פתיחת התפריט הראשי

משלי כא ד: "רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב, נִר רְשָׁעִים חַטָּאת."

תרגום מצודות: דרך גסי הרוח להרים עיניהם כלפי מעלה, לא כענוים המשפילים עיניהם למטה לארץ; ורחב לב - ענין בקשות תענוגים הרבה והתאוה להם; הדברים האלה, הלא המה ניר (מחשבות) הרשעים, ויחשבו לחטאת.

תרגום ויקיטקסט: הרמת העיניים אל השמיים להתפעל מיפי הבריאה, והרחבת הלב בלימוד חכמה ויראת ה', שתי אלה יפעלו כמו ניר (ניקוי השדה מקוצים), ינקו את ליבם של רשעים מחטאת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא ד.


הקבלותעריכה

רום עיניים נזכר לרעה בפסוקים נוספים, (תהלים יח כח): "כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, וְעֵינַיִם רָמוֹת תַּשְׁפִּיל"; (משלי ו יז): "עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי" - אחת משבע התכונות שה' מתעב; (מלכים ב יט כב): "אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ, וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ?! עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל!"; (ישעיהו י יב): "אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְעַל תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו".

גם רוחב לב נזכר לרעה בפסוק נוסף, (תהלים קא ה): "מלושני[מְלָשְׁנִי] בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית, גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל"

ולכן רוב המפרשים פירשו גם כאן שהכוונה לתכונות רעות: "רום עינים - גסות הרוח, ורחב לב - חפץ למלאות תאות לבו" (רש"י, וכן מצודות).

מצד שני, ניר ולב נזכר דווקא לטובה, ב(ירמיהו ד ג): "כִּי כֹה אָמַר ה' לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם: נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים; הִמֹּלוּ לה' וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם, פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם"*. ניר הוא הסרת הקוצים מהשדה, כהכנה לזריעה. הקוצים הם משל לערלת הלב - מידות הנפש הרעות; ומכאן, הניר הוא משל לתיקון מידות-הנפש. ירמיהו אומר לבני יהודה: לפני שאתם מקיימים מצוות ומקריבים קרבנות - נקו את הלב שלכם מהקוצים, המידות הרעות, וקיימו את המצוות בכוונה טהורה.

בפסוק שלנו, הניר מקושר דווקא למידות רעות - רום עיניים ורחב לב; הניר נחשב לחטאת, בדיוק הפוך מבספר ירמיהו! ניתן להציע כמה הסברים לניגוד זה:

1. הניר בפסוקנו הוא דבר טוב, כמו בספר ירמיהו, אלא שהוא מתבצע באמצעים רעים: רום-עיניים ורוחב-לב, גאוה ושאפתנות, גורמים לרשע לנקות את עצמו מחטאים, כי זה "מתחת לכבודו" לחטוא.

2. הניר בפסוקנו משמעו ניקוי הלב, כמו בספר ירמיהו, אלא שהניקוי הוא לרעה - ניקוי הלב ממידות טובות. רום-עיניים ורוחב-לב, גאוה ותאוה, גורמים לרשע לנקות את עצמו מכל מידה טובה ולהקדיש את עצמו לחטאת: "הרשעים זורעים החטאת על תלמי לבבם, אבל יוכל להיות שלא תגדל הזרע, אם ע"י השכל העיוני או ע"י השכל המעשי; אבל רום עינים הוא הניר בל יעכב השכל העיוני ע"י שיירא את ה' ישכיל באמתתו, ורחב לבב הוא הניר בל יעכב השכל המעשי, כי תאות הלב תניעהו אל החטאת". כך גם המצוות שהוא מקיים נובעות מכוונה רעה: "שכל כוונתם אינה אלא חיצונית, לשם יוהרא ממש" (רמ"ּד וואלי).

מטרת הפסוק היא לנתח את התהליך הגורם לאדם להפוך לרשע: "בכל המידות, כאשר נחקור לדעת עיקר שורשן, איך להיזהר מאיסוריהן וללכת בהן בדרך הישרה, צריך להבין חומר המידה, מהותה, וצורתה" (הראי"ה קוק, מוסר אביך ג ב). הרי אדם לא נעשה רשע ביום אחד - הרשע "צומח" בתוכו כתוצאה מתכונות אישיות מסויימות. כל עוד יש באדם טיפת ענוה, הוא מוכן לקבל ביקורת ולהשתפר, וכך אינו מגיע להיות רשע; אבל, כאשר האדם נכשל בגאוה רחבת-אופקים, אין שום סיכוי שהוא יקבל תוכחה; השילוב הזה של תכונות אופי "מנקה" את הנפש שלו מכל שריד של ביקורת, וכך הוא הולך ומתדרדר. הרמת העיניים (מבט מלמעלה על הזולת, גאוה) והרחבת הלב (שאפתנות, תאוה), שתי אלה פועלות כמו ניר (ניקוי השדה מקוצים) - מנקות את ליבם של רשעים מכל מידה טובה, וגורמות להם לחטוא בלי ייסורי מצפון.

3. ולענ"ד, הניר בפסוקנו הוא דבר טוב ונעשה באמצעים טובים, כמו בספר ירמיהו. רום עיניים יכול להיות גם תכונה טובה, (ישעיהו מ כו): "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ, מִי בָרָא אֵלֶּה?" - הרמת העיניים אל השמיים כדי להתפעל מיפי הבריאה;

גם רוחב לב יכול להיות תכונה טובה, (מלכים א ה ט): "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד, וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" - רוחב לב שקול לחכמה ותבונה; (ישעיהו ס ה): "אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ, כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ" - רוחב לב מציין שמחה ויראת ה'; (תהלים קיט לב): "דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ, כִּי תַרְחִיב לִבִּי" - רוחב לב קשור לקיום מצוות.

אם כך, אפשר לפרש את כל הפסוק במשמעות טובה: כשהרשע מרים את עיניו לשמיים, ומרחיב את ליבו בדברי חכמה ושמחה ומצוות, הדבר מנקה את ליבו מחטאת, "האור שבה מחזירו למוטב".




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/21-04