פתיחת התפריט הראשי

משלי כא כה: "תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ, כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת."

תרגום מצודות: התאווה שעצל מתאוה לנוח על משכבו היא תמית אותו, כי מאנו (לא רצו) ידיו לעשות מלאכה להתפרנס בה, ומה אם-כן יאכל? והרי הוא מת ברעב.

תרגום ויקיטקסט: התאווה של אדם עצל תישאר בלתי-ממומשת עד יום מותו, כי הוא ממאן (לא מוכן) לעשות את הפעולות הדרושות כדי להשיג את הדברים שהוא מתאווה להם -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא כה.


דקויותעריכה

איך התאוה של העצל ממיתה אותו?עריכה

1. באופן מילולי, התאוה לנוח גורמת למותו של העצל ברעב (מצודות).

2. על-דרך הדרש, "העצל מן התורה ומן המצוות... הולך אחרי תאוותו בהבלי העולם, שהם מצד המוות" (רמ"ד ואלי).

3. ולדעתי, המשמעות מושאלת: התאוה של העצל תישאר לא-ממומשת עד לאחר מותו של העצל, התאוה כביכול תקבור את העצל ותישאר בחיים אחריו, "ימות וישאר עם התאוה ההיא" (רלב"ג), כי אינו מוכן להתאמץ כדי להשיג את מה שהוא רוצה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/21-25