז, דוחק ומלחיץ.


התואר "חרוץ" מתייחס לגוף - זריז, יעיל ואינו ישן יותר מדי;

התואר "אץ" מתייחס לרוח ולמחשבות - דוחק, ממהר, רוצה להגיע מהר לסוף העבודה, (שמות ה יג): "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר 'כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם...'".

הגוף צריך להיות מהיר ויעיל, אך המחשבות צריכות להיות יסודיות ומעמיקות; במחשבות של אדם חרוץ תמיד יש יתרון - "מחשבות חרוץ אך למותר"; אך במחשבות של אדם אָץ - שחושב רק על קיצור זמן העבודה ולא מתייחס לאיכות וליסודיות - יש רק חיסרון - "וכל אץ אך למחסור".

הקבלותעריכה

ההבדל בין זריזות לחיפזון ידוע. זריזות נחשבת למידה טובה, כדברי רבי פינחס בן יאיר: "זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות..."; חיפזון נחשב למידה רעה, כדברי הפתגם העממי "החיפזון מן השטן".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/21-05